אמא מי יגן עלי? התמודדות הורית עם חרדה
המצב המתוח ששורר בימים האחרונים מעלה אצל כולנו - מבוגרים וילדים כאחד, את מפלס החרדה. כיצד להתמודד בעצמנו עם הפחד? איך לדבר עם ילדים? ומתי נכון לפנות לעזרה
בעקבות החשיפה לאירוע, ילדים עלולים לחוות תחושת פחד ואיום, תוך מחשבות על מידת מוגנותם האישית. שאלות קשות ומפחידות צצות ולא נותנות מנוח: "האם אני בטוח, מי יגן עלי?" גם אנו כהורים, מוצאים עצמנו מוצפים רגשית ומתקשים להתמודד עם עוצמת הרגשות הקשים ברמה האישית, ובמקביל, אובדי עצות באשר לדרך שבה נוכל לסייע ליקירנו וקרובינו המודאגים. כהורים, חשוב לצייד את הילדים במסרים מווסתים ומרגיעים, בהלימה לגיל הילדים ולהתפתחותם.
בגיל רך מאד רצוי לעמוד לרשות הילדים אולם להימנע מלערוך שיחות יזומות בנושא. עצם ההמללה, הדיבור על החרדה, מביאים להקלה בתחושת המצוקה. יציקת תוכן לפחד, תיאורו והמשגתו הופכים אותו למאיים פחות ובעיקר, לדבר שאנו יכולים לו.
1. עשו שימוש באסטרטגיות מפחיתות חרדה שסייעו בידכם בעבר - ניתן להיעזר באסטרטגיות מפחיתות חרדה ומקדמות התמודדות עם מצבי לחץ - הרפיה, ספורט, דמיון מודרך, חשיבה חיובית וכד'. זכרו: לכל אחד ערוץ התמודדות שנכון לו. יש לכבד גם ערוצים אחרים שנכונים לאחרים בסביבתנו.
2. אל תישארו לבד עם הקושי - גייסו תמיכה חברתית על ידי שיתוף חברים, בני זוג וקרובים ברגשותיכם ובמחשבותיכם. נקודות המבט השונות, התמיכה והעידוד מקלים עלינו ומשחררים אותנו מתחושת בדידות.
3. אל תהססו לפנות לעזרה מקצועית במידת הצורך - זכרו כי היכולת לבקש עזרה בעת מצוקההיא אחד המשאבים המשמעותיים ביותר שעומדים לרשות אדם והיא סימן לחוזק וכוחות נפש. בנוסף, קיימת חשיבות לקבלת סיוע רגשי תומך.
1. הירגעו ושדרו ביטחון - ילדים צופים בהוריהם ורואים בהם עוגן של בטחון ויציבות. לכן, חשוב מאוד שתהוו עבור ילדיכם דמויות מרגיעות, שדרו יציבות ושליטה במצב. כשאנו מרגישים חוסר אונים ובהלה, אין אנו מסוגלים לספק לילדינו את הביטחון הדרוש, ואף עלולים להחריף את החרדה בה הם מצויים. יש להעביר מסר שמולם עומד מבוגר אחראי ואכפתי, שיכול לשמש כתובת עבורם להתייעצות, הרגעה וסיוע.
2. העבירו מסר של הרגעה - הבהירו כי ישנם דרכים להגן על עצמנו ועל היקרים לנו. במידת הצורך הילד יכול לפנות למבוגרים המשמעותיים עבורנו: הורה, קרוב משפחה אחר, מורה, מדריך וכדומה. חשוב לנרמל את התחושות ולומר כי תגובות חריפות הן טבעיות וצפויות בעת משבר והן יחלפו במרוצת הזמן. ניתן לומר: " בימים הקרובים יהיה קשה לכולנו, ביחד נתאושש ונחזור לשגרה".
3. התאימו את דבריכם לגיל הילדים - כאשר מדובר בילדים בוגרים ובנוער, אשר נחשפו לאירוע בתקשורת, חשוב לשוחח עמם ולציידם במסרים מווסתים ומרגיעים, בהלימה לגילם ולשלב ההתפתחותי בו הם מצויים.
4. ספקו מידע אמין ועובדתי - ידיעה מפחיתה חרדה. חשוב להקפיד על מידע עובדתי ומדויק (להבדיל משמועות, השערות או פרשנויות),
5. הקשיבו, גלו הבנה והימנעו מביקורת - שדרו אמפטיה לתחושות ילדיכם והימנעו משיפוטיות. תנו לגיטימציה לרגשות ולמחשבות שונים ואף סותרים, לרבות העלאת רגשות חריפים של כעס, תסכול, חוסר אונים וייאוש. יש להימנע מתגובות ביקורתיות ומבטלות כגון: " אין סיבה לפחד", "אל תהיה תינוק" .
כל רגש הוא לגיטימי ואין רגשות או מחשבות פסולים. כל מבוגר וכל ילד מתמודד עם המצב בדרכו , אין דרך אחת נכונה. גלו עניין: שאלו והקשיבו לתשובות בלי לחפש אחר פתרונות ומתן עצות: פשוט היו שם. איך אתה מרגיש? מה עובר לך בראש שאתה שומע על האירועים? מה קשה לך? מה עוזר לך ונותן לך כוחות?
6. אפשרו אוורור רגשי - אפשרו לילדים המעוניינים בכך להביע את רגשותיהם בכל דרך הנוחה להם (בע"פ, בכתב ובאמצעות ציור, יצירה והבעה).
7. חזקו תחושת מסוגלות - סייעו לילד לזהות בעצמו כוחות התמודדות ומקורות תמיכה, לחיזוק תחושת המוגנות וביטחונו, בהתמודדות עם המחשבות והרגשות הנובעים מהחשיפה לאירועים.
8. גלו ערנות לסימני מצוקה - יש לעקוב אחר ילדים המראים תגובות חריגות מתמשכות וקיצוניות ובעת הצורך לפנות לסיוע של אנשי מקצוע.
לאור ההסלמה הביטחונית וריבוי הפניות, הנחה מנכ"ל ער"ן דוד קורן את מנהלי הסניפים ורכזי המוקדים הטלפוניים לתגבר את המתנדבים העונים לפניות במוקדים השונים, בטלפון ובאינטרנט.מספר הטלפון של ער"ן (עזרה ראשונה נפשית): 1201 מכל טלפון, 24 שעות ביממה. ובאינטרנט (לפניות בצ'אט אישי, פורום קבוצתי או מייל) : www.eran.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם