שמורת אלוני אבא: לבקר עצים בני אלף שנה
בשמורת אלוני אבא אין הפתעות: שום עץ מייפל אינו מסתתר בה. היא משתרעת על פני 950 דונם, זכר ליער אלונים שכיסה בעבר את המרחב מנצרת ועד קיסריה. שווה לבקר. תשאלו את עזרא ברנע
כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
שלא יהיו אי־הבנות: אני אוהבת לשיר, וכבת לפייטן חובב (להקליט את כל זקני מרוקו, לבנות כלי נגינה עתיקים ולהקים להקה אנדלוסית שהופיעה בכל ימי ההולדת שלי - זה נקרא חובב?) אני גם עושה את זה לא רע. אלא שמשהו לא הסתדר שם, במסיבה, עם ‘עץ האלון‘ של יורם טהרלב.
הבית הראשון עבר בסדר, הקהל הקדוש האזין באופן מנומס. אבל בפזמון, כשהיה צריך להתמקד בהו־א, הו־א, הו־א - לא הצלחתי לעשות את זה בלי להתפוצץ מצחוק. ואז הבס התבלבל עם הטנור, הסופרן נסק לגבהים שאלוהים ישמור והקהל נטר לי לכל החיים - כי מי שעלה לבמה וחשב שהציל את המצב היה אבא שלי, שהחליט להחליף את הפזמון בשיר אנדלוסי כבד המתחיל במילים “אדום וצח, יללן, יללן“, ומסתיים, ובכן, לא מסתיים לעולם. ואם חושבים על זה, זה עדיף מעץ האלון ששואל שאלות קשות באמצע החורף ואיש אינו עונה עליהן.
אבל ברוח הניו־אייג‘ החלטתי להניח למשקעי העבר ולהילחם בטראומת האלונים שלי. חמושה בתובנות ובתודעה זורמת ומכילה, הצעדתי את בני משפחתי לשמורת אלוני אבא, שכשמה כן היא: אין בה הפתעות ואין סבטקסט, ושום עץ מייפל איננו מסתתר בה.
השמורה משתרעת על פני 950 דונם בגליל התחתון, ושמה ניתן לה על שם אלוני אבא, המושב הסמוך, שנקרא על שם האלונים הסמוכים לו. טיפסנו בשביל עד לראש הגבעה. בדרכנו נקרו אלונים רבים, כמצופה, אך אם היינו מגיעים בחורף היו גם כלניות, רקפות, נוריות, נרקיסים וצבעונים מנופפים לנו לשלום.
ייחודה של השמורה בהיותה ההוכחה הניצחת לקיומו של יער אלונים שכיסה בעבר את כל השטח מנצרת ועד קיסריה, פחות או יותר. רוב היער נכרת בידי התורכים במלחמת העולם הראשונה. הסיבה שנותרו אלונים דווקא באזור זה היא התנגדותם הנחרצת של הטמפלרים, שבין חסרונותיהם אי אפשר למנות את הזלזול בצומח.
כראוי לכל חורש (ולא יער) עברי־ציוני, גם פה אפשר היה למצוא את השילוב המנצח אלון־אלה. שם העץ מרמז על קדושתו מימים עברו הן במסורת המוסלמית והן במסורת היהודית: “ותמות דבורה מינקת רבקה ותיקבר מתחת לבית־אל תחת האלון“ (בראשית, ל“ה). גם מכשפים קדמונים הכירו היטב את העץ שזכה לשם נוסף: ‘אלון מעוננים‘ של החוזים בכוכבים. בארמית מכונה העץ ‘בלוטא‘, כשם פריו, רק עם האלף בסוף. החלק העוטף את הבלוט נקרא ספלול. הנואם הרומי הנפלא קיקרו סיפר שהטילו גורלות בעזרת ענפי אלון ישנים שהיו בהם צורת אותיות וכך היו בוחרים, מתוך קלפי.
בסיור נעזרנו גם בידע הנרחב של עזרא ברנע, מומחה לאלונים. ברנע, 63, המתגורר במושב חרב לאת בעמק חפר (הנביא ישעיהו היה מבסוט, ללא ספק), הוא בעל משתלה מיוחדת המתמחה בגידול אלונים. לברנע תחומי עניין רבים - הדרכת טיולים, ספורט, צפייה בסרטי קולנוע ועוד - ואין ספק שתחום האלונים מתחרה על המקום הראשון. מדובר באדם מאוהב השש לשתף אותנו בידע העצום שלו בעצי האלון, בטיפול בהם, ביתרונותיהם, ביופיים ובמורכבותם הנפשית והפיזית. בל נתפלא שהושפע ממשל האילן של מרטין בובר, ושהכניס את התפעמותו מהאלונים לעבודתו בקורס פילוסופיה. באתר המשתלה של ברנע, המושקע מאוד, נכתב: "האלון הוא העץ האולטימטיבי. גדול, הדור, חזק, קשה, אציל, קדוש, בריא, מאריך ימים, קבוע, יציב, עמיד, שימושי, חסכן, חברותי, מזין, מתבלן, מרפא, משמח ומועיל".
כשאני שואלת אותו מדוע הוא אוהב דווקא אלונים, למה לא יפרוקים, חבצלות, כלניות ועוד צמחים שהשתבחה בהם ארצנו, שולף ברנע תמונה של אלון שרירי וחסון שבני משפחתו חוסים בצלו. “מאז שאני זוכר את עצמי“, הוא אומר, “חייתי בסביבה ירוקה עטורת צמחים, פרחים ועצים.
בארץ ניטעו בעיקר אורנים, בין היתר בגלל צמיחתם המהירה. האם לדעתך כדאי היה להשקיע ולשתול יותר אלונים, במיוחד לאחר הסופה הגדולה אשתקד שבה צנחו עצים רבים?
“לאלון יש יתרונות רבים: עמידות למחלות, למפגעים אקלימיים, לשרפות. בעיקר הוא טוב ליצירת סביבת חיים עשירה תוך שיתוף, משיכה והכלה של עשרות ומאות בעלי חיים, חרקים, ציפורים, יונקים ובני אדם. היתרון הגדול של האורנים הוא לא רק הצימוח המהיר, אלא גם יכולת הצמיחה בתנאי היובש/חום של הסביבה שלנו.
"לאחר שנוצרה הפרעה בשטח, בעקירה מסיבית של אלונים, אי אפשר לחדש את הגידול שלהם בלי ליצור להם קירוי טבעי בצורת חורשות אורנים. מאחר שישראל, בחלקים רבים שלה, נטועה ושתולה באורנים, החידוש של האלונים מתבצע בשני אמצעים: זריעה טבעית של אלונים על ידי עורבנים ויונקים שונים, ושתילה וזריעה בידי אדם. אני חושב שכדאי ורצוי לשתול אלונים בהיקפים גדולים בהרבה ממה שנעשה כעת, גם בשטחים פתוחים ובעיקר באזורים מיושבים, בין מושבים/קיבוצים/ישובים קהילתיים וערי ישראל“.
לעץ האלון יצא, ובצדק, שם של קשיש הדור שיבה. ידוע גם שצימוחו איטי.
“אכן. מכיוון שאנחנו עוסקים בעצי אלון שאופק החיים שלהם הוא אלף שנה ויותר, עצים בני 20 הם בעצם תינוקות בהיבט של גיל וגודל. אחד העצים שאני מגדל במשתלה הוא אלון השעם: מקליפתו מייצרים פקקים, לוחות מודעות ועוד. אלון השעם מגיע לשלב הקילוף לראשונה לאחר 25 שנים, ואחר כך אפשר לקלף אותו שוב פעם ב־12 עד 18 שנים. שתלתי לראשונה חלקה של אלוני שעם בשנת 2008 ביום הולדתי. כל ידידיי מוזמנים לקילוף הראשון של החלקה הזו ביום הולדתי החל ב־11.3.2033“.
מכל סוגי האלונים בארץ, האם יש לאחד מהם סגולה מיוחדת או מעניינת?
“כל האלונים באשר הם ניחנו בסגולה של עמידות לשבר ולכריתה. האלון יכול להישבר בסערה, להיגדע במזיד או להישרף - אך כל עוד לא נעקר על שורשיו הוא יתחדש, ישגשג ויחזור לתפארתו הראשונית. מילת המפתח היא סבלנות. אלון התולע הוא עץ מרהיב שצומח ומפאר את החלק ההררי של המדינה שלנו מעל רום 350 מטר. הוא דומה להפליא לאלון התבור, אבל הוא עץ אחר. כמו כל אחיו הוא משמש בית גידול לצרעות, באמצעות תהליך שנקרא עפץ: הצרעה מטילה את ביציה על האלון, בעלה, בענף או בפרי. מן ההטלה הזו צומח בית גידול שמגן על רימת הצרעה, ומשמש לה לבית, מגן ומזון להשלמת התהליך. העפץ והרימה שחיים על אלון התולע, נתנו לו את שמו“. שתי אותיות משותפות לכל האלונים והאלות, אומר ברנע: א‘ ו־ל‘. המילה ‘אל‘ משמעותה בין היתר כוח, ומכאן הביטוי: “יש לאל ידו“.
העץ של גולני - אלון או עץ זית?
אני נשואה לגולנצ‘יק שהוא גם גנן וגם אדריכל נוף. שני התארים הללו מציבים אותו במצב לא נוח: האם הסמל של החטיבה שלו הוא אלון או עץ זית? התחרות קשה ביותר. שני העצים הדורי שיבה וקשישים; לשניהם יש מקום בתרבות ובמסורת העממית; לשניהם פירות (אם טרם לגמתם מקפה שהוכן מבלוטי אלון, זה הזמן). בקיצור, מתברר שנקלעתי לוויכוח עתיק יומין בין החטיבה לאנשי יבנאל, מושבה ציורית שבה נמצא אלון שתושבי יבנאל טוענים שהוא העניק לחטיבה את סמלה. מוכרחים להודות: העץ במושבה אכן מזכיר במדויק את העץ של גולני, כולל נטיית העלים. בתקווה שלא נסתבך עם חטיבת גולני לדורותיה, סעו ליבנאל לעץ של גולני.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם