בלדה לחובשת: הפרמדיקיות של חטיבת כפיר
הן פותחות צירים, מבצעות מעצרים, סוחבות ציוד כבד למרחקים ארוכים ובין לבין גם מצילות חיים. תכירו את יחידת הפרמדיקיות של חטיבת כפיר, המספקת מענה רפואי ולוחמה בעת ובעונה אחת. המפקדת שלהן, אגב, גם היא אישה
כשהם מגיעים לשטח, כהן יוצאת ראשונה מהרכב ומתחילה בטיפול מציל חיים. היא רק בת 20, אבל כל האחריות על מה שקורה עכשיו מוטלת על כתפיה. הטיפול מסתיים והחייל הפצוע מתרומם, בריא ושלם. במקרה הזה מדובר היה בתרגיל שבחן את מהירות התגובה של כוחות הרפואה בגדוד. בפעם הבאה תרחיש כזה עלול להתקיים במציאות. והשטח, כך מתברר, מספק לכהן ולחברותיה הפרמדיקיות הקרביות, הרבה מאוד עבודה.
מתברר שבשקט בשקט הפך כוח הרפואה של חטיבת כפיר לכזה המורכב בעיקר מבנות, כולל פרמדיקית חטיבתית וקצינת רפואה שגם הן נשים. כל החיילות מתפקדות בשטח כלוחמות לכל דבר, פותחות צירים, מבצעות מעצרים, סוחבות ציוד, ובין לבין מצילות חיים.
חטיבת כפיר, שהוקמה בשנת 2006, היא חטיבת החי"ר היחידה בצה"ל שבה משרתות נשים בתפקידים קדמיים. מתוך ששת הגדודים של החטיבה, בארבעה משרתות נשים בתפקידי פרמדיקיות.
מדובר במסורת שהחלה לגמרי במקרה. בשנת 2009 נוצר מחסור בכוח אדם ומפקד החטיבה דאז פתח את תפקיד הפרמדיק לכל מי שמעוניין בו. באותם ימים החטיבה הייתה פחות מבצעית ולכן פעילותה התאימה גם לנשים. עם הזמן השתנה אופי החטיבה, אך הבנות נשארו במקום.
"כיום הפרמדיקיות שלנו הן נקודת הכוח בחטיבה", אומרת קצינת הרפואה של הגדוד, שני קיסרי מירושלים, הנמצאת כשנה וחודשיים בתפקיד. "הרמה שלהן גבוהה מאוד ואין אצלן בעיות משמעת. הן יודעות עד כמה העבודה שלהן חשובה ומיוחדת".
הבנות עוברות הכשרה מקצועית ארוכה של שנה וחודשיים, אך מגיעות לחטיבה ללא ניסיון קרבי. "וכשהן מגיעות אלינו, הן מתקדמות גם בתחום הזה. לאחר שהן הופכות למעשה לחיילות קרביות, הן יוצאות עם לוחמי החי"ר לכל פעולה מבצעית בגזרה. מבצעות מעצרים, יוצאות לתגבורי צירים, מסתובבות עם הכוח ששומר על הסדר בצירים, ולעיתים עורכות פטרולים רגליים".
דר גולן ממושב בני הדר הסמוך לרחובות היא הפרמדיקית של גדוד נחשון. בימים אלו היא סוגרת חודש ושבוע בתפקיד. "כשהתגייסתי, חיפשתי תפקיד קרבי, שיהיה משמעותי ומועיל. רציתי לדעת שאם תהיה מלחמה אני אהיה שם".
ואיך הבנים קיבלו אותך?
"בסדר גמור, אבל אין ספק שחובת ההוכחה מוטלת עליי. אני חייבת להוכיח כל הזמן שאני לא שונה מהם ושאני מסוגלת".
אבל לפעמים צריך לבקש עזרה. "בשבת הראשונה שלי בגדוד קרו לי כל הדברים הנוראיים האפשריים", מתארת עמית מור מפרדסיה, הפרמדיקית של גדוד שמשון. "דלת של רכב משוריין נסגרה על יד של חייל ונגרמו לו שברים. אחר כך הגעתי ראשונה לתאונת דרכים שבה היו מעורבים פלשתינים. נתתי טיפול ראשוני לפגיעות ראש, בטן ואגן. זה היה מאוד מלחיץ, אבל מצד שני, זה מה שחיפשתי לעשות בצבא".
איך אתן מסתדרות כאשר צריך להסתובב עם ציוד כבד?
קיסרי: "ברור שלנשים קשה יותר מבחינה פיזית, אבל בסך הכול העניין של סחיבת הציוד הוא זניח לעומת הכשירויות והיכולות שנדרשות ממטפל בכיר. כשהגעתי לגדוד זה הטריד אותי, אבל ברגע שעברתי את הש"ג זה עף מהדלת. צריכים אותנו כאן לכל כך הרבה תפקידים ומשימות ואף פעם עוד לא קרה שלא הצלחנו למצוא פתרון לבעיה".
קיסרי קיבלה ביום העצמאות האחרון מצטיינת קרפ"ר (קצין רפואה ראשי, נ"ס). בדברי ההסבר לזכייתה נכתב כי היא "מובילה את חטיבת החי"ר המורכבת ביותר בצה"ל להישגים מקצועיים יוצאי דופן בתנאים קשים, תוך דאגה רבה לפקודיה".
הגעת כאשה ראשונה לתוך מערכת גברית ושוביניסטית. זה בטח לא היה קל.
"זה לא היה קל. החיילים והמפקדים לא ידעו איך להתנהג איתי, וכדי לעזור החובשים ניסו לסחוב לי את הציוד או שפתחו בפניי את הדלת. בסוף, כדי שיכבדו אותי וכדי לייצב את מעמדי, הייתי צריכה ליצור ריחוק ביני לבין שאר אנשי הצוות. כיוון שלא עברתי הכשרה צבאית רצינית, לא ידעתי איך להחזיק את הנשק או לשים את הדרגות. לא היה לי מפקד, משום שגויסתי כקצינה. מצד שני הייתי אחראית על חיילים כשבעצמי לא ידעתי בדיוק מה עושים. זאת הייתה סיטואציה מאוד מורכבת".
כאשר הרופאה החטיבתית עברה לתפקיד אחר, תפסה קיסרי את מקומה. התפקיד בחטיבה זימן לה אתגרים חדשים. "הקושי המרכזי היה בצד הניהולי, כיצד להניע תהליכים ובמקביל לנהל שישה גדודים, כ-5,000 חיילים, תשעה רופאים, פרמדיקים וחובשים.
"התפקידים כאן רבים. גם להתעסק עם רפואת שגרה, גם לערוך תוכניות מבצעיות וגם לשמש כיועצת רפואה של מפקד החטיבה. התפקיד דורש יכולת תמרון בין הגופים השונים. בנוסף, הייתי גם הקצינה הכי צעירה במטה, רופאה מזה שלוש שנים, כאשר כולם מסביבי רבי סרנים עם ממוצע של 15 שנות שירות".
קיסרי לא עשתה לעצמה הנחות. השתתפה בכל הפעולות המבצעיות, עבדה על כושר גופני. "גם אלו שפקפקו ביכולות הצבאיות שלי הבינו באיזשהו שלב, באחד התרגילים, שככל הנראה אני הרבה יותר בכושר מהם".
ובכל זאת, היא יודעת שחובת ההוכחה עדיין מוטלת עליה. "אני צריכה לעשות את התפקיד בצורה הכי טובה שאפשר. לא רק מפני שאני אשה, אלא גם כדי שלא ייפגעו אנשים".
קרה שביקשו במפורש שתשלחי לשטח גבר?
"היה מקרה במבצע 'עמוד ענן', שרופא גדודי התקשר וביקש לא להכניס פרמדיקית מסוימת לעזה מחשש שהיא לא תעמוד בלחצים. לאחר השיחה עמו הבנתי שזו הייתה בעיה שלו. הוא לא היה מסוגל לראות אותה שם. זה מצחיק, אבל במבצע 'עמוד ענן' הבנות היו הרבה יותר חזקות מהבנים. הן היו מאוד נחושות להיכנס לעזה ולבצע את התפקיד על הצד הטוב ביותר".
יש הבדל בין חיילים גברים ונשים?
"כשאני נותנת פקודה לגבר הוא לא מתווכח", היא מחייכת. "הנשים שואלות על כל דבר למה. הן לא מקבלות את הדברים כמובן מאליו".
***
הכתבה המלאה התפרסמה במגזין 'נשים'
לעמוד הפייסבוק של 'נשים'
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם