עין נון או עין גן עדן? מעיין קסום בבקעת גינוסר

טיול למעיין מקסים בלב בקעת גינוסר המושחתת לחלוטין, שבה "הגפן והתאנה נותנים פִּרְים תשעה חודשים בשנה", כל פועל זוכה לבית וכל לורד זוכה לווילה ולמסיבות קוקטיילים, ואני מגזימה רק קצת

דיוקן
גלית דהן קרליבך | 24/8/2014 13:44 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
אפשר לומר בבטחה (ובאסירות תודה) שכאשר ירושלמים מגיעים לבריכה שאיננה הומה אדם, שיש בה די מקום להניח את הגוף הירושלמי, אי אפשר להתלונן, גם לא על רקע מעיינות ההר שלנו, ההולכים ומתייבשים. מהבחינה הזו עין נון הוא מעיין מקסים הנשפך לבריכה מרווחת ונאה שמימיה צלולים.

- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

מה חבל שהטינופת מסביב פוצעת את הפסטורליה. בקיצור, בימים שתושבי ישראל לא מראים את הצדדים המגעילים שבהם - כלומר, לא מראים את עצמם - מומלץ וכיף להגיע עם שקית גדולה, כדי להפגין מחוות ניקיון. חוץ מזה, נהנינו מאוד מהבריכה הגדולה ומהצל שנתנו עצי האיקליפטוס, דקלי הוושינגטוניה והצפצפות.
 
צילום:
מעיין גינוסר. ''בריכה גדולה, צל של עצי איקליפטוס ודקלי הוושינגטוניה והצפצפות''. צילום:

הבריכה נבנתה בשנות העשרים של המאה הקודמת כדי להשקות את אדמותיה של מגדל הסמוכה. שמו של המעיין נגזר מהשפה הארמית: "נון" פירושו "דג", והדבר מוכיח את שפע הדגה שהייתה בעבר במקום. בתלמוד נקראת המושבה מגדל נוניא, וגם משמותיה בשפות הלעז נראה שהייתה מקום מכובד שדגים נהנו לשגשג בו: ביוונית היא מכונה "טריכי", שמשמעותו "מקום המלחת הדגים", פירוש ארוך למילה קצרה. בטבילה בבריכה, אגב, פגשנו בעיקר חלזונות מים, אבל היו גם דגי חפף, לטענת הזואולוגים שבחבורה.

כמעט שאין קדחת

מבחינה גיאוגרפית נמצא עין נון בבקעת גינוסר. גינוסר זו מהוללת כל כך בפי חכמינו זכרונם לברכה, עד שאפשר לשקול להעביר את גן עדן ישר אליה. לפי אחת הפרשנויות בתלמוד נקראת הבקעה בשם הזה משום שהיא גני־שרים, ומשום שפירותיה ממהרים להבשיל. גם יוסף בן מתתיהו לא חוסך שבחים מהמקום, וכך הוא מספר:
"ואדמת הארץ הזאת שמנה, ועל כן לא יחסר בה כל צמח האדמה ויושביה נטעו בה כל מיני מטעים, כי מזג האוויר הטוב נוח לצמחים שונים זה מזה. ופה צומחים לאין מספר אגוזים הדורשים להם קרה יותר מכל המטעים, ולידם עולים תמרים היונקים את להט השמש, ובקרבת אלה ואלה גדלים עצי תאנים ועצי זיתים, אשר יפה להם האוויר הממוצע, עד אשר יאמר האומר כי הטבע חגר את כל כוחותיו לחבר פה המינים השונים הנלחמים זה בזה, וגם תקופות השנה מקנאות אישה ברעותה וכל אחת רוצה לכבוש את הארץ לעצמה. ואדמת הארץ מצמיחה את הפירות השונים האלה למיניהם בדרך נפלאה, ועוד יותר מזה – היא שומרת עליהם כל השנה. מלכי כל עצי פרי, הגפן והתאנה, נותנים את פִּרְים תשעה חודשים רצופים בשנה, ויתר פרי העץ הולך ובשל איתם זה אחר זה כל ימי השנה".

ובהקשר הזה נציין שמזג האוויר הממוצע של גינוסר (לוהט, לוהט ושוב לוהט) אינו תואם את מזג האוויר הממוצע שבירושלים. לאחר שהשתכשכנו במים ונהנינו מפיקניק, התיישבנו לכרות אוזן להיסטוריה של מגדל הסמוכה. עוד לפני שהחלה את דרכה כחווה בשנת 1910 רכשו גרמנים קתולים את המקום כדי לחשוף את מגדל העתיקה, שבה התגוררה אחת הנשים המפורסמות בעולם הנוצרי - מרים המגדלית, ובשמה הנוצרי מריה מגדלנה.

לפי המסורת הנוצרית, מרים זו התוודעה לישו לאחר שריפא אותה והוציא מגופה לא פחות משבעה שדים עקשנים במיוחד. מרים הפכה למעריצתו והלכה בכל אשר פנה. היא אף נכחה בצליבתו ובסופו המר. לפי כמה סברות הייתה מרים מגדלנה יצאנית (אם כי הכנסייה מכחישה את העניין בתוקף ובלהט רב השמור במיוחד למקרים אלו), מה שנרמז, אולי, בתפקידה כפטרוניתם של כל החוזרים בתשובה באשר הם. מגדלנה היא אחת הנשים הקדושות והנערצות בתוך קדושי הכנסייה, וגם בירושלים אפשר למצוא לה יד וזיכרון בהר הזיתים, בכנסיית מריה מגדלנה שנבנתה בידי הצאר אלכסנדר השלישי.

ובחזרה לגרמנים הקתולים: תוכניתם לחשוף את עתיקות מגדל לא יצאה לפועל, משום שמחלת המלריה תקפה אותם. קבוצת ציונים בראשות אוטו ורבורג רכשה את הקרקע מידיהם והקימה חווה שנקראה "חוות מוסקבה", בשל מוצא החברים בקבוצה. 

מנחם שינקין, ממייסדי תל־אביב, תיאר את חוות מגדל כגן עדן נדל"ני. קשה שלא להבחין בנימת הקנאה הצינית שהשתרבבה לתיאורו: "...עשו ניסיון בנטיעת צמר גפן. את יתר הקרקע ניקו מן האבנים ועשבי הפרא, חרשו וזרעו שם הרבה ירקות וגם שדות בר. בעת אשר בכנרת, למשל, נבנה בראשונה בית טוב לדירת הפקיד, והפועלים עודם מתגוללים בצריפים, נבנו במגדל בראשונה דירות מרווחות בעד הפועלים, והפקיד יושב בחדר קטן. חדר האוכל של הפועלים מרווח והמטבח גדול ונקי. אין פלא אם בתנאי חיים כאלה עובדים במרץ מיוחד, וכמעט שאינם סובלים מן הקדחת".

בשונה ממגדל, חוות כנרת לא זכתה להילה, לפרסום ולתהילה, אך חשוב לציין שעבדו והתגוררו בה אישים מפורסמים דוגמת טרומפלדור, צבי ש"ץ, גורדון ועוד. על טרומפלדור, למשל, אמרו שבעבודתו בחווה הוא מספיק לעשות ביד אחת מה שארבעה פועלים עושים בשתי ידיים. כדאי לבקר ב"מוזיאון ראשונים", המספק הצצה לימיה הראשונים של המושבה, שהיו קשים ולא רומנטיים בכלל.

צילום: חנוך קרליבך
מעיין גינוסר צילום: חנוך קרליבך
הבוץ הגינוסרי

לא הרחק מאיתנו, מול המושבה, נמצאת וילה מלצ'ט. את הקרקע רכש הלורד מלצ'ט, פוליטיקאי יהודי עשיר. עוד לפני כן, בביקורו של מלצ'ט בשנת 1921, החליט גליקין, ממנהלי חוות מגדל, לטעת חורשה על שם האורח המכובד. אך דווקא בלילה הזה גשם חזק ירד על הבקעה הפורייה והממוצעת, ונעליו של הלורד התמלאו בבוץ.

הלורד אמר לגליקין שהוא גוזל את אדמת מגדל, וגליקין זרק נבואה ואמר שהוא עוד ישלם על כך... יום למחרת רכש הלורד מאתיים דונם על שפת הכנרת, ודאג לנטוע פרדסים מסביב לווילה המיוחלת, שעל גגה התנוססו שני דגלים – אחד בריטי ואחד כחול־לבן, שלימים יהפוך להיות דגלה של המדינה היהודית.

למרבה הצער לא זכה מלצ'ט להתגורר בבית, שכן נפטר כשנה לפני חנוכתו, אך הבית לא נותר מיותם: פקדו אותו כל המי ומי בקוקטיילים שנהגה לערוך בתו של הלורד. בינתיים המקום בשיפוצים, מה שלא ממש שינה לנו, כי לילה אחד בווילה שווה לחודש אחד בחושה ביתית ונעימה, ליד מעיין קריר, נעים ונקי.

איפה איך וכמה

איפה: מכביש 90 פונים למגדל, ולפני הכניסה פונים לשביל עפר, ושם נמצא עין נון
איך: מעיין כייפי ואידיאלי לפיקניקים. יש מסלול קצר ונעים המתחיל בגינוסר
כמה: חצי יום, בכיף

במרחק נגיעה

מוזיאון ראשונים של המושבה מגדל: מוזיאון תמונות ומסמכים מימיה הראשונים של מגדל כחווה וכמושבה, המתאר באופן כרונולוגי את התפתחות המושבה תוך ציון תקופות התיישבות, משברים ופריחה שעיצבו את המושבה ואופייה. במקום ניתנת הדרכה גם על עין נון, וילה מלצ'ט ועוד.
שעות הפעילות: ימים א–ה, הכניסה בתשלום בתיאום מראש: 054-7272467

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק