למה אנחנו כל-כך רוצים לנקום?
ד"ר סוזי קגן, פסיכולוגית בכירה מסבירה "בבת אחת מוזנים אצלנו שני דחפים חזקים, הצורך בנקמה וביטוי אגרסיביות" ומזהירה "אסור שננתק את המצפון המוסרי בהקשר לחיי אדם של ערבים"
בימים האחרונים גועשות הרשתות החברתיות משני צדי המתרס. דף הפייסבוק "העם דורש נקמה" צבר תוך ימים ספורים יותר מ-34 אלף לייקים וכבר הספיק להיסגר בשל חחשש להסתה פרועה. באחת התמונות שגולשים העלו לדף נראו שתי בנות חינניות עם שלט פחות חינני: "לשנוא ערבים זה לא גזענות, זה ערכים".

בגזרה הפלסטינית ירושלים בוערת כבר יומיים ממהומות אלימות במזרח העיר וברשת יש הקוראים לתחילת אינתיפאדה שלישית. גולשים ערבים העלו לרשתות החברתיות תמונות עם כלי נשק שונים ועם כתובים כמו "נשרוף אתכם".
"בכל אדם קיים הצורך בנקמה, מי בצורה יותר סמויה ומי בצורה יותר גלויה", אומרת ד"ר סוזי קגן, "בדומה לכך בכולנו יש רמה זו או אחרת של אגרסיביות, כך שאם נצרף את שני הדחפים הללו יחד, נגיע לתוצר מאד מסוכן שעלול להיות מנותב למעשים שיגררו אסונות. רואים את זה בצורה מאד חזקה במקרי רצח של כבוד המשפחה - מישהו פגע בכבודה של המשפחה והצורך לפגוע בו בחזרה, בשיתוף נקודת האגרסיביות שמצויה בנו כיצורים אנושיים, מולידים את הנקמה.
"בימים האחרונים מתווסף אפקט נוסף, פתאום הרבה אנשים מרגישים השתייכות למשהו גדול. כולנו שונאים את אותו האדם או את אותה הקבוצה וכועסים על אותה הסיטואציה. נוצרת הצפה חברתית שמובילה למעשים נוראיים".
יותר מזה, מוסיפה ד"ר קגן "אנחנו נכנסים לסחרור בעייתי כי לנקמה יש יכולת אדירה לצאת מפורפרציות, הרבה יותר מהר ממה שנדמה לנו: המחשבה הלוגית מתוועתת, גם אדם שמחזיק מעצמו אדם שלא היה פוגע בזבוב בימים כתיקונם, הופך להיות אדם שמובל רגשית".
למה נקמה גורת לנו להרגיש כל-כך טוב?
"בגלל שברגע אחד מתמלאים שני צרכים מאד חזקים- נקמה ואגרסיביות, הם מוזנים אותנו בבת-אחת ויוצרים תחושה מאד חיובית. 'הייתי שותף למשהו גדול, גם נקמתי וגם ביטאתי אגרסיה', התחושה שנוצרת היא עילאית".

"דבר חשוב שיש לתת עליו את הדעת", אומרת ד"ר קגן, "הוא נושא היווצרות המצפון, רגשות אשמה ונקיפות מצפון., בתכונות הלוו הן נרכשות ולא מולדות.
בהקשר הזה צריך להיזהר שגם השוליים הקיצוניים בחברה הישראלית מתחילים ללכת בכיוונים האלו של ניתוק המצפון כאשר מדובר בערבים."סכנה רובצת לפתחנו", מזהירה ד"ר קגן "מכיוון שהתסיסה הזאת שאנחנו מרגשים בימים האחרונים מסוכנת לנו מאד.
"אסור לנו להפוך להיות דומים לחברה הערבית במסרים שלנו. הרבה פעמים אנחנו שומעים את המשפט 'נמאס לנו להיות יפי הנפש בסיפור הזה', אבל מה שהילדים שלנו שומעים זה 'נמאס לנו לא להיות אלימים'. כחברה אנחנו צריכים להיזהר מהאמירות הללו, כי הילדים שלנו עלולים לקחת אותן צעד קדימה. בשני הצדדים, הפעילות האלימה בדרך-כלל מבוצעת על-ידי צעירים ששמעו כל מיני דברים סביבם".
"אם עכשיו יש הרבה אנשים בינינו ששמחים על רצח הנער הערבי ואמרים בקול רם "מגיע להם!", אנחנו מעבירים מסר מאד מסוכן לילדים שלנו. בדברים האלו יודעים איפה זה מתחיל אבל לא איפה זה נגמר".
קוראים המעוניינים להתעדכן בהמלצות וטיפים מוזמנים להצטרף לעמוד הפייסבוק המקצועי של ד"ר סוזי קגן.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg