טיול ליטבתה: על יענים וחיות אחרות
בין עצי שיטת הסוכך ושיטה סלילנית מתהלכים בחי־בר יטבתה בעלי חיים שנזכרו במקרא ונכחדו מנופי הארץ, אך עדיין מסתופפים להם גם באגדות
שמורת חי־בר ממוקמת בתוך מלחת יטבתה ושטחה כ־16,000 דונם. מדריכים מפוקפקים (לא נמסור שמות) עומדים בשער יפו ומספרים על תהליך היציאה מן החומות שהיה מסוכן מאוד כי "חיות רעות מאוד הסתובבו מחוץ לשער", ובי נשבעתי ששמעתי פעם את עצמי מפרטת רשימה זואולוגית שכללה שני דובים סורים, לביאה לאחר לידה ושלושה קוברות שהוסלקו באונייה מהודו. ובכן, בניגוד למידע הכוזב הזה, עד תחילת המאה ה־20 באמת הסתובבו באזור יטבתה חיות פרא.
עם השימוש בנשק חם, הלכה והידלדלה אוכלוסיית החיות (וכן אוכלוסיית בני האנוש), כמו ראם לבן, זאבים, מינים שונים של עופות דורסים ועוד. בשנות ה־60 הוקמה אגודת חי־בר בידי אורי צאן (שם בהחלט הולם למקצוע) ואברהם יפה, שמטרתה הייתה לשקם את אוכלוסיית חיות הבר ולבסס את זו הקיימת. שני מינים הוחזרו לשמורה בהצלחה: ראם לבן ופרא.
אנחנו שזפנו את עינינו בפרא, שנראה כמו סוג של חמור גדול. הפרא הובא מהולנד בשנות ה־60 והושב לטבע. אפשר למצוא אותו עושה חיים בין מכתש רמון ועד בקעת סיירים. הפרא מופיע במקרא כמה פעמים. אצל ישעיהו, למשל, הוא מתואר בעליזות: "כי ארמון נטש המון עיר עזב עפל ובחן היה בעד מערות עד עולם משוש פראים מרעה עדרים". לעומת זאת ירמיהו נוקט כהרגלו בנימה יותר דפרסיבית: "ופראים עמדו על שְׁפָיִם שאפו רוח כתנים כלו עיניהם כי אין עשב". אגב, נקבת הפרא מחליטה בעצמה אחר מי לחזר ועם מי להזדווג.
בשמורה הבחנו בערוד, חמור בר אפריקני. מעניין לציין שחז"ל מזהים אותו בתנ"ך כשם נוסף לפרא. כדי לא להשאיר חלל במשבצת הצומח, נפנינו לסקור את הנוף, שהיה מלא בעיקר בשיטים. שמה היווני של השיטה הוא Acacia שמרמז אולי על קוצניותה גם בעברית. מעניין לציין שבערבית נקראת השיטה בשם סיאל (ומכאן שמותיהם של נחל וקיבוץ צאלים).
פגשנו כאן בשני סוגי שיטות: שיטת הסוכך ושיטה סלילנית. מצאנו בהם סימנים: הסלילנית גבוהה ופירותיה מסולסלים, הסוכך קטנה יותר ומתפצלת למעין מטריות אחדות שאפשר בהחלט לחסות בצלן. מכיוון שזה הצמח הנפוץ ביותר במדבר, ייתכן מאוד שממנו בנו את המשכן. אחר כך ראינו יען, או כפי שהילדים קראו לה - בת יענה.
אני רוצה לומר משהו חשוב על יענים: פעמיים בחיי אתרע מזלי לפגוש ביען, ופעמיים הוא לא טמן את ראשו בחול, אלא הראה סימנים מדאיגים של התלהבות והצטרף להלכי הרוח הכלליים המפעמים בציבור הישראלי ומאמצים בחיבה מרתונים וטריאתלונים. פלא שהיען מוזכר רק פעם אחת במקרא ודווקא במגילת איכה?
לשמחתנו פגשנו גם בראמים. הראם הוא אנטילופה. משמעות השם ביוונית הוא חיה אגדית. לובן פרוותו המלכותית ומראה דמותו האצילית של הראם אינם מעידים על כך שמדובר בבעל חיים קשוח וחסין שיכול לעמוד בתנאי מדבר קשים עם מעט מאוד מים ומזון. הצלבנים שנטו לרומנטיות מה תיארו אותם כך: "סוס לבן יפהפה, שעל מצחו קרן אחת בלבד".
אגב, הרבה שנים קודם לצלבנים התחילו להסתובב אגדות בדבר חד הקרן האגדי, יצור פלאי וטהור שאכלס עלילות רבות מספרי רוג'ר זילזני ועד להארי פוטר. במסורת ההינדית מופיע חד קרן בשם רישרינגה ואיורים עתיקים מאוד שלו נמצאו במספוטמיה. גם במקורותינו אפשר למצוא אותו. בגמרא מסופר על התחש, בעל חיים עם קרן אחת, שליווה את בני ישראל במדבר. במקום אחר בתלמוד כתוב: "אמר רב יהודה, שור שהקריב אדם הראשון קרן אחת הייתה לו במצחו, שנאמר (תהילים סט, לב) וְתִיטַב לַה' מִשּׁוֹר פָּר מַקְרִן מַפְרִיס". על פי חלק מהאגדות רק בתולות טהורות יכלו להתקרב לחד קרן. האלכימאים העריצו את הקרן שלו וייחסו לה כוחות כישוף וטוהר.
ובחזרה לריאליזם האפרורי: הראמים חיו כאן עד תחילת המאה ה־20, ואז כאמור נידלדלה אוכלוסייתם. ייתכן שדרך התגוננותו של בעל חי זה גרמה לכך.
עוד מעניין לציין שבאפו של הראם רשת נימים דקיקים הדואגת לווסת את חום גופו, וזאת בניגוד לרוב היונקים שאינם מסוגלים לחיות בטמפרטורה של יותר מ־42 מעלות. בזמנים חמים במיוחד הראם חופר לעצמו מרבץ כדי להתקרר.
את סיורנו חתמנו באולם חיי הלילה במדבר. מה לעשות, רוב בעלי החיים לא מתחשבים בקרציות המכונות 'בני אנוש', ונוח להם לפעול בלילה הקריר יחסית. לכן, בשיטת הבה נתחכמה להם, הפכו בשמורה את היום ללילה, הנמיכו טמפרטורות (כמה נעים), ואפשרו בכך למבקרים ללמוד על חיי הלילה של בעלי החיים השונים - נחשים, עקרבים קיפודים ועוד. חשבנו שעד שנצא משם תסתיים המלחמה ושנפגוש בחדי קרן אמיתיים, אבל שני הדברים לא קרו.
איפה: על כביש 90 (ים המלח-אילת) בין הקיבוצים יטבתה וסמר, 35 ק"מ צפונית לאילת.
איך: מקסים. הילדים מאד נהנו. הישמרו מהיענים.
כמה: כמה שעות.
שעות פתיחה
קיץ: 8:30-17:00, חורף: 8:30- 18:00, ימי שישי 8:30-15:00.
הכניסה לשמורה בתשלום, והיא מתאפשרת עד שעה לפני שעות הסגירה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם