עולים לכאן אבל מרגישים שם: הצרפתים באים
זינוק של כ־150 אחוז במספר העולים מצרפת מביא ליצירת תת־מגזר חדש, הכולל שכונות סגורות, אוכל מפונפן, עיתונות מקומית ואפילו בחינות פסיכומטריות בשפת האם. צביקה קליין יצא לבדוק מה התחדש בקו פריז־ישראל וחזר עם כמה טיפים באופנת עילית
עוד כותרות ב-nrg:
24,800 עולים הגיעו לארץ השנה
או לה לה: מתכון מנצח לבריוש
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בכך הפכה צרפת, לראשונה בהיסטוריה, למדינה שממנה הגיע מספר העולים הגדול ביותר. ואם נראה לכם שמדובר בתופעה חד פעמית או חולפת - תחשבו שוב. מרכזי הסוכנות היהודית בצרפת קרסו בשנה האחרונה בשל העומס הרב של הפונים המבקשים לפתוח תיק עלייה. הדבר, כך מסבירים בסוכנות, אילץ את רשויות ההגירה הישראליות להגביר משמעותית את כוח האדם במשרדים לקראת העלייה הגדולה של השנה הבאה.
דווקא בגלל הנתונים האלו, לא מפתיע שכאשר צועדים ברחוב קראוזה בנתניה מרגישים קצת בחו"ל. ליתר דיוק ב"שאנז אליזה", כפי שעולי צרפת מכנים את הרחוב. ועוד פחות מפתיע שהם ממש לא מתכוונים ליישר קו עם האופנה שלנו ועם התרבות המקומית. הייאוש הצרפתי כנראה הרבה יותר נוח, ולכן מקימים העולים החדשים בזה אחר זה עסקים ומוסדות תרבות שיזכירו להם שהגוף אמנם כאן אבל הלב, עדיין, לגמרי שם.
את אורל כאן, 27, פגשנו בחנות הבוטיק שנקראת בשם הכה מקורי "אורל כאן", הנמצאת בסמוך לשוק מחנה יהודה בירושלים. מדובר בחנות אחת מתוך רשת חנויות ארצית עם סניפים נוספים גם באשדוד ובתל אביב, ונמכרים בה בגדי גברים אופנתיים מצרפת ומאיטליה. "מגיעים אליי מפה לאוזן, וגם בעקבות פרסומים בתקשורת הצרפתית", מספר כאן. "אני קשור לעולם האופנה מצעירותי. הייתי דוגמן בצרפת", הוא נזכר ואני מתבונן על הכיפה שלראשו. "כשהגעתי לארץ לפני עשר שנים, מצב האופנה היה גרוע מאוד. לשמחתי, בשנים האחרונות נפתחו חנויות כמו זארה ואמריקן איגל, ולכן כיום המצב פחות נורא".
מי הלקוחות שלך?
"50 אחוז צרפתים, ו-20 אחוז נוספים הם חברי כנסת, שרים ואנשי משמר הכנסת, שמבינים שצריך להתלבש בהתאם". על הקולבים מאחורי הדלפק עומדות כמה חליפות מחויטות. כאן מסגיר שהן מיועדות לשר בכיר מאוד. "השרים מגיעים עם אבטחה כבדה", הוא מסביר. "שאר הקונים הם ישראלים לכל דבר ששמעו על החנות או נתקלו בה ברחוב".
מכיוון שכבר הגעתי עד לשם, אני מבקש את חוות דעתו המקצועית על הדרך שבה אני לבוש: חולצת פולו של אמריקן איגל, ג'ינס משוחררים
איך אתה מציע לי להתלבש?
"יותר ספורט אלגנט. חולצת פולו זה משהו שאתה צריך ללבוש כשאתה הולך לטיול עם אשתך. ג'ינס משופשף כמו שאתה הולך איתו מוריד את הרמה של הלבוש. צריך ג'ינס יותר צמוד וצבע סולידי".
מה חסר לך בישראל?
"בעיקר סבלנות, בגט צרפתי, גבינות ושירות במסעדות ובחנויות כמו בצרפת. דווקא אופנה לא חסרה לי כי הבאתי אותה איתי", הוא צוחק.
אחרי האופנה מגיעים לנדל"ן וכאן התמונה מורכבת יותר. אם בעבר התלוננו הישראלים על הצרפתים האמידים שרוכשים בתים בערים הגדולות אך משאירים אותן כדירות רפאים רוב ימות השנה, עתה מסבירה סוכנת הנדל"ן ז'קלין פרלמוטר שהמצב השתנה. פרלמוטר גרה בנתניה כבר 25 שנה, מאז עלתה לארץ ממרסיי. היא מפרסמת את העסק שלה באופן קבוע בעיתון הישראלי-צרפתי הגדול "לה פטיט אבדו". רוב לקוחותיה הם פרנקופונים, דוברי צרפתית.
לדבריה, העולים מצרפת כבר לא עשירים כפי שהיו בעבר. "העולים מחפשים דירות במחירים של ממיליון עד מיליון וחצי", מסבירה פרלמוטר. "אין להם תקציב כמו שהיה פעם. כמובן שיש את העשירים שקונים דירות בארבעה מיליון שקלים, אבל בקרב העולה הממוצע אפילו מיליון וחצי נחשב ליקר".
מה השתנה?
"המצב הכלכלי בצרפת לא טוב ומי שמגיע לכאן, ממילא מגיע עם פחות כסף. בנוסף, גם המחיה כאן יקרה יותר. אני שומעת כל הזמן משפטים בסגנון 'מה המחירים האלה בישראל, למה הם חושבים שהם בפריז?'"
מחירי הנדל"ן בנתניה באמת יקרים יותר מפריז?
"לעתים החיים בישראל יותר יקרים מפריז. אני תמיד אומרת למתעניינים ברכישה שיהיה להם יותר יקר לגור פה, אבל זה המקום שלהם כיהודים".
אז למה הישראלים כועסים שהצרפתים העלו את מחירי הדיור בישראל?
"יש כיום טרנד שבמסגרתו יהודים מצרפת רוכשים כאן דירה אבל לא עושים עלייה רשמית. הם מוכרים את הדירה שלהם בפריז ושוכרים דירה בישראל. הם פוחדים, הרי הם יודעים שהמצב בצרפת אינו אוהד ושיהיה עליהם לעלות מתישהו לארץ, אבל לחלקם זה עדיין מוקדם מדי והם דוחים את הקץ".
עו"ד אוריאל בובלי, שעובד עם צרפתים רבים בתחום הנדל"ן, טוען כי לצרפתים דווקא יש כסף, ומדגיש כי "אנשי העסקים מעבירים את הפעילות העסקית שלהם לישראל או ממשיכים לנהל מפה את העסקים בצרפת".
איך זה עובד?
"עורכי דין או רואי חשבון עולים לארץ אך ממשיכים לעבוד עבור לקוחות צרפתים. הם טסים הלוך חזור פעם בשבועיים-שלושה או שעובדים במהלך השבוע שם וחוזרים לארץ בחמישי. טיסות החצות של אל על מפריז לישראל בימי חמישי הן כמו אוטובוס. אותם אנשים כל שבוע".
היכן מתגוררים רוב העולים מצרפת?
"המבוססים יותר מגיעים לרוב למרכז תל אביב, רעננה והרצליה. לנתניה לרוב יעלו המבוגרים יותר. העיר התאומה של נתניה היא ניס בצרפת".
גם בתחום האוכל הצרפתים לא לגמרי מרוצים מאיתנו. "המאפיות הצרפתיות - פטיסרי בצרפתית - נפתחים פה בזה אחר זה", מסביר בובלי. "חסרים בישראל קרואסונים טובים, זה לא הצד החזק של הישראלים".
מי שמסתובב בירושלים לאחרונה מגלה שנפתחו בה לא מעט בתי קפה בעלי ניחוח צרפתי. באחד מהם, הנקרא "נס" ברחוב עמק רפאים, ניתן למצוא מגוון רחב של מאפים צרפתיים. "זה לא שבארץ לא טעים", אומר הבעלים יצחק בן חיים בנימוס אופייני. "אבל כשאתה
רגיל לאכול משהו מילדות, הוא טעים לך יותר. אנחנו מביאים טעם אחר. עדין יותר. בישראל שמים המון סוכר במאפים והטעמים חזקים מאוד. אצלנו פחות".
מי הלקוחות שלך?
"צרפתים כמובן, אך גם אמריקאים שמחפשים מוצרי איכות ולא מעט ישראלים שיצאו מהארץ, ראו עולם, ומחפשים טעמים חדשים".
בדצמבר הקרוב, ובעקבות ההצלחה של המאפייה, החליטו בן חיים ואשתו לפתוח בית קפה בסמוך לפטיסרי. "חסר בישראל דבר כזה", הוא מסביר. "החידושים לא יהיו במנות אלא בדרך שבה אנחנו מכינים אותן".
מה חסר לך בארץ?
"חסרים כאן מקומות שיודעים לקבל את הלקוח. בישראל האנשים קצת פראיירים. אין פה שירות טוב. מי שמגיע מאנגליה, אמריקה או צרפת אוהב שירות. בצרפת הלקוח הוא המלך".
העולים הוותיקים שהגיעו לישראל בשנות ה-90-70 מסכימים כי העלייה החדשה שונה מזו שהייתה כאן בעבר. "בשנות ה-80 עלו לארץ חבר'ה מתנועות נוער ציוניות, צעירים שבאו לקיבוץ, לצבא או לישיבה וכן פנסיונרים שרצו לסיים את חייהם פה", מסביר אריאל פיקאר, המשמש כמנהל מטה התיאום החדש לעלייה מצרפת בלשכת מנכ"ל משרד העלייה והקליטה, עודד פורר. "המאפיין המרכזי של העולים הוא שהם מגיעים באמצע הקריירה, עם תעודות אקדמאיות ומקצועות חופשיים".
מי האוכלוסייה שמגיעה לפה?
"מבחינה דתית קשה מאוד לאפיין את העולים מצרפת. רובם מגיעים מרקע צפון אפריקאי וקשורים מאוד למסורת, אך לעתים יחיו את חייהם כלפי חוץ בצורה מעט חילונית יותר. בדרך כלל, 95 אחוז מהם רוצים לשלוח את ילדיהם לחינוך הממלכתי דתי. אי אפשר להשוות אותם לעולים הוותיקים כי מדובר בזן אחר. הם יותר מסורתיים. אולי לא כל הנשים הכי צנועות, אבל הבעל ישים כיפה. זה סגנון מאוד ספציפי שקצת מזכיר את עדות המזרח פה בארץ. יש גם חילונים לגמרי שמגיעים בעיקר לתל אביב".
מה קרה שהם באים לפה עכשיו בגלים ענקיים?
"יש אמנם אנטישמיות בצרפת, אבל מדובר בעלייה ציונית, לא בעליית מצוקה. זו היוזמה שלהם לעלות ולחיות כאן את חייהם. אי אפשר להשוות את המצב של יהודי צרפת לעליית יהודי אתיופיה או ברית המועצות".
עורך ומו"ל רשת התקשורת "לה פטיט אבדו", אברהם אזולאי, חוגג השנה בר מצווה לעיתון שלו, שמופץ מדי שבוע ב–20 אלף עותקים ברחבי הארץ. בימים האחרונים, ובעקבות גל העלייה המאסיבי לישראל, השיק אזולאי אתר אינטרנט המספק חדשות בצרפתית על הנעשה בישראל.
"בהתחלה לא האמינו שאצליח עם העיתון", מספר אזולאי. "חילקנו 1,000 עותקים בירושלים וכל מי שהכרתי הזהיר אותי שאיכשל. דווקא בגלל זה המשכתי", הוא צוחק. כיום לא רק שחברות מרכזיות במשק מפרסמות מדי שבוע בעיתון שלו, אלא שגם פוליטיקאים עומדים בתור כדי להתראיין. כך למשל התפרסם ראיון עם שר הכלכלה נפתלי בנט לפני מספר חודשים והתקיימו ראיונות עם השרים אורי אריאל וסופה לנדבר.
במקביל פועל גם עיתון "המודיע" בצרפתית, שאותו עורך איש התקשורת הוותיק והסרוג דניאל חייק, אך הוא מזוהה עם היהדות החרדית. "המודיע בצרפתית קשור יותר לחרדים", מסביר אזולאי.
העלייה הצרפתית מנסה להשתלב כאן?
"כן בהחלט, אבל לצד זאת הם גם דואגים אחד לשני. כך למשל יש לאחרונה תופעה של חברות צרפתיות שפותחות בישראל מרכזי טלמרקטינג, לעתים יש מאות עובדים בכל חברה. הם מוכרים שירותים לצרפתים כאילו הם נמצאים בצרפת. המשכורות בארץ נמוכות יותר ולכן משתלם למעסיקים לפנות לצרפתים שגרים בארץ ולהקים כאן מרכזי שירות. זה עדיף על פני עובדים מאפריקה או מרוקו, שסובלים ממבטא. הרבה מנהלים של חברות צרפתיות עולים לארץ ומגייסים בשיטה הזאת עובדים".
בנוסף, אומר אזולאי כי לכל חברת נדל"ן גדולה כגון "אפריקה ישראל" יש נציג דובר צרפתית המוכוון לקהילה. "הצרפתים רוצים לדבר עם נציג בשפה שלהם", הוא מסביר. "הצרפתים אוהבים לקנות מצרפתים".
תופעה נוספת היא חברות שמציעות פסיכומטרי בשפה הצרפתית, "ויש אפילו חברות שמציעות שיעורי נהיגה בצרפתית או שירותי טלפוניה ותקשורת כגון חבילת ערוצים צרפתיים בלוויין. ככלל, הרבה יותר קל היום לעלות לארץ כצרפתי ולחיות כאן בנחת", הוא מסכם.
***
הכתבה התפרסמה במגזין מוצש
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם