מסיבת פג'מות
10,000 ציפורים בחורשה אפלה, רגע לפני שקיעה. ג. פייגלע מוצא את עצמו השבוע כמו בסצנה מתוך סרט אימה, ותוהה, דיות מספרות בדיחות גסות במבטא פולני?
התמקמנו בקרחת יער קטנה שבתוך חורשת אקליפטוסים. הקרקע היתה מכוסה באין ספור נוצות פלומה לבנבנות ורכות, כאילו מטוס עבר במקום והשליך ערימות של שמיכות פוך מרופטות שהתפרקו עם פגיעתן בקרקע.
אט אט החלו להופיע מכל קצוות הארץ נקודות שחורות שהלכו והתגבשו לצלליות
של ציפורים. ככל שהתקרבו יכולנו להבחין על פי זנבותיהן המאורכים והממוזלגים בקצוותיהם ולפי הצורה הכאילו רשלנית בה פרסו את כנפיהן, שמדובר אכן בדיות.
העופות התקרבו אלינו במעוף משולב בקטעי דאייה בכנפיים פרוסות לרווחה ובגלישה תוך כדי הצמדתן לגוף. הם חגו מעל ראשינו במעגלים משתלבים זה בזה מבלי לנגוע אחד בשני אף לא בשבריר של נוצה. לאט לאט התעצם מספרם כאשר עוד ועוד להקות הגיעו והצטרפו לחגיגה.
בתוך כחצי שעה התמלא האוויר מעלינו באלפי דיות שלהערכת יודעי דבר מספרן מגיע לכעשרת אלפים עופות. בשלב זה כל המחזה המרהיב התרחש בדומיה מוחלטת מה שהעצים עוד יותר את החוויה והוסיף אווירת מסתורין לסצנה הנפלאה. במוחי חלפה המחשבה, בהשפעת אלפרד היקר, מה יקרה אם חלילה וחס יחליטו הדיות לסעוד את לבן בקבוצת צפרים נלהבים הצופים בהן בהתרגשות כה רבה. גורלנו היה נחרץ כגורל מי שנופל למי האמזונס שורצי דגי פירנייה רעבתנים.
כמובן שכל מה שעניין את הדיות היו הכנות לנחיתה לשנת לילה רוגעת ושלווה. ואכן, תוך דקות ספורות, כאילו על פי פקודה ממפקד נסתר, החלו כל הדיות לנחות על ענפי העצים תוך השמעת ציוצים בעלי צליל נוגה למדי המתאימים יותר לציפורי שיר קטנות מאשר לעוף דורס אימתני.
בן רגע הפכו האקליפטוסים לעצים שענפיהם נושאים אשכולות של פירות בצורת דיות. הענפים התכופפו תחת משקל העופות אך לא נשברו שכן משקל כל דיה, למרות ממדיה הגדולים יחסית הוא כ-850 גרם בלבד, וזאת תודות לעובדה שעצמותיהן חלולות ומלאות אוויר.
התופעה של אלפי ציפורים המתכנסות ללינה משותפת באתר מצומצם בשטחו ידועה היטב ואופיינית להרבה מינים של עופות. אתר מפורסם כזה הוא החורשה שלגדות נחל חדרה בה מתכנסים מדי ערב אלפי קורמורנים גדולים ברעש והמולה נוראיים תוך שהם צובעים בלבן את עצי האקליפטוס (וגם גורמים למותם בטרם עת). אפשר גם להזכיר את מקום ההתכנסות של העגורנים ליד שמורת החולה (אם כי יש לכך סיבה נוספת- ערימות גרעיני התירס והחומוס הנזרקים שם כדי למנוע מהם לפשוט על השדות שבעמק). וכמובן, להקות גדולות של ציפורי שיר המאכלסות ענפי עץ זה או אחר לקראת לילה ומנעימות לנו את השכמתנו בשירתן עם שחר.
מה שלא כל כך ברור הן מה הסיבות לכך. אלו שנוטים ליחס תכונות אנוש לבעלי חיים יאמרו שהקורמורנים מחליפים ביניהם מתכונים של דגים או מחליפים בדיחות גסות על קורמורניות סקסיות והדיות מרכלות זו עם זו במבטא פולני.
האורניתולוגים (חוקרי ציפורים) מעלים השערות קצת
בטוח לשהות במחיצתם של אלפים מבני מינך כי אז הסיכוי שלך דווקא להיות קורבן של טורף הוא נמוך מאד.
מניע זה נשמע הגיוני לגבי ציפורי שיר קטנות ואולי אף לגבי קורמורנים אך לא ברור בדיוק
מאיזה טורף חוששות הדיות. אין ספק שלעופות יש צורות אחדות של תקשורת והן מחליפות ביניהן מידע נחוץ לגבי מקורות מזון, דרכי נדידה, אתרי קינון וכעוד. האופן בו מבוצעת תקשורת זו טרם פוענח על ידינו אך יתכן שבאתרי התכנסות כאלה נערכות ישיבות של קבוצות חשיבה שבהן העופות מחליפים ביניהם את המידע החיוני לקיומן. השערה מעניינת נוספת היא שעקב המספר העצום של עופות המתכנסים באתר מצומצם ביותר, עולה הטמפרטורה באותו אתר בצורה משמעותית, מה שמקל על הציפורים לעבור את צינת הלילה החורפי.
ואולי הסיבה האמיתית להתכנסותן של להקות הענק הללו היא שהן מחפשות במאי קולנוע מוצלח שינציח גם אותן בסרט אימים קלאסי ונצחי.
נא להמתין לטעינת התגובות
