הכי קריר בעיר: תשע הפינות הכי נעימות בארץ
גם כשהחום בלתי נסבל, גם כשהשמש הקופחת מאיימת להעלות את הרחובות באש, בכל עיר שמכבדת את עצמה אפשר למצוא פינה אחת קרירה ומוצלת שאליה אפשר לברוח בצפון ובדרום, בהר ובגיא
בין האוטובוסים, הבתים הישנים, הרוכלים, השווקים וגדודי המכוניות קשה למצוא צינה ואוויר בתל אביב. ובכל זאת, הנה עובדה מרעננת: השדרות התל אביביות, אלו שנטועות בעצים עתיקים וגבוהים, שמדחיקות מעט את שורות הבתים זו מזו ושאינן מרופדות בדשא לח, מצננות באופן משמעותי אותן ואת סביבתן המיידית. הירידה, כך נראה, היא עד כדי שלוש–ארבע מעלות מהסביבה הסמוכה. המגדלים שנבנו לא רחוק מהשדרות יוצרים גם פרצי רוח שובבים. אפקט צינון דומה נותנים פארקים גדולים, עתירי עצים גבוהים ומעוטי דשא, למשל באזורים השונים לאורך הירקון. בריזה תל אביבית אפשר לקבל גם לאורך הים והטיילת שלצדו. רוחות פתוחות וחזקות אופייניות לאזורים הצפוניים של החוף, ופרצי הרוח שבין סמטאות יפו העתיקה יכולים לשנות לכל הלך את מאזן הטמפרטורות שלו.
הדרכים היעילות ביותר לברוח מהלהט של עיר החום הדרומית עוברות דרך מזגני הקניונים או צינת שטחי הקרח בקניון הקרח. החום באילת נוכח ביום ובלילה ובאמת קשה להתעלם ממנו. ובכל זאת, מכיוון שאילת היא עיר חוף השוכנת בקצה המדבר ומוקפת בקניוני נחלים, היא מוצפת גם ברוחות חזקות, הגם שרובן חמות כמו העיר.
אם אין לכם זמן או יכולת לברוח אל פסגות הרי אילת, תוכלו למצוא רוחות חזקות בחלקה המזרחי של העיר, סמוך ככל האפשר לגבול ירדן. שם מתפתחות רוחות לאורך כל הנגב, והן פורצות בסערה דרמטית אל הים. גם הפתחים של קניוני הנחלים (כמו נחל שלמה) בכיוון הים מספקים רוחות חמות אך מרעננות.
מי שחם לו בגוש דן מוזמן לקפוץ למודיעין, שאינה רק עיר שינה אלא גם עיר שמספקת קרירות חלופית מסוימת לתושבי המרכז. הסיבות לנוחות היחסית הזאת הן גובהה של העיר מעל השפלה ומישור החוף, וגם העובדה שדבר אינו מפריד בין גבעותיה ובין הים התיכון שנמצא עשרות קילומטרים משם.
בתוך מודיעין תמצאו את גבעת התיתורה, שמשמשת בתפקידים רבים: מגדל מים ועליו מיצג אור צבעוני לתושבי העיר, מוקד ידוע לאנטנות סלולריות, טבע צבעוני באמצע העיר וגם גודש מרשים של עדויות היסטוריות לקיומו של יישוב גדול בן אלפי שנים. הגבעה הזו, שחלקים ממנה נוטים להישרף פעם–פעמיים בשנה, שואבת אליה רוחות שמרעננות את תושבי הסביבה בקיץ. אזור רוחני מרענן נוסף במודיעין הוא הטיילת הגבוהה שמעל לנחל ענבה.
בירתנו העתיקה היא עיר רוממה וקרירה מטבעה, ונראה שגם ברישומים מתועדת ירושלים כאחת הנקודות הקרירות בנוף הישראלי. אבל הקיץ אינו פוסח גם על ירושלים, ומי שמחפש דרך להצטנן מעט יותר מוזמן להגיע ממש למרכז העיר, וליתר דיוק — לרחבת המשביר.
את הרחבה מכיר כל ירושלמי, בין אם קבע דייט בטליתא קומי, קפץ לקניות במשביר או טיפס אל פסגת מגדל העיר. הרחבה הזו היא רחבה רוחנית, אבל מוקד הרוח המרכזי הוא המעבר הצר שבין בניין המשביר ומגדל העיר המתנשא מעליו.
הנקודה נהנית מרוח שמאפיינת לעתים מגדלים חריגים בגובהם בסביבה נמוכה יותר. חוויה קרירה נוספת צפויה למבקרים במיצג "החלל הרואה" שבגן הפסלים במוזיאון ישראל. מדובר בחדר ענק, מופשט ומרובע — עשרה מטרים לאורך, עשרה לרוחב ושבעה לגובה — שנחצב במורדות הגבעה שעליה ניצב המוזיאון. בטן האדמה וספסלי האבן מזמינים את המבקרים לשהייה ירושלמית קרירה, תוך כדי בהייה בשמיים המשתנים.
איך אפשר לקרוא לעיר בשם "רמת גן" אם אין בה גן הראוי לצנן את הבריות במעבה חום הקיץ? ובכן, ברמת גן יש אכן גן שכזה. קוראים לו "גן אברהם", על שמו של לא אחר מאשר אברהם קריניצי שהקים את העיר. הגן הזה יחגוג בקרוב שמונים שנה, והוא עתיר באווירה עברית ישנה. ספסל לזכרו של ביאליק, אמת מים, טראסות וים של אקליפטוסים. היות שהגן הזה ניצב על גבעה רמה, אפשר ליהנות בו לא רק מהטיפוח והנופך ההיסטורי, אלא גם מנופי רמת גן וכמובן מבריזה מופלאה.
בלבה של העיר האקדמית ועתירת הקהילות, הסניפים והאנדרטאות, מסתתרת גם גבעה קרירה. היא נמצאת ממש בסמוך למתנ"ס העירוני
בתור עיר שמשתפלת ומשתפכת מרום הכרמל אל מימי מפרץ חיפה והים התיכון, ובתור מי שסובלת ממפץ של מגדלים שתקועים בכל פינה בלי שום סדר, חיפה עתירה במעברי רוח. המעברים האלה מופיעים בין בתים ומגדלים או בתוך קניונים טבעיים שיורדים מההר.
ובכל זאת, מי שבאמת רוצה ליהנות מהרוחות הקרירות ביותר שרק אפשר לבקש, יוזמן לטפס אל הכרמל החיפאי, ובעיקר לרכס שעליו שוכנת אוניברסיטת חיפה. האוניברסיטה היא בעיקרה מגדל גבוה מאוד בן 30 קומות, ששמו מגדל אשכול. לא רק שהנוף מהקומות הגבוהות מדהים והרוח בו חזקה ביותר, אלא שהמגדל הבודד יוצר סביבו רוחות עזות במיוחד, שמצננות את המבקרים לא רק על המגדל, אלא גם ברחבת הענק שלמרגלותיו ובכל הסביבה.
זהו כמובן לא שמה הרשמי של הגינה הניצבת בפסגת גבעונת במרכז שכונת כפר גנים ג' בפתח תקווה, יוסף נקר 1, אם אתם מכוונים לשם את הווייז. ויש לכם סיבה לעשות זאת, מכיוון שאת שמה הלא רשמי קיבלה הגינה עקב העובדה המפתיעה אך הבדוקה מדעית (מאות אמהות ואבות לא טועים) שבגינה הזו תמיד מנשבות רוחות המצננות את אוויר הקיץ הלוהט, ובכמה דרגות יותר מאשר בגינות אחרות בסביבה. שלוש סיבות עיקריות לתופעה: האחת, הגינה ממוקמת על ראש גבעונת. השנייה, השטח מצפון–מערב — הכיוון שממנו מגיעות הרוחות בדרך כלל — די נקי מבניינים ומאפשר זרימת אוויר חופשית (נכון לעכשיו). ושלישית, השכונה עצמה נמצאת במיקום הגיאוגרפי הגבוה בעיר. כך או כך, אם אתם באזור וחשבון החשמל שלכם התנפח מעודף שימוש במזגן, בואו לגינת הרוחות וגם תחסכו פן על הדרך. נקודה רוחנית נוספת בפתח תקווה נמצאת ממש באמצע הבלגן, על גבי הגשר ההנדסי שתכנן קלטראווה בין הקניון הגדול והמרכז הרפואי רבין.
העיר האינטליגנטית שנמצאת קרוב–אבל–במרחק–בטוח מהאינטנסיביות התל אביבית היא עיר ברוכת גנים, בתים ומעגלי תנועה קטנטנים, יוזמה בלתי שגרתית של האיש והאגדה, זאב בילסקי. רוחות קרירות אמנם אין על מעגלי התנועה האלו אבל הכבישים המסודרים יובילו אתכם לא הרחק משם אל הפרדסים, השדות החקלאיים והשטחים הפתוחים המקיפים את רעננה. כדי ליהנות מבריזה, צריך למצוא את הזווית הנכונה. אחת הפינות האווריריות והנעימות, גם בימי קיץ לוהטים, נמצאת בעלייה לבית הקברות הישן ברחוב פרדס משותף. אם יתחשק לכם להתעלות מעל לבתים, תמיד אפשר לבדוק אפשרות להעפיל על בית רון שבמרכז רעננה, ממש מעל המשביר, ברחוב אחוזה 142.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם