בואו לישון בחדר של צ'ארלי צ'פלין
מלון שנבנה בשנת 1830, חדר אוכל עם כלים מהמאה ה-18 ואולמות שהפכו לבית משפט לפשעי מלחמה. הצטרפו למסע בעקבות שישה מלונות היסטוריים באסיה ואוסטרליה. אף על פי שהמלונות עברו שיפוץ והתאמה לאופי התייר של המאה ה-21, הם עדיין משמרים את הצבע, הקסם והאווירה הייחודית של הזמן בו הם נבנו
וראנאסי היא עיר עתיקה בארץ עתיקה, ו"ארמון נדסאר" משמר את תחושת המיסתורין, התרבות והחשיבות של העיר המיוחדת הזו. לאמיתו של דבר, וראנאסי הינה אחת הערים העתיקות ביותר בעולם אשר מאוכלסת ברציפות – עם התיישבות של למעלה מ-3,000 שנה ולמעלה מ-20,000 מקדשים, וראנאסי נחשבת ל"מרכז הרוחני" של הודו.
"ארמון נדסאר" אכן משקף את האלמנטים המיוחדים של וראנאסי. אין מידע מדוייק על בנייתו של הארמון, אך משערים שבנייתו החלה בסביבות שנת 1830. בשנת 1889 – לאחר שעבר חידוש מלא ע"י הסופר, המתרגם ומתכנן הערים ג'יימס פרינסף –הפך הארמון למשכנו של מושל וראנאסי "מהאראיה-פרבו-נריין-סינג" Maharaja Prabhu Narain Singh)). לאחר מכן, כאשר הפך הארמון לבית מלון, התארחו בו אורחים רבי-מעלה כמו: נסיך ונסיכת ווילס, אשר לימים הפכו למלך ג'ורג' ה-5 ולמרי מלכת אנגליה. מאז אותם ימים המלון אירח סלבריטאים, פוליטיקאים ואנשי מלוכה, החל מהמלך "איבן סעיד", המייסד של ערב הסעודית, ועד הדלאי-למה.
כיום, חפצי אומנות אישים של "מהאראיה" מעטרים את כותלי המלון, ולצידן ריהוט עתיק מחודש ועיצוב מקומי אשר מעניקים את השראתם ההיסטורית לכל אחד מ-10 הסוויטות של המלון. המתחם הסובב את המלון מהווה אטראקציה בפני עצמו – דונמים רבים של עצי מנגו ושדות אינסופיים של מריגולד ויסמין מהווים מיקום מצויין לארוחת בוקר, תה של אחר-הצהריים או ברביקיו לצד הבריכה.
כבר בסוף המאה ה-19, היתה אינדונזיה בעלת תפקיד מרכזי במאבק להשפעה אזורית וגלובאלית. בתחילת המאה ה-20, לאחר עימותים ומאבקים רבים, ההולנדים שלטו שם ביד רמה, והקרקע היתה מוכנה עבור יזמים בעלי מעוף שביקשו לנצל את הכלכלה הצומחת והמסחר הפוטנציאלי. בשנת 1910, בנו בן ה-7 של "לוקס מרטין סרקיס" (Lucas Martin Sarkies) הניח את אבן הפינה לבניין אשר לימים ייקרא מלון "אורניה" (Oranja Hotel). במשך שלושים השנים הבאות, מספר הרחבות ושיפוצים שימרו את מרכזיותו של מלון זה באיזור אשר התפתח במהירות מסחררת, ואף התארחו משמנה ומסלתה – החל מאנשי המלוכה האירופאיים ועד שחקני קולנוע מהוליווד שהגיעו לאירועים מרכזיים.
בזמן מלחמת העולם ה-2 היה המלון תחת השלטון היפני, ושמו של המלון הוחלף ל"מלון ימטו" (Hotel Yamato), והוא שימש כ"מחנה זמני" עבור נשים וילדים הולנדים. במהלך הסערות הפוליטיות בעשורים שלאחר-מכן, השתנה שמו של המלון מספר פעמים ונקרא "מלון מרדקה", L.M.S., ולבסוף, בשנת 1969, נקרא "מלון מיאפאהיט", על שם שושלת המלוכה המרכזית והעתיקה של אינדונזיה.
