"אפקט האתרוג"
יעקב אחימאיר על השיח התקשורתי שאפשר ליועצי שרון לטפח פולחן אישיות חסר פרופורציות
ראשית לכל, האם היא באמת כה מפתיעה? שהרי הרעיון הזה, שכה הולם חיים ציבוריים במדינות אוטוריטריות (ע"ע "פולחן האישיות" ), זרעו נטמן לא בזמנים רחוקים-אשר טוב כי נשכחו ועברו אל דפי ההיסטוריה - אבל הזרע נבט כאן, בשיח הציבורי, התקשורתי, הישראלי - עוד זמן רב לפני שהיכה השבץ הראשון, שהוגדר "קל", במוחו של שרון.
הלא כבר לפני חודשים, נבטו הזרעים הראשונים בערוגת "פולחן האישיות" שנעדרה וטופחה - לא על-ידי יועצים אסטרטגיים (אין סתם יועצים, בימינו), אלא בחלק מן התקשורת. הזרע הראשון הנביט את הפרי הראשון, שאף ניתן לו שם בתקשורת: "האתרוג".
הזרע הזה לא היה לחוטר שיצא מגזע המוח של יועץ אסטרטגי, אלא מראשו הקודח של עיתונאי, אמנון אברמוביץ'. עוד לפני כן, כאשר היה שרון במלוא חושיו, וניווט את ישראל, לא זכורים רבים מן הפרשנים שתהו על כי שרון ממעט להשיב על שאלות עיתונאיות, ומסתפק בהערות קצרות בפתח ישיבות הממשלה, או בהופעה בתוכניות אירוח, שבהן השואל הינו מארח אוהד, חם ואישי כל-כך. זאת, כאשר הוביל שרון מהלך היסטורי, תוכנית ההתנתקות.
גם הפרשיות שנחקרו, שבהן נקשר שמו של שרון - ממש הורדמו. לאחר שלימור לבנת העלתה את עניין החשד לקבלת שוחד על ידי ראש הממשלה, לאחר האירוע המוחי הקל, היא הואשמה על-ידי "מקורבים" לשרון, כי היתה שותפה לרצח - וירטואלי, אמנם - של ראש הממשלה. ההוכחה: למחרת דבריה לקה שרון באירוע המוחי המשמעותי.
יועצי שרון ניסו לשדרגו למעמד של אל
אבל יש לזכור: לאחר האירוע המוחי, הראשון, דיבר עליו לא רופא, אלא המשפטן והמקורב, ללא מרכאות, דב ויסגלס, וביטלו כ"היה לא היה". שרון אף צולם והונצח מייד, בפגישת עבודה למשל, עם מזכירו הצבאי, כמי שחזר לסדר יומו, כראש ממשלה לכל דבר. הכל נעשה כדי להוכיח לציבור, ובמיוחד לציבור הבוחרים, כי לא נפגעה בריאותו של שרון.
"אפקט האתרוג" עשה את שלו, אבל לא רק בחלק מן המדיה - אלא בקרב חוגו הקרוב של שרון. אבל בכך יועציו של שרון רק גרמו לדמותו עוול עצום: האם הציבור רוצה, לטווח הבינוני והרחוק, בשדרוגו של שרון למדרגת אל? האם אין שרון, בראש ובראשונה,
אדם? כן, בן-אדם שיש לו יתרונות, אך, כן, גם חסרונות, כמו כל בשר ודם.
רצוי שהמסע הנוכחי ייפסק בטרם תהא דמותו החיה, הנושמת בכוחות עצמה, הלוחמת על חייה, למעין מומיה, אחת משושלות הפרעונים, אשר סביבה עוד תיבנה פירמידה. כי עוד מעט יפרוץ הגיחוך - אותו גיחוך שפוקד כל אדם, החי במדינה חופשית, למראה דיוקנאות מרוטשים ומשופצים, הנישאים במצעדים בצפון-קוריאה, למשל.
חבל. חבל שמישהו החל לנווט אל עבר הנתיב המסוכן הזה. ומי שעושה כן, קשה לכנותו "ידיד" או "מקורב" של אריאל שרון. כי ההיגיון אומר, שידידים ומקורבים חפצים אך בטובתו של גיבורם.
נא להמתין לטעינת התגובות
