 |
/images/archive/gallery/298/692.jpg עמיר פרץ. צילום ארכיון:
רועי בכרך  |
|
|
| "למה בעיירות הפיתוח מצביעים
ליכוד? זו תסמונת הילד המוכה"
|
|
| עמיר פרץ חושב שבני עיירות הפיתוח מצביעים
לליכוד כי "ילד מוכה לא עוזב את הבית" ובטוח
שרק הוא מסוגל להביא אותם למפלגת העבודה.
ולא, בגלל העדה שלו. "מי שיצביע בשבילי כי
אני מרוקני, אני מתחנן אליו שלא יצביע בשבילי"
|
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
מיה בנגל
10/6/2005 10:10 |
|
|
|
|
|
|
|
"תהליך השלום נתפס כאנטיתזה למעמד שאני מייצג", אומר ח"כ עמיר פרץ. אם ינצח בפריימריזלראשות מפלגת העבודה שאמורות להתקיים בעוד כשבועיים, תעמוד טענה זו למבחן הבוחרים האולטימטיבי.
אם ייבחר ליו"ר העבודה, יתמודד פרץ בבחירות ב-2006 מול מועמד הליכוד, אריאל שרון או בנימין נתניהו. אם כך יהיה, הרי שלראשונה מאז המהפך ב-1977 עשויים להשתנות דפוסי ההצבעה של אזרחי ישראל ויתקיים דיון אמיתי על סדר העדיפויות הציבורי - מה חשוב יותר: הביטחון ותהליך השלום או הכלכלה והחברה הישראלית.
פרץ, שזכה יותר מפעם אחת לכינוי "המועמד החברתי הראשון
לראשות הממשלה", סבור שניתן לשלב בין שניהם. "תנועת שלום שאין לה נשמה חברתית היא תנועה נכה", הוא אומר, "לעומת זאת, תנועה חברתית ללא כמיהה לשלום הינה חסרת תועלת".
הוא גם ממהר להבהיר שאם ייבחר, לא יזנח את התהליך המדיני. "אם יהיה מזל למדינת ישראל וביבי יעמוד בראשות הליכוד ואני בראשות העבודה, יתנהל שיח אמיתי על עתיד המדינה", הוא מבטיח.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"מתמודד עד הסוף"
|
|
|
 |
|
|
|
בניגוד ליריביו במרוץ ששומרים בינתיים על קמפיין מנומנם ומעדיפים לדבר על ההתנתקות, במטהו של עמיר פרץ עובדים בלי הפסקה. אין שבוע שחולף ללא גימיק תקשורתי, כנס פעילים ועוד שמות של אישי ציבור וידוענים שמצהירים על תמיכתם בו.
יו"ר העבודה והמשנה לראש הממשלה, שמעון פרס, יעלה כנראה לסיבוב השני. המועמד שיצליח להניע ביום הפקודה את אלפי המתפקדים לקלפיות יהיה ככל הנראה זה שיעלה לסיבוב השני מולו. בכירים בעבודה מעריכים שפרץ ומתן וילנאי הם המועמדים המובילים להגיע לשם.
פרס, אומר בכיר בעבודה, לא שיער בדעתו שפרץ יתמודד על ההנהגה בנחישות כזו. לדברי הבכיר, פרס נלחם על החזרת פרץ למפלגה, אך לאחר שההסכם גובש ונחתם קם הגולם על יוצרו. פרס האמין, וייתכן שעדיין מאמין, שאם פרץ יעלה לסיבוב השני מולו הוא יוכל לסגור עמו עסקה על המקום השני ברשימה.
אבל פרץ, מצדו, נחוש להתמודד עד הסוף. "אני הודעתי שאני מתמודד עד הסוף ולא משנה מהי הסיטואציה הפוליטית", הוא מבהיר.
אם פרס יעלה לסיבוב השני ואתה לא – תתמוך בו?
"ללא ספק".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"רוצה להיות בגין של העבודה"
|
|
|
|
|
|
|
אם פרץ יעלה לסיבוב השני, הדבר ייזקף לזכות המפקד הרחב שעשה והמכונה המשומנת שקרוב לוודאי תזרים עשרות אלפים לקלפיות. אך כדי לנצח בהתמודדות על ראשות העבודה בסיבוב השני יצטרך פרץ לפרוץ את "תקרת הזכוכית" של מספר המתפקדים שלו. יהיה עליו לשכנע את חברי העבודה, שהוא המועמד שיכול לנצח את הליכוד.
זו בדיוק הסיבה שבגללה הקמפיין שלו מתמקד בהשוואה בין מהפך 1977 למהפך הצפוי ב-2006. מה שהביא את המצביעים לליכוד אז, אומר פרץ, היה תחושת הניכור והקיפוח. "אני רוצה להיות מנחם בגין של מפלגת העבודה", הוא מוסיף בנחרצות.
במציאות החברתית של היום, נראה שלראשונה הצליחה המדיניות הכלכלית של הליכוד לשבור את השנאה ההיסטורית ל"מערך" בקרב בני עדות המזרח ועיירות הפיתוח. אחד המראות המוזרים ומעוררי ההשתאות היה כנס "ליכודניקים" שהתפקדו לעבודה, שקיים פרץ בשכונת התקווה.
מאות תומכי ליכוד לשעבר נכנסו בשערי המפלגה שמשחר ילדותם תיעבו ונטרו לה את טינת הוריהם מימי המעברות. פניהם ושפת גופם חשפו את הקושי העצום שבו הם מצויים. "אנחנו כאן בגלל פרץ", הם אמרו, "כי הליכוד כבר לא הבית שלנו".
איך אתה מתכוון להיות מנחם בגין, אם הקיפוח ההיסטורי בא מבית היוצר של העבודה?
"אני ההוכחה לכך שעכשיו אנחנו המפלגה של כולם. חלק גדול מהליכודניקים אומרים לי: 'אנחנו לא מתפקדים למפלגת העבודה כי אנחנו לא מסוגלים לעשות את המעבר הזה. אבל אם ב-28 ביוני אתה נבחר, אנחנו באים לעבודה יום אחרי זה'".
אתה באמת מאמין שהם מסוגלים להמיר את דתם הפוליטית?
"בלי ספק. אני מנסה בכל כוחי לנסות ולומר להם שאנחנו רוצים אותם באמת ובכנות".
איך אתה מסביר את העובדה שבעיירות הפיתוח אחוז ההצבעה לליכוד עדיין גבוה?
"הם חווים את תסמונת הילד המוכה. ילד מוכה לא עוזב את הבית, גם אחרי שהוא מקבל מכות. לליכודניקים עד כה לא היתה סיבה לעזוב את הליכוד, גם אם ביבי מכה בהם מבוקר עד לילה, כי הם לא באמת האמינו שבמשפחות האחרות יטפלו בהם טוב יותר. אני אומר לליכודניקים - 'אני רוצה אתכם כשותפים, לא כקבלני קולות. החיים שלכם והוויית החיים שלכם היא זו שצריכה להניע את מדינת ישראל'".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"במטה בשדרות כינו אותי משוגע"
|
|
|
|
|
|
|
את דרכו הפוליטית התחיל פרץ ב-1983, כשנבחר לעמוד בראש העיר שדרות, שנחשבת למעוז של הליכוד. ב-1984, מספר פרץ, הוא כבר היה מאלה שדרשו שמפלגת העבודה תקבל החלטה על הקמת מדינה פלשתינית.
הטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה, מסביר פרץ, הביא אותו לחשוף את דעותיו הפוליטיות. "היתה הפגנת ענק בכיכר מלכי ישראל", הוא משחזר, "הודעתי למטה שלי בשדרות שאני נוסע ואני רוצה שייצא אוטובוס מהעיר. רציתי שכולם בשדרות יידעו מה העמדות שלי, אבל במטה כינו אותי משוגע".
אירוע מכונן נוסף בחייו שעיצב את תפישתו הפוליטית קשור באמו. "אמי, שהיתה מרוקנית קטנה ויפה, נפצעה בעזה לאחר שזרקו עליה בקבוק תבערה", הוא מספר, "אחרי כמה חודשים היא קבלה הזמנה להופיע בבית הדין הצבאי בעזה כעדה. כוחות הביטחון ציפו שאם היא מרוקנית, אז עבורה 'ערבי טוב זה ערבי מת' - והיא תפליל אותו. כשהראו לה את החשוד, היא לא נבהלה ואמרה נחרצות 'לא'. זה האיש שהציל אותי, הוא בעט בבקבוק ואם הוא לא היה בועט בו הייתי מתה'".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"אל תצביעו לי בגלל שאני מרוקני"
|
|
|
|
|
|
|
כילד בעיירת פיתוח חווה פרץ על בשרו כמה וכמה טראומות, שהיום, כפוליטיקאי ומנהיג עובדים, הוא מנסה לתקן חלק מהן. "לא רציתי לנסוע לטיול של בית הספר, כי כדי לקבל הנחה, הייתי צריך להביא את תלושי המשכורת של הוריי", הוא משחזר, "זה היה משפיל". זו אחת הסיבות שהיום הוא נאבק למען מתן קצבאות ילדים אוניברסליות: "אם לא יינתנו קצבאות, זה אומר שכל אדם יצטרך לעבור מבחן הכנסה כדי לקבל את הקצבה שלו".
עד היום, מדגיש פרץ, הוא חי בצנעה בשדרות. בכל בוקר, מספר פרץ, הוא מבקש מאשתו לבדוק את האוברדראפט. "אם זה מתחת ל-50 אלף אני מודאג", הוא מוסיף.
עם זאת פרץ מדגיש שהוא לא מתכוון לשחק על "טיקט" המרוקני מעיירת הפיתוח וכועס על מי שטוען שמקומו הטבעי הוא בליכוד. "בגלל שאני מרוקני ניסו לשלול ממני את חופש המחשבה ולהכניס אותי למכלאה אמוציונלית", הוא אומר, "מי שיצביע בשבילי בגלל שאני מרוקני, אני מתחנן אליו שלא יצביע בשבילי".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"ברק הוא אנטיתזה אידיאולוגית שלי"
|
|
|
|
|
|
|
בשבועות האחרונים עמדו ספר הבוחרים של העבודה והחשדות לזיוף טפסי מתפקדים במוקד ההתעניינות התקשורתית. ההדלפות והדיווחים על אי סדרים לכאורה רובם כוונו למתפקדים של פרץ. אנשי פרץ מאשימים את אהוד ברק. לפרץ יש גם בטן מלאה על היועץ המשפטי של העבודה, עו"ד אלדד יניב, שלטענת פרץ היה נחוש למנוע ממנו את ההתמודדות .
מה המניע של אלדד יניב?
"אהוד ברק אין ספק. אני הקדמתי את הודעתי שאני מתמודד בגלל ברק".
כדי לבלום אותו?
"אני חושב שאם ברק ייבחר, יתנפץ החלום להקים מפלגה סוציאל-דמוקרטית במסגרת מפלגת העבודה. ברק הוא אנטיתזה אידיאולוגית שלי".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"יברח מנדט לשינוי, יבואו 7 מהליכוד"
|
|
|
|
|
|
|
פרץ מקווה להיות ראש ממשלה "אזרחי". "חושבים שגנרלים יידעו טוב יותר לנהל מו"מ מדיני", הוא אומר, "אני חושב שלגנרלים יש חיסרון גדול, כי הם תמיד יראו את השלום דרך המשקפיים של המלחמה". פרץ עצמו, לעומת זאת, רואה את דוד בן-גוריון ואת בגין כמודלים לחיקוי. "הם היו מנהיגים אזרחיים במלוא מובן המילה", הוא מסביר, "בגין חתם על הסכם שלום עם מצרים אבל גם עשה שיקום שכונות". ואולם כמי ששואף להגיע לתפקיד הרם מלשכת יו"ר ההסתדרות צפויות לו בעיות.
אתה ראש ממשלה עכשיו ויו"ר ההסתדרות משבית את המשק, מה תעשה?
"אני אדבר איתו, אתמודד עם זה כמו שצריך לעשות ראש ממשלה. לא אכנס למקלט כמו שעושה שרון היום - שיש משבר עם המורים והוא מתבצר בין השוחות".
על אף שפרץ מניף את דגל השכבות החלשות, יותר ויותר בעלי הון, לדבריו, תומכים בו. "כל יום מתייצבים אצלי אנשים מעולם העסקים, כמו - יו"ר איגוד סוכני הביטוח, יוסי מנור, איש העסקים בני גאון ועוד רבים אחרים", הוא אומר. בעזרת האנשים הללו, מדיניות הרווחה שינהיג והניסיון הרב שלו בפעילות חברתית הוא מאמין שהוא היחיד שיכול להפיל את החומה שהולכת ונבנית בין העשירון העליון למעמד הביניים ולמעמד הנמוך.
אתה לא חושב שאם תבחר אתה עלול להרחיק את הבוחרים מקרב מעמד הביניים ממפלגת העבודה?
"זה פחות חשוב. המשחק סכום אפס שאנשי השמאל משחקים כל החיים אינו חשוב בעיניי. אם יברח מנדט אחד ליחד ואחד לשינוי, אז שיברח. אם אני יכול להביא שבעה מנדטים מהצד הימני של המפה, אז זה המחיר".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
על דוח בנגל
|
|
|
|
|
|
|
בכל יום שישי מביאה הכתבת הפוליטית שלנו מיה בנגל את הדוח השבועי של הפוליטיקה הישראלית - בפרשנות או בראיון אחד על אחד עם פוליטיקאי. כל השאלות הקשות, כל השורות התחתונות - בלי הנחות.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
