 |
/images/archive/gallery/105/235.jpg ח''כ איתן כבל
צילום: יהונתן שאול  |
|
|
| "גם בגין לא יחזיר אותנו לשלטון" |
|
| יו"ר סיעת העבודה, ח"כ איתן כבל, לא מוותר על תפקיד מזכ"ל העבודה ועל החלום להנהיג אותה בעתיד |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
מיה בנגל
26/5/2005 10:00 |
|
|
|
|
|
|
|
איתן כבל עבר הרבה תחנות בדרך לגיבוש זהותו הפוליטית: הוא הספיק להיות דתי, חרדי, קיבוצניק, צנחן וחילוני. הוא לא "בן של" וגם לא ילד שמנת. הוא לוחם שמחזיק באמתחתו חכמת רחוב מתובלת בהשכלה אקדמית ובחושים פוליטיים מחודדים. בגיל 45 הוא יו"ר סיעת העבודה בכנסת ומתמודד במרץ על התפקיד השנוי במחלוקת, אך המונומנטלי של מזכ"ל המפלגה.
כדי לנחות בכורסת המזכ"ל, תפקיד שלא אויש מאז התפטרותו של אופיר פינס ב-2003, ייאלץ כבל לנצח שני מועמדים: את ראש המועצה האזורית גלבוע, דני עטר, ואת חבר מרכז המפלגה, דני כהן. המוטו של כבל בדרך לתפקיד המזכ"ל הוא ניטרליות. "אני עצמאי ולא מזוהה עם אף אחד. לכן קשה לי יותר בפוליטיקה",
הוא מסביר.
לכבל יש "בטן מלאה" על מפלגת העבודה, והוא משתמש במשל כדי להוכיח את דבריו. "מי ישקיע 28 שנים בקופת גמל שנותנת לו תשואות שליליות?", הוא עורך חשבון היסטורי, "הדרך האידיאולוגית של המפלגה חזקה, אך המנהיגים שלה פחות. הגיע הזמן שנודה שהקונספציה שלנו לא עובדת".
הטענה של פרס היא ששרון מיישם את מדיניות העבודה. אז אולי הבעיה היא לא באג'נדה?
"אנחנו מדברים על פרסונות, במקום להתנהג כאלטרנטיבה לשרון ולליכוד. היום, גם אם בגין היה יכול לקום מקברו כדי להנהיג את העבודה, זה לא יעזור לנו".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"הסכם אוסלו גדול מההתנתקות"
|
|
|
 |
|
|
|
כניסתו של עמיר פרץ למרוץ על ראשות "העבודה" העלתה על סדר יומה של המפלגה את השאלה מהי האג'נדה שתנצח את הליכוד: קו מדיני-ביטחוני או מצע כלכלי-חברתי. "עד היום אף מפלגה גדולה בסדר גודל של העבודה לא ניסתה להניף את הדגל החברתי-כלכלי וללכת עם זה לבחירות", אומר כבל. "הגעתי למסקנה שכל עוד החברה הישראלית רואה בפלשתינים איום קיומי, יש לנו בעיה להניף את הדגל שלנו בנושאי חוץ וביטחון מול הליכוד ומול הימין. הציבור הוכיח שהוא מעדיף אותם בשלטון על העניין הזה".
אז אתה אומר שרק הליכוד יכול.
"לא. אבל כדי לנצח את הליכוד צריך לבוא לציבור עם סדר יום חברתי ואזרחי. אם 28 שנים הפסדנו לליכוד על המגרש המדיני-ביטחוני צריך ללמוד מזה. אפילו שרוב הרמטכ"לים ורוב האלופים הגיעו אלינו, עדיין החיילים הפשוטים בליכוד לא מפסיקים להביס אותנו".
כבל מצביע על שינוי שחל בקרב בוחרי הליכוד. אלה, לדבריו, כבר לא נמנים רק על השכבות החלשות. "מי שחושב עדיין שהבוחרים של הליכוד הם בעלי באסטות בשוק טועה ומטעה", הוא אומר, "ציבור הבוחרים שלהם מתחיל באלפיון העליון, עובר דרך מעמד הביניים ועד למעמד הנמוך. לכן, מי שחושב ששרון יפסיד את הבחירות בגלל ההתנתקות - טועה".
אז אולי באמת מפלגת העבודה טובה רק כמספר 2 של שרון.
"אני לא מקבל את זה. אני חושב שהסכם אוסלו מבחינת הדרמה שיצר הוא יותר גדול מההתנתקות בגלל הראשוניות שלו".
אז יש לכם קרדיט על הראשוניות, אבל זה לא הוסיף לכם מנדטים בכנסת.
"הפסדנו לליכוד פעם אחר פעם כי הלכנו על ה'טיקט' המדיני ביטחוני. אז אולי צריך לנסות משהו אחר".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"זה תקציב של הליכוד, לא שלנו"
|
|
|
|
|
|
|
בעד כניסת העבודה לממשלה הצביע כבל בלב חצוי. בסופו של דבר הוא הניח לרגע את הדגל על מזבח ההתנתקות ותמך בכניסת העבודה לממשלת שרון. "אני התנגדתי לכניסה לממשלה, אבל גם הבנתי שכדי לקדם את ההתנתקות צריך להיכנס פנימה", הוא מסביר, "אני לא רציתי להיכנס עם תיקים, כי כשאתה יושב על השולחן ויש ארוחה דשנה, אז קשה לך לקום אחר כך מהשולחן. רק בממשלת חירום, ללא תיקים, היינו יכולים לבוא לציבור ולהציע אלטרנטיבה חברתית-כלכלית".
למען ההתנתקות ויתרתם על העקרונות החברתיים של "העבודה" והצבעתם בעד התקציב.
"זה תקציב של הליכוד, לא שלנו. זה היה מבחינתי להקריב רגע זמני בחיים למען משהו חשוב. אני חושב שאחרי ההתנתקות צריך לצאת מיד מהממשלה ולא לחכות לתקציב הבא".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"צריך לעבור באופוזיציה"
|
|
|
|
|
|
|
בפוליטיקה נוהגים המועמדים והפעילים להפריח לחלל האוויר הצהרות אופטימיות. כבל, אופוזיציונר בנפשו, ניחן בתפיסה פוליטית מציאותית, אולי אפילו יותר מדי. בעוד כל המועמדים לראשות המפלגה מפנטזים ומתגאים כיצד ינצחו את הליכוד בבחירות הבאות, כבל מתעקש להרוס להם את החגיגה. "על אף שיש לעשות מאמצים, צריך לקחת בחשבון שלא נצליח להחליף את השלטון כבר בקדנציה הקרובה", הוא אומר בעצב, "אני מקווה שמי שיבחר לראשות העבודה יוציא אותנו החוצה מהממשלה ויגיד את האמת על ממשלת הליכוד: רעה, מושחתת, אכזרית. אין דרך אחרת, אין קיצורי דרך, כדי להגיע חזרה לשלטון צריך לעבור באופוזיציה".
אם אתה אומר שהעבודה צריכה לצאת מהממשלה אחרי ההתנתקות, אז אתה אומר שיהיו בחירות. אם תיבחר למזכ"ל תוכל להכין את המפלגה לבחירות בזמן כל כך קצר?
"אי אפשר לבנות אסטרטגיה על תקווה לנסים ונפלאות. אנחנו צריכים לשאוף כל הזמן להחליף את השלטון. אחרי ההתנתקות אנחנו צריכים לעלות מ-22 מנדטים ל-26. כאופוזיציה יותר גדולה וחזקה אנחנו ניערך להביס את הליכוד. נהיה מפלגה לוחמת שמציעה לציבור דרך אלטרנטיבית לזו של המפלגה השלטת".
אתה באמת מאמין שדליה איציק, מתן וילנאי, חיים רמון ואחרים בסיעה מסוגלים להיות חיילים באופוזיציה לוחמת?
"נכון, אנחנו לא כל כך רעבים ואנחנו מתנהגים כמי שכפאו שד. ללא ספק נדרשת טלטלה ושינוי בתוך הרשימה של העבודה לכנסת. אני מקווה שהרשימה תגדל ויבואו צעירים חדשים ויכניסו אנרגיה חדשה".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אגרוף מעצב
|
|
|
|
|
|
|
כבל מדגיש שהוא לא נולד פוליטיקאי. "אני בכלל חלמתי להיות שחקן תיאטרון או פרופסור למחשבה מדינית", הוא מספר. כשנשאל מה האירוע שהפך אותו לפוליטיקאי, הוא נזכר בסנוקרת שקיבל בימיו כסטודנט באוניברסיטה העברית. בתקופת הבחירות לאגודה, מספר כבל, החטיף לו אחד מפעילי תא הליכוד אגרוף בגלל מעורבותו בתא "אופק" המזוהה עם מפלגת העבודה. "חטפתי מכות רצח", הוא משחזר, "שברו לי את האף, הייתי בבית חולים. כשחטפתי את האגרוף והבלגתי, הבנתי שיש כוח בכך שאני שותת דם ולא מחטיף בחזרה. באותו הרגע ידעתי שאני לא עוזב את העסק הזה עד שאני לא מוריד אותם מהשלטון, ומשם התגלגלתי". שנה בלבד לאחר אותו אירוע מכונן, עמד כבר כבל בראש אגודת הסטודנטים.
