חום יולי אוגוסט: איך תימנעו מסרטן העור?
שיעורי התחלואה במלנומה ממאירה של העור בישראל הם מהגבוהים בעולם. הדירו גופכם ממיטות שיזוף והקפידו לסקור את גופכם
פרופ' מיכה ברחנא, רופא משפחה מומחה באפידמיולוגיה ובריאות הציבור, העומד בראש מיזם חדש של תיק רפואי לחולי סרטן, מעניק המלצות איך למנוע מלנומה:
מניעת מלנומה מתמקדת במניעת חשיפה לגורמי הסיכון כאשר הראשון והעיקרי ביניהם היא מניעת חשיפה לשמש או למוצרים ומכשירים פולטי קרינה אולטרא סגולית, מיטות שיזוף, מנורות שיזוף.
''שיעורי התחלואה במלנומה ממאירה של העור בישראל הם מהגבוהים בעולם''.
צילום: שאטרסטוק
המניעה מתבצעת על ידי צמצום החשיפה לשמש, לבישת בגדים ארוכים ו/או כובעים רחבי שוליים בעת חשיפה לשמש, שימוש במסנני קרינה (עם ערך של הגנה מפני השמש SPF של 15 לכלל האוכלוסייה ושל 30 למי שבסיכון גבוה או עם עור בהיר ו/או עם ריבוי שומות ושימוש בהם (מריחה או התזה) כל שעתיים בעת החשיפה לשמש.
מיטות שיזוף או מנורות שיזוף – מחקרים רפואיים מצאו כי קיים סיכון מוגבר במיוחד (ברמה של כמעט הכפלת הסיכון) למי שהשתמש במיטות שיזוף בגילאי הבגרות או סביב גיל 20. בשל כך השימוש במיטות שיזוף נאסר בחלק גדול ממדינות אירופה מתחת לגיל 18 ובדומה לכך בחלק מהמדינות בארה״ב.
גם בישראל, הותקנו בסוף חודש מאי 2014 תקנות האוסרות שימוש ב״מיטות שיזוף״ לילדים ובני נוער עד גיל 18 ועל מקומות המציעים חשיפה שכזו לשים שלטי אזהרה. לציין כי מזה שנים רבות קיימות תקנות המחייבות הצללה של איזורים נרחבים בבריכות שחייה ציבוריות וחובה על תלמידים ללבוש חולצה בעת פעילות הכרוכה בחשיפה לשמש כמו זו שנעשית בבריכה.
שיעורי התחלואה במלנומה ממאירה של העור בישראל הם מהגבוהים בעולם, זאת למרות שבשנים האחרונות נראית מגמה של ירידה בהארעות בזכות פעילויות ההסברה של האגודה למלחמה בסרטן בביתי הספר ובקרב הציבור הרחב.
המחלה אמורה להיות קלה לזיהוי שכן מדובר בנגעים עוריים שרוב האנשים יכולים לשים לב אליהם בעצמם, ואכן שיעורי המחלה הממוקדת, זו המאובחנת בשלביה הראשונים הם גבוהים יחסית בישראל.
מחקרים רבים שנעשו במקומות שונים בעולם לא הצדיקו ביצוע תוכנית יזומה לגילוי מוקדם לכלל האוכלוסייה. בשנים האחרונות נעשו מספר מחקרים, המוכר שביניהם נעשה בגרמניה שם נבדקו כ 360,000 אנשים, בוצעו כ 16,000 ביופסיות ו-585 מלנומות התגלו במהלך המחקר (בשנים 2003-4).
בעקבות כך גרמניה החלו בתוכנית לאומית לגילוי מוקדם על ידי סקירה דו שנתית למלנומות. יש לציין כי לא מדובר במחקר אקראי ובכך חסרונו. במסגרת המחקר האמור בוצעה ביופסיה אחת לכל 23 נבדקים, שיעור שנראה לא סביר, בהתחשב בתופעות הלוואי של הביופסיות, הן הנפשיות כמו גם הבריאותיות.
בישראל, לא מופעלת תוכנית לאומית או תוכנית רחבת היקף לגילוי מוקדם של מלנומה אך מוצעות לציבור הרחב בדיקות סקירה בתקופת תחילת עונת הרחצה בכל שנה בתחנות של האגודה למלחמה בסרטן וקופות החולים וכן נערכות בדיקות למעקב אחר שומות כשגרה במירפאות העור בכל קופות החולים.
פרופ' מיכה ברחנא ממליץ:
• בדיקה עצמית – קיימת חשיבות לבדיקה עצמית של העור במיוחד אצל בעלי עור בהיר או כאלו שהם מרובי שומות. החשיבות בבדיקה היא מעבר לממצאים עצמם, שכן הסיכוי לגלות מלנומה בשלביה הראשונים ולהבחין בינה לבין שומות שפירות הוא נמוך, אך החשיבות האמיתית היא בחינוך לבריאות כך שמי שמבצע בדיקה עצמית, סביר יותר שיהיה במעקב רופא מקצועי ו/או יפנה לבדיקה כזו במידה ויהיה ממצא חשוד. ממחקרים עולה כי רק מיעוט אנשים שהם בסיכון מוגבר, אכן מבצעים בדיקות שכאלו באופן שגרתי.
• בדיקת רופא – בדיקת רופא נעשית במרפאה בתנאי תאורה טובים ועל הרופא לבדוק את כל גופו של הנבדק ולאתר נגעים חשודים. יש לשים לב לאיזור העורף והקרקפת שכן הם עלולים להיות מוסתרים על ידי שיער. התנאים להגדרת נגע כחשוד כוללים שוליים לא סדירים, נגע שאינו סימטרי, נגע מדמם או מכוייב, נגע בגודל של יותר מ 6 מילימטר, או נגע ששינה את גודלו צבעו או צורתו (בסריקה הקודמת או לפי דברי המטופל).
''שימוש במיטות שיזוף בגילאי הבגרות או סביה גיל 20 מגבירים את הסיכון לחלות במלנומה''.
צילום: AFP
נהוג היום במרפאות עור לעשות מעקב מצולם אחר הנגעים. היות וזמינות ועלות צילומים דיגיטלייים הם נמוכים במיוחד, נהוג לצלם את הנגעים העיקריים ולהשוות אותם לצילום השמור במאגר הממוחשב ולא להסתמך רק על זכרון ותיאור מילולי של הנגע.
יש לזכור כי אצל גברים שכיחות הנגעים גדולה יותר בגב, איזור שקשה יותר לעקוב אחריו, ובאוכלוסיות מסוימות, בהן לא נהוג גם במסגרת הביתית להיות חשופים, הסיכוי שבן או בת הזוג ישימו לב לשומות או לשינויים בהם הוא נמוך יותר.
• מעקב אחר אנשים בסיכון גבוה – אנשים בסיכון גבוה הם אלו שלהם עור בהיר, ריבוי שומות ואלו שבמשפחתם הקרובה אירעו מקרים של מלנומה (או להם עצמם).
• ההמלצות הנהוגות בישראל – בישראל המדיניות היא שאין לבצע בדיקות סקירה לגילוי מוקדם לכלל האוכלוסייה אך לאוכלוסיות בסיכון, שהגדרתן כוללות אנשים שקיבלו קרינה מייננת למחלת הגזזת בילדותם או קיום קרוב משפחה מדרגה ראשונה שלקה במחלה, או קיום שומות לא טיפוסיות ו/או מי שנחשף לשמש מעל שעתיים מדי יום בשעות 10-16 (כשהכוונה על אף שלא מצויין כך היא לחשיפה תעסוקתית), עליו לבצע בדיקה עצמית ובדיקת רופא מומחה תקופתית. ההנחיות לא מציינות או מכוונות את תדירות הבדיקות שיש לעבור. נציין כי במדינות אחרות בעולם מדובר על מעקב חצי שנתי או שנתי אצל רופא מומחה.
חולי סרטן ובני משפחתם מוזמנים להתנסות בפתיחת תיק רפואי ללא תשלום למשך חודשיים באתר סרטן אינפו בלינק הבא https://www.sartan.info וכן להצטרף לעמוד הפייסבוק לקריאת עידכונים וחידושים בלינק הבא: https://www.facebook.com/sartan.info
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם