קן הקוקיה
השווצרים המציאו שעון בהשראת קולה, ג'ק ניקולסון פרץ לתודעה בסרט על שמה. תגידו מה שאתם רוצים על ציפור הקוקיה, אבל קוקו היא בטח לא
עם מיליון דולר בחשבון הבנק הזמינה המאושרת את חברתה לארוחת מלכים ותוך כדי הארוחה שאלה אותה כיצד דווקא היא ידעה את התשובה הנכונה. "אני מתפלאת עליך", ענתה החברה "כולם יודעים שקוקיות גרות בתוך שעוני קיר".
ביום שישי האחרון הגשמתי עוד חלום צפרי (שמתם לב בוודאי שיש לי הרבה חלומות מוזרים). ראיתי קוקייה מצויצת!!! היא עמדה במלוא תפארתה על ענף של שיח יבש, לא יותר מעשרים מטר ממני. הציצית אפורה (שהיא הסיבה לשמה) המעטרת את ראשה היתה זקורה, חלקי גופה העליונים צבועים בחום אפרפר ומנומרים בנקודות לבנות, וגחונה, חזה ובטנה הם בגווני כתום וחום בהיר. אבל המרשים ביותר מכול זה הוא זנבה השחור והרחב שאורכו כאורך גופה, ומסתכם בארבעים ס"מ של עוף יפהפה ומרשים.
הקוקיות תרמו לאנושות דבר חשוב ביותר הלא הוא צליל קולה של הקוקייה האירופית (עוד חלום שיתגשם במהרה בימינו אמן)- "קו-קו, קו-קו". ממנו נגזרה ההמצאה החשובה (והיחידה מן הסתם) שהמציאו השוויצרים - שעון הקוקייה הנזכר לעיל. מהצליל הזה נוצרה גם ההגדרה לאדם מטורלל ולא כל כך ממוקד: "גידי בחור פיקח? מה את מדברת, הוא קוקו על כל הראש!". ולבסוף, אותו הקן של הקוקייה, שאינו קיים כפי שתראו בהמשך, נתן את שמו לסרט המפורסם שהביא לתודעתנו את אחד מגדולי השחקנים בתולדות הקולנוע – הלוא הוא ג'ק ניקולסון הגדול.
מה שמייחד את הקוקייה משאר העופות הוא היותה עוף טפיל, יענו פרזיט. הקוקייה הגיעה למסקנה שקריירה אישית לא מסתדרת עם גידול צאצאים צווחניים ותובעניים. אבל מה לעשות, דרווין והאבולוציה המעצבנת
אז מה עושים? הנה לכם פתרון גאוני - נותנים לפריירים לעשות את המלאכה. הקוקיות פשוט אינן בונות קינים ולכן אין מושג כזה "קן הקוקייה" והכותרת של הטור הזה מופרכת מראש. הקוקייה המצויצת למשל התמחתה בטפילות על משפחת העורבים. היא מטילה את ביציה, שמספרן עשוי להגיע עד 18 בעונה, בקן של עורב אפור למשל.
צבע הביצה דומה לזה של ביצת העורב - טורקיז עם נקודות חומות. הגוזלים של הקוקייה בוקעים לאחר כ-13 ימי דגירה של העורבים המסכנים שאינם יודעים שהם מתאמצים לטפח יורשי עצר לא שלהם.
גם אחר כך ממשיכים העורבים לגדל את גוזלי הקוקייה כאילו היו צאצאיהם לכל דבר. מתברר שבמקרה הזה העורבים לא מפגינים במיוחד את רמת האיי. קיו הגבוהה המיוחסת להם.
אם אתם חושבים שהקוקייה המצויצת מפגינה את שיא האגואיזם והניצול של חפים מפשע, הסכיתו ושמעו על הקוקייה האירופאית. הציפור הזו, בעלת הפטנט על הצליל הציפורי המפורסם מכולם, שנתן את השראתו למלחינים מפורסמים כמוצרט והיידן, שיכללה את הטפילות והביאה אותה לשיא.
היא מטילה את ביציה בקיני מינים רבים של ציפורים שחלקן הגדול הוא ציפורי שיר קטנות. אחד המראות המוזרים, המגוחכים ובעיקר המזעזעים בעולם הציפורים הוא של ציפור שיר קטנה כפיפיון (קרוב משפחה של הנחליאלי) המתישה את עצמה בהאכלת גוזל קוקייה אירופית רעבתן הגדול ממנה כמה מונים. אך זהו רק חלקו של הסיפור. בניגוד למקרה של הקוקייה המצויצת בה הגוזל שלה גדל ביחד עם גוזלי הפונדקאית, גוזל הקוקייה האירופית, זמן קצר אחרי פקיעתו מהביצה, פשוט דוחף את כל גוזלי הפונדקאית האומללים מן הקן ולאם השכולה נותר רק לממש את יצריה האימהיים בהאכלת רוצח ילדיה.
מהן הסיבות להתנהגות כל כך מוזרה? מכיוון שאיש עוד לא הצליח לראיין קוקייה ולשאול אותה כיצד עלה במוחה רעיון מטורף שכזה, נותרה רק האפשרות לשער השערות. אחת מהן מעניינת במיוחד (אם כי היא בגדר השערה בלבד): הקוקייה ניזונה בעיקר מחרקים. אחד מהמעדנים האהובים עליה במיוחד הוא זחל הנקרא "טוואי התהלוכה".
בוודאי ראיתם מושבה של מאות זחלים כאלה בתוך כתם לבן גדול שהוא גוש של קורים הצמוד לענפי עץ אורן או שיח. וגורם לאלרגיה בצורת גירוי חריף של העור למי שבא עמם במגע. בעל חיים שיחפוץ לסעוד את ליבו בזחל כזה עלול להיווכח שזו סעודתו האחרונה מכיוון שהזחל רעיל.
הקוקייה פיתחה מנגנון הגנה משוכלל בצורת ציפוי דפנות מערכת העיכול בחומר המגן עליה מפני הרעילות של טוואי התהלוכה. לגוזלים שזה עתה נולדו, אין את ההגנה הזו ולכן כדי לתת להם את האפשרות לשרוד, הקוקייה נאלצת להשתמש בשירותי אימהות של ציפורים אחרות, משהו שמזכיר את מקצוע המינקת אצלנו, בזמנים שפסו מן העולם מזה עידנים.
אז תגידו על הקוקייה שהיא אגואיסטית, נצלנית, פרזיטית,אכזרית, כל מה שתרצו, אבל "קוקו" היא בוודאי שלא.
נא להמתין לטעינת התגובות