במים העמוקים של הפוליטיקה הארצית טבל כבל כאשר מונה להיות עוזרו הקרוב של יו"ר המפלגה, שמעון פרס, לאחר התרגיל המסריח ב-1990. "הייתי בסיור רגלי בחברון וכשחזרתי לבסיס החבר'ה סיפרו לי שעשו יד אחת נגד פרס", נזכר כבל, "מיד אחרי המילואים באתי אליו ואמרתי לו: 'שמעון, באתי לעזור לך ואנחנו ננצח'. רציתי לעודד אותו כי הוא היה לבד".
בקדנציה הראשונה שלו, בכנסת ה-14, נהג כבל לשבת עם העוזרים הפרלמנטרים על קפה וסיגריה במזנון הכנסת ולהסביר סוגיות מדיניות ופוליטיות בשפת חברים. בכנסת הנוכחית הוא לובש הבעה רצינית יותר. דיבורו שקול ומדוד וקולו נמוך ושקט. משהו קרה לכבל – אם אז הוא היה מונע מהבטן, היום הוא מונע גם מהראש.
האם הילד של מפלגת העבודה התבגר? "כן", הוא אומר, "אבל לא השתניתי".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"לא מקנא בפינס והרצוג"
|
|
|
|
|
|
|
כבל לא רואה בתפקיד יו"ר סיעת העבודה ואפילו לא בתפקיד מזכ"ל המפלגה תחנה אחרונה. "אני לא אתחסד", הוא אומר, "אני חושב שמי שאין לו שאיפות למצות את המקסימום להגיע לפסגה, שיבחר מקצוע אחר. אני לא באתי להיות חבר כנסת כל החיים, אני רוצה להיות שר ואני רוצה יום אחד להנהיג את המפלגה הזאת - כי אני חושב שיש לי את היכולות".
מדוע לא התמודדת על תפקיד שר במרכז? הצעירים אופיר פינס ויצחק הרצוג היום שרים בכירים בממשלה.
"אין בלבי שום קנאה וליבי לא החסיר פעימה. אני חושב שראוי שלפוליטיקאי תהיה יושרה: אני הייתי הסמן הבולט ביותר במאבק נגד הכניסה לממשלת שרון, תקפתי אותו על השחיתויות והתנגדתי לכניסה עם תיקים. לכן נראה היה לי לא ראוי לקפל את העקרונות שלי תמורת ג'וב".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"לא צריך מתווכים לאלוהים"
|
|
|
|
|
|
|
כבל גדל בבית דתי, אך בשלב מסוים החליט לחזור בשאלה. "אמרתי לאבי שאני רוצה להוריד את אלוהים מהצוואר שלי", הוא מספר, "לא היה לי רע ולפעמים אני אפילו מתגעגע לתקופה הזו, אבל רציתי להרגיש חופשי לעשות מה שאני רוצה ובלי עכבות".
מה רצית לעשות שלא יכולת לעשות כדתי?
"לחבק את החברה ברחוב למשל. הרגשתי שהכיפה שעל ראשי מחייבת אותי לקודים של התנהגות. אני הקפדתי על העניין הזה כיוון שהכיפה סימלה עבורי הרבה מעבר לשמירת חוקי התורה. היא סימלה רעיון, תפיסה, כלי התנהגות".
מתי נהפכת לחילוני?
"זה קרה בצבא. וזה לא קרה ברגע, אלא תהליך ארוך. שנים אחר כך, עדיין, באופן אוטומטי, היד שלי היתה מחפשת את הכיפה על הראש כדי להסירה לפני שהייתי הולך לישון. אני לא אנטי-דתי. אני מאמין שביני לבין אלוהים לא צריכים להיות מתווכים. אני לא צריך את הרבנים. אם יש אלוהים בשמיים, ואני מאמין שיש, אז כשכואב לי וקשה לי, אז אני מרים ידיי לשמיים ונושא תפילה".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
על דוח בנגל
|
|
|
|
|
|
|
בכל יום שישי מביאה הכתבת הפוליטית שלנו מיה בנגל את הדוח השבועי של הפוליטיקה הישראלית - בפרשנות או בראיון אחד על אחד עם פוליטיקאי. כל השאלות הקשות, כל השורות התחתונות - בלי הנחות.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
![]()
|
|
 |
|
/images/archive/gallery/193/410.jpg
 |
|
|
''הדרך האידיאולוגית של המפלגה חזקה אך המנהיגים שלה פחות''
|
|
 |
![]()
|
|
|
|
/images/archive/gallery/268/639.jpg
|
|
|
''כדי לנצח את הליכוד צריך לבוא עם סדר יום חברתי-אזרחי''
|
|
|
![]()
|
|
|
|
/images/archive/gallery/105/464.jpg
|
|
|
''אין קיצורי דרך. כדי לחזור לשלטון צריך לעבור באופוזיציה''
|
|
|
![]()
|
 | | | /images/archive/gallery/270/009.jpg | | | ''מי שאין לו שאיפות להגיע לפסגה, שיבחר מקצוע אחר'' | | | ![]()
|
|
|
|
|
