טיול כפרים ופרות בקנטון הקטן ביותר בשוויץ
טיול אופניים בין הכפרים שמקיפים את העיירה אפנצל, מבטיח ביקור בפונדקים מסורתיים עם טעימות של מנות אופייניות לאזור כשבין לבין נהנים מנופים מרגיעים
זירת ההתרחשות היתה בחבל אפנצל (Appenzell), בפינה הצפון מזרחית של שווייץ, במרחק של שעת נסיעה ברכבת מציריך. אם נרצה להיות מדויקים אנחנו צריכים לומר שבילינו יומיים כאורחי Appenzell Innerrhoden (אפנצל הדרכים הפנימיות), שהוא הקנטון הקטן ביותר בשווייץ עם כ-16,000 תושבים (ו-16,000 פרות). ההגיון אומר שאם יש קנטון "אפנצל דרכים פנימיות" אזי צריך להיות גם קנטון "אפנצל דרכים חיצוניות" (Appenzell Ausserrhoden). ואכן , קנטון זה קיים והוא מקיף את הפנימי. הפיצול התרחש במאה ה-16 עת הפנימיים נותרו נאמנים לכנסיה הקתולית בעוד החיצוניים דבקו ברפורמיסטים. לעומת זאת, ככל שמדובר בנושאים עיסקיים ומאבק מול הקנטון השכן של סט.גאלן נשארו האפנצלים מאוחדים.
טיול האופניים בין הכפרים שמקיפים את העיירה אפנצל אורגן תחת הסיסמה "אכול, הבט, רכב ותהנה", מארגניו הבטיחו ביקור בפונדקים מסורתיים עם טעימות של מנות אופייניות לאזור כשבין לבין נהנה מנופים מרשימים. כן, כמו בכל ביקור בשווייץ המארגנים לא שכחו לכלול בטיול עצירה במחלבה המייצרת גבינות (גבינות אפנצלר מפורסמות בכל רחבי שווייץ).
את הטיול התחלנו כשהשמש האירה לנו פנים והגבעות המכוסות שדות מרעה ירוקים ובוהקים חייכו אלינו. כל בית בשטח הכפרי היה מטופח ועל המרפסות ועל אדני החלון ניצבו עציצי פרחים. לא אחד ולא שניים מכתבי התיירות שנקבצו מכל קצווי תבל פצחו בשירה של התרוממות רוח בעודם דוהרים (בירידות) על אופניהם. אלא שבחלוף זמן מה קדרו השמים וגשם של ממש ניטח ארצה. שלפנו את מעילי הגשם האדומים שהמארחים העניקו לנו מבעוד מועד והמשכנו לרכב לעבר יעדנו, בית המלון בכפר שלאט. לרוע המזל ניצב בית המלון בראש גבעה המחייבת העפלה של מאות מטרים. המנוע החשמלי סייע אולם לא לכולם. היו רוכבים לא מנוסים שהתבלבלו בהעברת ההילוכים - יש שמונה כאלה - עד כדי עצירה מוחלטת והם נאלצו לטפס ברגל תוך גרירת אופניהם. בקבוקי הבירה מתוצרת מקומית שנלגמו בפונדק הצליחו לשנות את מצב הרוח וגם השמש חזרה למלא תפקידה לקראת המשכו של הטיול.
אירוע התיירות השנתי שמארגנים השוויצרים צויין בשלהי הקיץ הנוכחי תחת הכותרת "מסורת קיימת" והיה זה אך טבעי למקם את האירוע שנועד לשמר ולטפח מנהגים ונוהגים טיפוסיים לשווייץ בקנטון אפנצל הפנימי, שתושביו גאים במסורתם. עד כדי כך הם גאים ומשמרים, שהיה זה הקנטון האחרון בפדרציה שהעניק זכות בחירה לנשים - ב-1990. אבל יש גם היבטים נוספים למסורת הדמוקרטית: את העומד בראש הקנטון ובעלי תפקידים נוספים בוחרים התושבים אחת לשנה בהצבעה גלויה וידנית המתקיימת בכיכר המרכזית של העיירה אפנצל. שמה של הכיכר הוא "הפרלמנט באוויר הפתוח" והישיבה הראשונה - וליתר דיוק העמידה הראשונה-התקיימה שם באחד מימי ראשון ב-1403. זה המקום לספר שבמשאל עם שנערך בשווייץ ב-2009 עמדה לדיון השאלה האם להתיר הקמתם של צריחי מסגדים, באפנצל הפנימי נרשמה ההתנגדות המשמעותית ביותר. באותו משאל עם החליטו תושביו של הקנטון, הזוכה לפופולריות בקרב חובבי הליכה בטבע, לאסור הליכה בעירום בשבילים שבשטח הקנטון, וזאת לאחר שהתופעה זכתה לפופולריות בקהילה הנודיסטית הבינלאומית.
כלכלת חבל אפנצל מתבססת בעיקר על מרעה ומחלבות, לכן מסורות רבות מקורן בחקלאות. עדרי הפרות מועברים לקראת חודשי הקיץ מן העמקים אל האחו שבהרים ובחבל אפנצל המסע הזה, המתקיים באחד מחודשי האביב (המועד תלוי בקצב צמיחת העשב) מצויין בצבעוניות רבה לקול צלילי פעמונים שחלקם נתלים על צווארי הפרות במיוחד לכבוד האירוע. פעמונים אחרים, כבדים יותר, נישאים בידי המגדלים עצמם שאינם מוותרים על זימרת היודל. גם תושבי האזור לובשים את מיטב מלבושיהם המסורתיים הניכרים בצבעוניות השופעת שלהם. אירוע דומה מתרחש בתחילת הסתיו עת העדרים יורדים מן ההרים אל הכפרים שבעמק לחסות שם בחודשי הקור והשלג. הפעמונים שליוו את הפרות אל ההר מוצאים מן המחסן, המגדלים, נשותיהם וילדיהם מאווררים את התלבושות, כלי הנגינה נשלפים והפקקים נחלצים מבקבוקי היין. המסע הזה עובר דרך הכפרים והעיירות וכל התושבים יוצאים לרחוב, כדי ליטול חלק בחגיגה לפני שהחורף סוגר עליהם בבתיהם.
מוסיקה עממית היא חלק מן המסורת בחבל אפנצל, שתושביו ידועים בחיבתם לשירה ולריקודים. להקת מיתרים טיפוסית כוללת שני כנרים, נגן צ'לו, נגן בס ונגן דולצימר, שהוא כלי נגינה עשוי עץ הניצב על קרקע ועליו מתוחים 144 מיתרים. את אחת מארוחות הערב שהוגשה לנו ליוותה נערה מקסימה שבעזרת שני מקלות קטנים הפליאה לנגן על הכלי. פרק נוסף במסכת המוסיקלית היתה מקהלה של שמונה גברים שהצליחו לייצר הרמוניה קולית מעוררת השתאות למרות ששולבו בה קריאות יודל. המלווים המקומיים הסבירו לנו שבתוך שעה אפשר ללמוד ליידל וכי בכוונתם לפתוח כיתות לימוד בשל העניין שגילו תיירים.
ומה עוד אפשר לעשות באפנצל? בחבל ארץ זה של שלושה רכסי הרים היורדים אל העמק. הגבוה שבהם, סנטיס, מתנשא ל-2,502 מטרים ולפסגתו אפשר להגיע ברכבל. היוצא מן הכפר שוואגלפ. המקומיים מבטיחים שביום בהיר אפשר לראות מן הפסגה למרחוק. בקצה האחר של אותו רכס מצויה פיסגת אבנלאפ בגובה 1644 מטרים. הרכבל לפסגה זאת יוצא מן הכפר ואסרואן, לשם מגיעה מסילת הרכבת המקומית. בדרך לפסגה חולף קרון הרכבל על פני מערות שבהן נמצאו עדויות להימצאו שם של האדם הניאדרטלי וכן סימנים של דובים שחיו שם לפני 50,000 שנים . על הפסגה הוקמה מסעדה שממנה אפשר לצאת לאין סוף שבילי הליכה המוליכים להמשכו של הרכס או יורדים לעמק. אנחנו הסתפקנו בתצפית.
מאות קילומטרים של שבילי הליכה ומסלולי רכיבה על אופניים הם הלהיט של חבל ארץ זה. בלשכות המודיעין מחלקים מפות מפורטות והן כוללות רשימה של מקלטי שינה, מסעדות, פונדקים וסתם צימרים ובתי הארחה הממוקמים לאורכם. בעיירה אפשר לשכור אופניים, רגילים או כאלה עם מנוע חשמלי. כמעט כל מקומות ההארחה שבחבל מציעים לאורחיהם ללא תשלום "אפנצל כארד" המעניק אפשרות לשפע של כניסות לאטרקציות מקומיות (מוזיאונים, בריכה, ספא, נסיעות באוטובוס ורכבל ואפילו שכירות חינם אחת של אופניים). בעיירה אפנצל 12 בתי מלון ומרבית המוסדות הללו באזור הם צנועים. רק בעיירה וייסבאד ניתן למצוא בית מלון משוכלל יחסית.
גם העיירה אפנצל היושבת לגדות נהר היא צנועה במימדיה. מעל לכל המבנים בולטת כנסיית סט.מוריץ הקתולית הצופה על המים. הרחוב הראשי, הוטגאסה, תחילתו ליד הכנסיה והמשכו עובר ליד בית העיריה עד לכיכר המרכזית, שם מתקיימות אסיפות העם, ואשר בימי חול היא משמשת גם כמגרש חניה. אחדים מן הבניינים מרשימים בצבעוניותם ובראשם ניצב מבנה בית המרקחת. ברחוב הראשי מצוי המוזיאון העירוני המתמקד במוצגים מן ההווי המקומי. מוזיאון הפולקלור האזורי בכפר שטיין מכיל אוסף עשיר של מכונות סריגה ורקמה מן המאה ה-19 לצד מוצגי פולקלור. במוזיאון פעילות המדגימה את המוצגים והוא מתאים למטיילים עם ילדים. בכפר אונראש מצוי המוזיאון לתלבושות עממיות. עוד באפנצל, מעבר לנהר, ממוקמת מבשלת בירה מקומית העובדה שאין באפנצל אטקרציות עם הילה עולמית אינה צריכה להרתיע. אנחנו למדנו שהצלחתו של כל טיול תלויה גם באווירה המקומית, במאכלים, בנופים ובאפשרות להירגע. אלה לא חסרים באפנצל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם