סופה במדבר
למה הלך הזרזיר אצל העורב, כמה מיני זרזירים יש ואיפה תוכלו למצוא מיליון מהם מתכנסים ללינת לילה? לכל שאלה תשובה מאת צפרנו ג. פייגלע
לא. אינני שיכור, מסטול או הוזה עקב חום גבוה, ואני גם לא צאצא של הברון מינכהאוזן. ומכיוון שידעתי שלא ממש תאמינו לי דאגתי להוכחה משכנעת, והרי היא בתצלום שבתחתית המקטע.
או.קיי. אמנם לא צריך להיות חד עין כדי להבחין שמדובר בלהקת ציפורים ענקית. אבל בוודאי תסכימו איתי ש-אלף, זה מאד מאד דומה למשפך האימתני האופייני לסופת טורנדו, ובית, שזו תופעת טבע לא פחות מדהימה. זוהי להקת זרזירים המונה אלפים אם לא עשרות אלפים פרטים שהתרוממה מאתר "דודאים", בדרכה לאתר הלינה שלה באזור הנגב הצפוני-מערבי.
כבר בדרכנו לביקור באתר הבחנו באופק בעננים עצומים, המורכבים מאין ספור נקודות שחורות, שמדי פעם פושטים ולובשים צורות שונות ומשונות. רגע אחד הם נראו כפיטריה אטומית, תוך שנייה הם הפכו לבננה ענקית (או למשהו אחר שעולה בדמיונם הפרוע של בעלי הראש הכחול שבינינו), ולסיום אפילו לפרצופו של חוזה המדינה. ממש אמנות קינטית עצומת מימדים בשמיים!
נכון שהתופעה כשלעצמה מופלאה, אבל מה שיותר מדהים הוא איך היא נוצרת. תחשבו על זה: אלפים רבים של ציפורים עפים במבנה לכיוון מסוים ותוך שבריר של שנייה כולן, ללא יוצא מן הכלל, משנות כיוון באופן אחיד ומושלם. מי לעזאזל נותנת שם את ההוראה, מי הראשונה שמבצעת אותה ואיך קורה שכולן תוך זמן כל כך קצר עושות את אותו תמרון בדיוק מבלי להתנגש אחת בשנייה ואפילו לא לגעת בבדל נוצה.
התופעה כל כך מרשימה ובלתי מובנת עד שיש הטוענים שענן הזרזירים הוא בעצם מעין אורגניזם אחד, ושמוחה של כל ציפור הוא בעצם מעין שלוחה של מוח מרכזי אחד של אותו אורגניזם.
תיאוריה דומה מועלית גם לגבי נחילים עצומים של נמלים או ענני ארבה ועד כמה שהיא נשמעת כלקוחה מספר מדע בדיוני של אסימוב, ייתכן שהיא ההסבר ההגיוני היחידי לתופעה.
ועכשיו, שישים שניות על כוכבי ההצגה הנ"ל: הזרזירים המצויים. לא בכדי השתמשתי במילה "כוכבים", שכן שמם באנגלית הוא STARLING, על שם שגופם המנוקד בהמון נקודות לבנות-צהובות הנראות ככוכבים זרועים בשמי הלילה.
צבעו של הזרזיר שחור אך בעל גוון מתכתי, המשתנה בהתאם לכיוון קרני האור לירוק
כמו העורב גם הזרזיר הוא ציפור שיר (אוי ואבוי לשירה כזו) וניזון כמעט מכל דבר. הזרזיר המצוי חורף בארצנו בכמויות אדירות. כל הלהקות העצומות, בדומה לזו שתיארתי, מתכנסות בכמה אתרי לינה בארץ, ומספר הציפורים בכל אתר כזה, נא לשבת, יכול להגיע למיליון פרטים ואף יותר.
בארץ יש עוד שלושה מיני זרזירים. כל מי שביקר באזור ים המלח התרשם מהציפורים השחורות שבעת מעופן מגלות כתמים כתומים על כנפיהן ושירתן ענוגה. אלו הן הטריסטרמיות שלפני שנקראו על שם ממציאן, אופס סליחה, מגלן- הכומר טריסטראם, שמן היה זרזיר ים המלח.
מין אחר נדיר למדי, נקרא זרזיר ארבה. שמו ניתן לו מכיוון שהוא מאד אוהב לאכול את החגב המטריד הזה. לכן כשמופיעות להקות ענק של ארבה, מספרם של הזרזירים הללו מתפרץ אף הוא לממדים גדולים.
אחרונה ובהחלט לא חביבה היא מיודעתנו המאיינה, שפלשה לארצנו ללא כל הזמנה רשמית מצידנו וגורמת צרות צרורות למינים מקומיים.
הזכרתי קודם את אתר דודאים שהוא אחד מאתרי עיבוד הפסולת (מה שנקרא בעבר בפשטות מזבלה עם סגול מתחת ללמד) הגדולים בארץ. אל תכעסו עלי אם אמליץ בפניכם לבקר במקום. ראשית זה לא חירייה שאתם מכירים, שמדיפה סרחון נוראי גם אם עברתם לידה ברכב אטום חלונות. זהו אתר מודרני ומשוכלל. בנוסף מנהלו החביב יסביר לכם בהתלהבות מוצדקת כיצד מבוצע היום פינוי ועיבוד פסולת בצורה כל כך מתוחכמת שמאפשרת אפילו להפיק חשמל מהזבל.
שנית, במזבלה כמו במזבלה, מספר הציפורים במקום כגון דיות, אנפיות בקר, עורבים שחורים, זרזירים ועוד הוא אין סופי כמעט.
ולאחר שהשתכנעתם, וחלקכם כבר בדרך לאתר, אשאל לסיום שאלה: איך יצורים כל כך יפים ואלגנטיים כציפורים יכולים לשאת את הניחוח הלא כל כך מלבב של המזבלות? בין הפותרים נכונה יוגרל יום חיפוש מציאות חינם באחד מאתרי הפסולת בארץ לפי בחירתו.
נא להמתין לטעינת התגובות
