ראשי > חדשות > הנבחרים
בארכיון האתר
עוד שבוע של "מושב הביזיונות"
רוב הח"כים נעדרו השבוע מישיבה חגיגית לציון מותו של הרצל, אבל היו מי שמצאו זמן לחבוש כובע כתום, או ללחום בשחיתות. אריק בנדר מסכם שבוע במשכן
לכתבה הקודמת דפדף בחדשות לכתבה הבאה
אריק בנדר
26/5/2005 11:35
מושב הקיץ, שנפתח רק לפני שבועיים, ייזכר כ"מושב הביזיונות". השבוע הגיעה הכנסת לאחד מרגעי השפל היותר גדולים שלה בשנים האחרונות. מסדרונות הכנסת דממו, המלאכה שבתה, חברי הכנסת עשו שבת לעצמם. הרצל התהפך בקבר, אריה אלדד קרא למרי אזרחי, המליאה הקימה ועדה פרלמנטרית לחקירת השחיתות ואיך הגיעה תולעת מגוש-קטיף לצלחת של חברי הכנסת? עוד שבוע סוער של מושב הכנסת מאחורינו
.
מוסר עבודה
השבוע, ביום שני, עם פתיחת דיוני המליאה, נשבר בכנסת שיא שלילי. יושב ראש הכנסת ראובן ריבלין התרווח בכסאו, נקש שלוש פעמים בפטיש העץ והכריז על פתיחת הישיבה. אלא שאז הוא הבחין לתדהמתו כי באולם מולו נמצא רק ח"כ אחד - ג'מאל זחאלקה (בל"ד). לא חברי כנסת, לא שרים, לא סגני שרים. כנסת יוק! ריבלין לא חשב פעמיים ומיהר להודיע על סגירת הישיבה.

רק כעבור כמה דקות, כשכמה חברים בודדים החלו לטפטף לאולם, חידש ריבלין את הישיבה. אבל זה, כידוע, היה רק הקדימון לבזיון הגדול.
הרצל מתהפך בקבר
רק לפני שנה חוקקה הכנסת את "חוק הרצל", פרי יוזמה משותפת של ח"כ אילן שלגי (שינוי) ומרכז שלם. החוק קובע כי אחת לשנה, ביום הולדתו של הרצל החל בחודש אייר, ייערכו בבתי הספר, במחנות צה"ל ובמליאת הכנסת דיונים שיעסקו באיש ובמורשתו, שחיבורו "אלטנוילנד", בו שירטט את דמותה של מדינה יהודית אוטופית שתקום, טילטל בשעתו טלטלה עזה את העולם היהודי וניער אותו מתרדמת הגלות.

השבוע, ביום שלישי, התכנסה הכנסת לראשונה לישיבה חגיגית לציון "יום הרצל". המליאה לבשה חג, מאות תלמידים, צוערי קורס קצינים של צה"ל, עובדי המוסדות הציוניים ואורחים רבים, בהם נשיא המדינה משה קצב ורעייתו, והנשיא לשעבר יצחק נבון, מילאו עד אפס מקום את היציעים. אבל מולם, למרבה הבושה והביזיון, היה אולם כמעט ריק מאדם. רק 19 ח"כים, בהם שלושה שרים, כיבדו את המעמד בנוכחותם.

אחר כך החלו להגיע עוד כמה ח"כים שהועילו בטובם להכנס לאולם. ברגע השיא נכחו במליאה כ-30  חברי כנסת, רבע מחברי הבית. "איזה בזיון, איזה בושה", אמר הנשיא לשעבר נבון לנשיא קצב, שמיהר להסכים אתו. ואם לא די בבזיונות האלה, גם שרת החינוך, שהיתה הנואמת הראשונה לאחר דברי הפתיחה של היושב ראש ריבלין, בוששה לבוא. היא הגיעה למליאה באיחור של כחצי שעה, משום שלדברי יועצת התקשורת שלה היא קיבלה בטעות הודעה כי הדיון מתחיל בשעה 16:30.

מי שמכיר את אולם המליאה, יודע כי מעל הכותל שמאחורי שולחן הנשיאות, מביט דיוקנו של הרצל על האולם. "הרצל היה מתהפך בקבר אם היה רואה את הבושה הזאת", אמר ח"כ שלגי, יוזם החוק, בכאב. יושב ראש הכסת, ראובן ריבלין, שכאב את השפלתה של הכנסת אמר כי ב"אלטנוילנד" האוטופית של הרצל, דבר כזה לא היה קורה.
פרוש מחזיר את הרצל בתשובה
אחד הנאומים היותר משובחים שנישאו במליאה במעמד "יום הרצל", היה דווקא זה של הח"כ החרדי מאיר פרוש.

"בוודאי ישאלו מה ליהודי חרדי כמוני ולציון יום הרצל?", אמר פרוש והסביר באריכות את המחלוקת ההיסטורית בין היהדות החרדית לבין התנועה הציונית. אבל הוא מצא בביגורפיה של הרצל כמה נקודות שמאפשרות גם לו, כיהודי חרדי, לחבק את הרצל בחום.

לראייה הוא הביא קטע ממאמר שחיבר הרצל ב-1897, תחת הכותרת "החנוכייה", שבו כתב "אין אלא מוצא אחד, השיבה הביתה אל היהדות". פורוש אמר: "כן, קשה להאמין, אך מילים אלה נכתבו על ידי הרצל עצמו, אלא שהוא עצמו לא הספיק בחייו לשוב הביתה על היהדות".

פרוש גם הביא מן הכתובים ראיות לכך שבערוב ימיון חלה בהרצל התפתחות רעיונית, שבה קבע כי היהודים מזהים את עצמם כאומה על פי הדת, וסיכם: "לכן כנראה אם הרצל לא היה נפטר בגיל כה צעיר, היה אולי עושה את הצעד הנוסף והחיוני לעצם קיומנו, לשוב אל היהדות הצרופה. צעד זה נדרש עתה מכל תלמידיו, הציונים המכונים חילוניים, והמכבדים היום את זכרו של בנימין זאב הרצל. ואם תרצו, אין זו אגדה".
מצעד התירוצים
בדרך כלל נוהגים חברי הכנסת להדוף את הביקורת על נוכחותם הדלה במליאה, ומסבירים כי בעצם העבודה הקשה נעשית בוועדות, שם הם מבלים לילות כימים. אלא שהשבוע גם תרוץ זה לא עמד להם.

ביום בו נעדרו חברי הכנסת בסיטונות מהישיבה החגיגית לציון יום הרצל, נרשמה נוכחות דלה ועלובה של חברי כנסת גם בוועדות. כך למשל קיימו ועדת החינוך וועדת הקליטה דיון משותף בנושא מורשת הרצל. כמה חברי כנסת הגיעו? מתוך כ-19 חברים הגיעו בקושי ארבעה. וכך היה גם המצב בשאר הוועדות שהתכנסו באותו יום.

לחברי הכנסת שנעדרו מהמליאה היו כמו תמיד כל התרוצים הטובים כדי להסביר את היעדרותם. יחיאל חזן הסביר שהלך לבקר במאהל הסטודנטים בכתום, השובתים מול משרד ראש הממשלה, ומשם מיהר לבקר בן משפחה שאושפז.

לאלי ישי היתה הרצאה בבאר-שבע. זאב בוים הרצה בשדה בוקר. פתאום כולם הפכו למרצים מבוקשים. סגנית השר אורית נוקד סיירה בגליל, סגנית שר החקלאות, גילה גמליאל, סיירה אי שם. דובר הסגנית, ניר גרוסמן, שהתבקש לספק הסבר להיעדרותה לא עשה זאת עד לרגע זה, וכך הלאה וכך הלאה.

חלק מחברי הכנסת שנעדרו ניסו לתלות את העדרותם בפגמים במשנתו ובהשקפת עולמו של הרצל. נו באמת.

כך למשל, ח"כ ניסן סלומיאנסקי (מפד"ל) אמר כי הרצל בכלל רצה להקים את מדינת היהודים באוגנדה.
בדק בית
ח"כ יולי תמיר (עבודה) ניסחה עוד לפני הבזיון של "מעמד הרצל", הצעת חוק שנועדה להתמודד עם תופעת ההעדרות המסיבית של חברי כנסת מהמליאה. על פי הצעתה, שהוגשה ליושב ראש הכנסת ריבלין, תתכנס המליאה רק פעמיים בשבוע, בימים ב' וד', במקום שלוש פעמים בשבוע, כנהוג היום. יום ג' יוקדש אך ורק לדיוני ועדות.

כמו כן, מציעה ח"כ תמיר שדיוני המליאה לא ייפתחו אם לא יהיה באולם קוורום של לפחות 40 חברי כנסת, הצעה בעייתית משהו, שכן היא נותנת בידי סיעות הבית אמצעי לטרפד מראש דיונים במליאה באמצעות הצבעה ברגליים.

תמיר גם מציעה שורה של סנקציות לגבי סיעות שחבריהם ירבו להעדר מהמליאה. בכוונתה לנסות ולגייס תמיכה מקיר לקיר להצעתה, אבל קשה לראות כיצד חברי הכנסת מקדמים חוק שנועד להטיב עם דימויה של הכנסת, אך לפגוע בהם אישית.
מבקרי המדינה
חוק מבקר המדינה קובע את סדרי בחירתו של מבקר המדינה ונותן בידי כל עשרה חברי כנסת את האפשרות להציג מועמד לתפקיד.

השבוע בחרה המליאה בנשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, השופט מיכה לינדנשטראוס, לתפקיד מבקר המדינה, במקומו של השופט אליעזר גולדברג. לינדנשטראוס, שהיה מועמד יחיד, נבחר ברוב של 59  תומכים מול 29 מתנגדים ו-10נמנעים.

בין המתנגדים היה גם יו"ר ועדת חוקה, ח"כ מיכאל איתן, שהצבעתו שיקפה מחאה על כך שלינדנשטראוס היה מועמד יחיד. "אין זה תקין שרק מועמד אחד מובא לאישור הכנסת. נרדמנו בשמירה ואנחנו ראויים לכל גינוי. העבודה שיש רק מועמד אחד, מעוררת תחושה של דיל לא מכובד ושל הליך בחירה לא ראוי", אמרח"כ איתן, בחוכמה שלאחר מעשה.

את הטענות בעניין זה יכול איתן להפנות רק לעצמו ולחבריו.
בהלת הכתום
מאז הפך הצבע הכתום לסמל המאבק של מתנגדי ההתנתקות, נתקפה הכנסת בהיסטריה מפני האפשרות שחס וחלילה גורם עויין יחדיר לתוך המשכן את הכתום הכתום הזה.

הדברים הגיעו עד כדי אבסורד וגיחוך. בשבוע שעבר הגיעה לשערי המשכן קבוצה של חברי פרלמנטים אזוריים מהודו, לפגישה עם קבוצה של חברי כנסת. ההודים הסימפטיים הביאו עמם שי: צעיף בצבעי הדגל של מפלגתם - כתום, ירוק שעליו מוטבע פרח הלוטוס.

הצעיפים עוררו מייד את חשדו של איש המשמר. חברי פרלמנט הודים, מדברים אנגלית, מלווים באיש משרד החוץ ועוד עם צעיפים כתומים ירוקים - יש פה את כל הסיבות בעולם לחשוד בכוונותיהם הטובות, והוא כמובן החרים את הצעיפים, צעד מטופש שהכריח אחר כך את יושב ראש הכנסת להרים טלפון לשגריר הודו בישראל, ולהתנצל.
על ראש גורלובסקי בוער הכובע
התקרית ההודית נתנה כנראה רעיון לח"כ מיכאל גורלובסקי, תושב ההתנחלות נוקדים, שרצה לעשות קצת כותרות ולמחות נגד תכנית ההתנתקות. כיצד? גורלובסקי נכנס למליאה חבוש בכובע מצחיה כתום.

יושב ראש הכנסת דרש ממנו להסיר את הכובע. גורלובסקי סרב, ויושב הראש הורה לו לעזוב את המליאה. כאן קרה דבר שלא התרחש מזמן בכנסת - גורלובסקי סרב לצאת החוצה, מה שנחשב במשכן להפרה חמורה של כללי המשחק. ריבלין נאלץ לנעול את ישיבת המליאה ורק אז התרצה גורלובסקי ועזב את האולם. ריבלין מיהר להגיש נגדו תלונה לוועדת האתיקה של הכנסת.  
להדיח את אלדד
ומי ישפוט את גורלובסקי? שאלה טובה. בראש ועדת האתיקה של הכנסת עומד ח"כ אריה אלדד (האיחוד הלאומי), נץ טורף שרק בראשית השבוע השיק בקול תרועה רמה אתר אינטרנט המטיף למרי אזרחי, כולל חסימת כבישים, חסימת נמלי האויר והים של ישראל, סרוב פקודה המוני, החזרת תעודות זהוי ופנקסי מילואים ועוד כהנה וכהנה. חברי כנסת מהשמאל מיהרו לדרוש את הדחתו מראשות הוועדה.
מושחתים נמאסתם
אותו אלדד הצליח בתרגיל פרלמנטרי יפה להביך עד מאוד את ראש הממשלה, אריאל שרון, ששהה השבוע בארצות הברית, ולגרום מפלה לקואליציה. הוא העביר במליאת הכנסת הצעת החלטה בדבר הקמת ועדה פרלמנטרית לבדיקת "גילויי השחיתות בממשל בישראל". בעד ההצעה הצביעו 11 ח"כים ונגדה 10ח"כים.

הקואליציה נרדמה בשמירה. היא היתה יכולה בנקל לטרפד את ההצעה אולם כמה ממורדי הליכוד העדיפו להשאר מחוץ לאולם. גם סגן השר מגלי והבה (ליכוד), שאמור היה להשיב בשם הממשלה להצעה לסדר, יכול היה להפיל בקולו את ההצעה, אולם הוא אחר להצבעה. שרון, עם שובו ארצה, יעשה בוודאי הכל כדי להפיל את ההצעה, שכן היא תשוב ותובא להצבעה במליאה בתוך
כשלושים יום. בנתיים רשם לזכותו אלדד הישג תעמולתי לא מבוטל.
תולעת מגוש קטיף
מה עושה תולעת מגוש-קטיף בסלט של חברי הכנסת? יעל שולמן, עובדת ארכיון הכנסת, נשבעה השבוע שכף רגלה לא תדרוך עוד במזנון הכנסת, לאחר שגילתה תולעת ענקית מטיילת לה להנאתה על מצע החסה בקערת הסלט שלה.

שולמן תיעדה את הממצא המרשיע במצלמה דיגיטלית ואחר כך ניגשה נסערת לקבלן המזנונים, מוטי שמחה. זה לא התרגש, החזיר לה את דמי הסלט ופיצה אותה בשובר של ארוחה חינם. את האחריות הוא הטיל על משווק הירקות מגוש-קטיף.

בכנסת שאלו השבוע כמה תולעים כאלה התרוצצו בצלחותיהם של נבחרי האומה, ולא נודע כי באו אל קרבם.   
על הנבחרים
אריק בנדר, האיש שלנו בכנסת, מסכם מדי יום חמישי את השבוע שהיה במשכן: הצעקות במליאה, הוויכוחים בוועדות, התככים במסדרונות, הדילים במזנון והנבחרים שהכניסו עניין לחיים בכנסת. 
גלעד חוזר הביתה
חוזרים לליל הרצח
טוקבק של סליחה
נבחרת העשור
אסף רמון
מותו של טופז
עד כאן!
חברה
בעולם
פוליטיקאים
בחירות 2009
תמונות
פוליטי מדיני
חדשות בארץ
  מדד הגולשים
נעצר חשוד בפרשת...
                  18.84%
היעלים הבורחים...
                  11.58%
רצח מרגריטה...
                  8.28%
עוד...

חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל

שרת החינוך, לימור לבנת

ח"כ יולי תמיר

המבקר הנבחר, מיכה לינדנשטראוס

ח"כ מיכאל גורלובסקי

ח"כ אריה אלדד


הנבחרים
כשראש הממשלה הלך עם הראש בקיר  
התקציב עבר, פנו דרך למלשינון הפרלמנטרי  
סטיקרים ושאר ירקות – על השבוע של נתניהו  
עוד...