במהלך כל המהומורות הללו המלון נשאר לעמוד איתן, והציע אירוח מצוין בשילוב גנים מרהיבים ותרבות מרתקת. המלון אשר זכה בפרס "השימור הארכיטקטוני" בשנת 1996, ואשר קרוי על שמה של מורשת אינדונזית, מציע לאורחים ספא יוקרתי, מבחר גדול של מסעדות מעולות, וכמובן לינה מפנקת באחד מ-143 החדרים, ובתוכן "סוויטת מנהלים", "סוויטת טרסת הגינה" וגם "סוויטת מיאפאהיט".
מלון "ווסטין צ'וסון" המקורי נבנה במיקומו הנוכחי בשנת 1914. המלון עוצב בסגנון מערבי, חדרי השינה וחדרי האוכל אובזרו בסגנון אנגלי של המאה ה-18, המצעים יובאו מאירלנד, הסכו"ם הגיע מגרמניה ונברשות הקריסטל מניו-יורק. בתחילת דרכו, מלון זה היה המלון היחיד בסגנון מערבי בקוריאה, ובשל כך אירח אישים חשובים מכל רחבי העולם, כמו נשיא ארה"ב הרברט הובר ב-1915 ונסיך הכתר היפני (הקיסר לעתיד) הירוהיטו בשנת 1925.
לאחר סיומה של מלחמת העולם השנייה וסופה של מלחמת קוריאה, החליט הנשיא פארק יונג-הי להפוך את המלון לספינת הדגל של כלכלת קוריאה המתחדשת, ובשנת 1969 נערכה השקה חדשה של המלון שהחזירה אותו לאור הזרקורים של הקהילה הבינלאומית. בשנת 1981 נערך שיפוץ כללי אשר הרחיב ושידרג את המלון, ובנוסף השקיעו רבות במהלך השנים בשיפור החדרים והמתקנים של המלון, כדי לשמר את המוניטין והייחודיות ההיסטורית שלו.
נקודה ראוייה לציון במלון היא ה"הוואנגונג-או" (Hwanggung-U), או בעברית "מקדש גן-עדן", בעל המדשאות הרחבות והמוריקות. המבנה הייחודי נבנה בשנת 1899 כהמשך ל"וונגו-דן" (Wongu-dan), מזבח שבו היה מקריב הקיסר של קוריאה "גוונגמו" (Gwangmu) את קורבנותיו. המזבח עצמו נהרס בזמן הסיפוח היפני בשנת 1913, אך המקדש עומד על תילו. לצד "חתיכת ההיסטוריה" המצויה בו, המלון מציע מועדון כושר מאובזר היטב, בריכת שחייה וסאונה, ובנוסף חדרים מרווחים עם מיקום מצויין בסמיכות לאזורי התיירות המרכזיים של סיאול.
בסינגפור קיימים מספר רב של מבנים עתיקים, ומלון "גוד-ווד" הוא אחד המעניינים שבהם. שמו המקורי היה "טאוטוניה קלאב" (Teutonia Club), על שם השבט הגרמני העתיק שנלחם באימפריה הרומאית ונבנה בשנת 1899 בתור מועדון אקסקלוסיבי לקהילה הגרמנית שהתגוררה בסינגפור באותם הימים. בשנת 1918 המבנה נקנה ע"י שלושה אחים אשר שינו את שמו ל"אולם גוד-ווד", ומטרת המבנה היתה לארח אירועי תרבות, כאשר המרכזי ביניהם היה מופע הבאלט של "אנה פאבלובה" (Anna Pavlova), שהיתה רקדנית הבאלט המפורסמת והמצליחה ביותר באותו הזמן.
המבנה הפך לבית מלון בשנת 1929, ובאותה תקופה אירח אורחים רבי מעלה, כמו הדוכס מווינדזור. בשנת 1941 – כאשר יפן כבשה את האי – הפך המלון למגוריהם של הקצינים היפניים הבכירים. באופן מפתיע ואירוני, לאחר סיום המלחמה בשנת 1945, הפך בית המלון לבית משפט לפשעי מלחמה שבו נידונו אותם קצינים יפניים שהתארחו בו. במשך השנים שלאחר מכן, המשיך המלון להיות בחזית של המלונות הקלאסיים של סינגפור, כשהוא מחזיק בתוכו מספר מתקנים מרשימים ומיוחדים, כמו בריכת השחייה ומרתף היינות הממוזג הראשון שנבנו בבית מלון. בשנת 1989 הוכרז המלון כ"אתר לאומי" על ידי ועדת המורשת הלאומית של סינגפור.
כיום, המלון מציע לאורחיו 233 חדרים המחולקים בארבעה אגפים יחודיים, ובשנת 2005 שידרגו את הלובי בכל הגינונים המודרניים. המלון מציע היצע מגוון של מסעדות, החל ממטעמים אסיאתיים מסורתיים ועד תה ועוגה בסגנון אנגלי, ומעבר לכך קיימים תפריטים מיוחדים לכבוד הפסטיבלים והאירועים המגוונים הרבים המתקיימים בשל האוכלוסייה הרב-תרבותית המפורסמת של סינגפור.
אמנם מלון "ניו גרנד" ביוקוהומה איננו המלון העתיק ביותר ברשימה, אך המלון וסביבתו היוו אבן דרך מרכזית בהתפתחותה של יפן במשך מאות שנים. לכאן הגיע "קומודור מתיו פרי" (Commodore Matthew Perry) בשנת 1853, והביא לסיומן של 200 שנות בידוד, וע"י כך פתח את יפן לכלכלה העולמית, ולהשפעתן של תרבויות זרות. יפן הסתגלה במהירות רבה למציאות החדשה ותוך זמן קצר הפכה לשחקן מרכזי בזירה הכלכלית. בזמן הצמיחה הזו, בשנת 1927, נפתח מלון "ניו גרנד".
באופן מפתיע, המלון היה אחד המבנים היחידים אשר שרדו את ההפצצות הכבדות בזמן מלחמת העולם ה-2, ועקב כך שימש כבסיס לגנרל האמריקאי האגדי "דאגלס מק'ארתור", אשר באופן מקרי, שהה במלון. בשנים שלפני-כן ובשנים שלאחר-מכן המלון אירח מספר רב של אישים חשובים, כגון: צ'ארלי צ'פלין, דאגלס פירבאנקס, מארי פיקפורד ובייב רות'.
במהלך המאה ה-20 המלון המשיך לשמש כאחד ממלונות היוקרה של יוקוהומה, והציע חדרים מיוחדים, כמו: "סוויטת מק'ארתור", אשר נשמרה באופן כמעט מדויק מאז שהשתכן בה הגנרל, וחדרים נוספים בעלי משמעות וחשיבות היסטורית. בסוף שנות ה-80 של המאה הקודמת התבצעה הרחבה משמעותית במלון, ובשנת 1991 נבנה אגף המגדל, אשר הוסיף 202 סוויטת נוספות ל-49 הסוויטת המקוריות. כיום, השילוב שלהם מעניק לאורחים חדרים קלאסיים כמו גם חדרים מודרניים עם נוף מרהיב של יוקוהומה, אשר עדיין נחשבת לאזור מסחרי חשוב, ואחת מערי הנמל המרכזיות של יפן.
כ-35 ק"מ מחוץ למלבורן נמצא מלון ספא "מניסון", מבנה מרשים ביופיו אשר נבנה בימים שבהם היתה מלבורן העיר העשירה בעולם והגדולה ביותר באוסטרליה בשל ה"מירוץ לזהב". בשנת 1874 החליטו שני אחים סקוטיים - תומס ואנדרו צ'ירנסייד – לבנות את המבנה המרשים כבסיס-אם לניהול האימפריה שלהם. המשפחה התגוררה שם באושר ובעושר , אך כאשר האחים קיבלו את ניהול האימפריה מידי אביהם שנפטר החלו מריבות ותביעות משפטיות, שבסופו של דבר הובילו למכירת נכסיהם הרבים. לימים, נמכר ה"מניסון" לכנסייה קתולית והאגף שבו נמצא המלון כיום שימש כמכללה ללימודי נצרות, עד אשר בשנת 1973 נקנה הנכס ע"י שלטונות מדינת ויקטוריה.
כיום, המבנה המרכזי הוא מוזיאון אך המלון ספא "מניסון" ממשיך להיות אחד המקומות המובחרים ביותר בכל האיזור. אלמנטים מקוריים רבים מימי המכללה נשמרו, כמו הספריה וחלונות הזכוכית הצבעוניים. ספא ובריכת שחייה מהמדרגה הראשונה משלימים את החוויה, אך החלק המרשים ביותר הוא השטח שסובב את ה"מניסון" - למעלה מ-25 דונמים אשר שימשו לחתונות, טקסי סיום וצילומי סדרות טלוויזיה וסרטים. בשטח הזה נמצאים גם: גן הורדים של מדינת ויקטוריה, פרדס המורשת, גן חיות פתוח, מרכז רכיבה ויקב. מלון ה"מניסון" זכה בפרס היוקרתי של ארכיטקטורה אשר משמרת את המורשת.
***
הכתבה הוכנה בשיתוף חברת Agoda.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם