ברוך מרזל, נדיה מטר ונערים משועממים
דינה אברמסון הופתעה מאוד מהזרקור שהופנה למלון מעוז-ים המבוצר בגוש-קטיף. לאחר ביקור במקום היא גילתה בעיקר חיי שגרה מנומנמים ואפילו משעממים
המחשבה הראשונה שעלתה במוחי היא שאני ולא הצבא אהרוס את המקום. ההתיישבות בגוש-קטיף היא התיישבות שהשקיעה מאמץ 30 שנה במקום. מדוע שהפוקוס יתמקד בקבוצה של נערים משועממים במקום בבית חם של משפחה שהשקיעה במקום את כל כוחות הנפש שלה ויש לה אמירה אחרת הרבה יותר חזקה להגיד?
מעשים ופעולות קיצוניות מאימות על גוש-קטיף משום שהן מוזילות את המקום ואת הערך שלו, וכל מה שיש נמוג באחת על-ידי אבן שנזרקת מנער משועמם.
ובכן זו היתה המחשבה הראשונה, במחשבה שנייה שאלתי את עצמי אם גם אני עומדת בתמימות להאמין לכל תמונה בעיתון או שכדי לשפוט אני צריכה לבקר במקום בעצמי?
ובכן הגעתי עם כתב איטלקי שרצה מאד לראות את המלון המפורסם. בכניסה למלון ניצב שומר שסירב בעקשנות לכל ניסיונותינו לכבוש את ליבו או לדבר עם מנהיגות המקום. התשובה החד משמעית היתה לא ולא , מה שהגביר את הסקרנות, המתח וכמובן פגע באגו השבריר שלי.
רק לאחר ששכנעתי אותו שבתור תושבת נצרים אני אשגיח על הכתב שלא יכתוב, שלא יצלם ושלא יסתובב בשטחים מסוימים במקום, הורשנו להיכנס.
ושם בפנים נמוגה באחת ההילה המסתורית. לא קיצונים ולא נעליים. הרי את ברוך מרזל כולנו כבר מכירים, אין כאן שום חדשות. נדיה מטר הצטיירה בעיני דווקא כאישה אנרגטית שמזיזה דברים בכיף ולא מעודדת אלימות.
לבד משני השמות הללו היו במלון 30 ומשהו משפחות רגילות לכל דבר. התחלתי לזהות את כל החברות שלי מהיישוב של הורי. הן לא קיצוניות, את זה אני יודעת. קבוצה של 250 נערים מישיבה תיכונית רגילה לכל דבר הגיעו לשבוע עבודה ולנים במקום, לא ביצורים ולא נעלים, ספייס פתוח על שפת הים. סבבה. בתוך חדרים שלא הסתיימה בנייתם שוכבים או מנמנמים או אוכלים משהו קבוצת נערים. זה הכל.
על הקירות ניבטות תמונות אומנותיות של מוטיב הכתום, ליד התערוכה ניצב בר, שם יתקיים ערב גבינות ויין יחד עם תושבי גוש-קטיף כדי להפיג את המתח שנוצר כלפי תושבי המקום.
השעמום. הוא זה שמוביל לכותרות הפרובוקטיביות.לא משנה מי תשימו במקום, אפילו את הילד הכי שמאלני בעולם, יום, יומיים, שלושה אפילו ארבעה יחלפו ומחוסר מעש לא אתפלא אם גם הוא ימצא את עצמו משליך אבנים לכל עבר.
בקיץ הזה עשרות אלפי משפחות, בני נוער וטף עושים את דרכם להתיישב בגוש-קטיף. יש לתת את הדעת לפעילות מעשית שתמלא את שעות הפנאי הרבות של הקיץ, אחרת תהיה פה מלחמת אחים.
לשנה הבאה בגוש-קטיף.
עדכון אחרון : 29/6/2005 14:26
נא להמתין לטעינת התגובות
