מופז למד איך להחזיר
בשוך סערות פריימריז נכנסים לשלב הבוקר שאחרי: אולמרט ומופז במסלול להתנגשות, ושלום ופרץ שבים לזירה, עם כוונה למרר למישהו את החיים. דוח בנגל
אבל בינתיים הוא ממשיך בפעילות פוליטית רוחשת. שר התחבורה נפגש בשבוע אחד עם מאות פעילים, הוא הולך לעשרות כנסים, נפגש בשקט עם חברי כנסת ומבטיח את תמיכתם בו. הוא אפילו מסתודד עם אהוד ברק. "אנחנו יודעים שמופז מלכלך על אולמרט מאחורי הגב", אמר גורם בסביבת ראש הממשלה. "הכל מגיע אלינו בסוף. הוא כנראה מאוד מתוסכל כי לא קיבל את תיק הביטחון, ועכשיו הוא משחרר את התסכול. שיהיה לו לבריאות". נכון, מופז מאוכזב שתיק הביטחון שוב חמק מידיו. אבל בשיחות סגורות הוא אומר, שהוא חש עצמו משוחרר ממחויבות לאולמרט. הוא כבר לא חייב לו כלום. במילים אחרות: מופז פתח בגלוי את הקמפיין שלו לראשות קדימה.
עם זאת, הוא לא סוגר אופציות. הוא מחכה לראות מה יעלה בגורל קדימה ואולמרט אחרי פרסום הדוח הסופי של ועדת וינוגרד. בשבועות האחרונים אנשי אולמרט מדווחים על קירבה חשודה בינו לבין שר הביטחון, אהוד ברק. אנשי אולמרט מעלים ספקולציות, אחת מהן היא שברק הבטיח לו את תיק הביטחון.
גם בליכוד נצפתה התנהלות חשודה של מופז. פעילי ליכוד פוקדים בשבילו לקדימה. בכירים בליכוד משקיפים על הנעשה בקדימה ומחככים ידיהם בהנאה. הם מלאים תקווה שמופז יפרק את קדימה. "אם הוא יפרוש מקדימה עם עשרה חברי כנסת, יהיו בחירות והוא יהיה שר הביטחון", אמר בכיר בליכוד. שמותיהם של מרינה סולודקין, זאב אלקין, אביגדור יצחקי, רוחמה אברהם עלו בהקשר הזה. עם זאת, סולודקין קרובה יותר לאביגדור ליברמן ורוחמה אברהם לא תמהר לוותר על הכיסא בממשלה - כך, שקלושים הסיכויים למימוש הפנטזיות של חברי הכנסת מהליכוד.
השבוע שבו הממורמרים למפלגותיהם. שני הפוליטיקאים הוותיקים, עמיר פרץ וסילבן שלום חזרו מחופשה בארצות הברית (כל אחד לחוד) לאחר שהובסו במפלגותיהם - והם כבר משחיזים חרבות. רב השונה על הדמיון ביו השניים, אבל מכנה משותף אחד להם: שניהם מתכוונים למרר עם שובם את חייו של ראש מפלגתם.
סילבן שלום הוא החריף והמתוחכם יותר מבין השניים. באירוע הרמת הכוסית המסורתי שלו לרגל החגים שלום הוא מתכוון להודיע: ביבי ניצח, אבל הליכוד הפסיד. בשיחות סגורות הוא מסביר שנתניהו ניצח בטווח הקצר ("ניצחון
הליכוד אכן נפגע מהפריימריז האלה. ביבי ניצח בקלילות, אבל משה פייגלין זכה לתוצאה מרשימה, הוא קיבל 23 אחוז מהקולות. הפייגלנים, שיצא להם שם רע בציבור, זכו להישג משמעותי ולהכרה. אחרי הפריימריז ברור לכולם שבליכוד יש קבוצה חזקה שהיא חלק בלתי נפרד מהתנועה. אם ביבי אוהב את זה אם לאו – הפייגלנים בליכוד כדי להישאר. זה ההישג המפוקפק שרשם לזכותו ביבי כשזרק את שלום מהמרוץ.
למרות זאת, ביבי לא הפסיד. הוא ניצח, אפילו ניצח מאוד: הוא מועמד הליכוד לראשות הממשלה. נקודה. זהו - לא יהיו עוד פריימריז. איש לא מאתגר אותו ולא נושף בעורפו. נתניהו יכול להתפנות לקמפיין לראשות הממשלה, לתכנן איך הוא תוקף את אהוד ברק. אגב, כל חבר כנסת שמפנטז להיות שר, עושה מאמצים כבירים לשאת חן בעיני היושב ראש נתניהו, במיוחד כשהוא מספק את הסחורה, וזוכה בסקרים הליכוד לשלושים מנדטים.
אבל שלום לא מתרגש. הוא חזר עם מצב רוח מצוין, הוא טוען שיש לו סבלנות. אם לא יהיו בחירות בקרוב, אומרים בסביבתו, אזי הפופולריות של ביבי תישחק. "בלי בחירות עוד חצי שנה, הליכוד יצנח בסקרים, ואז מי יודע, אולי יבואו וידפקו על דלת לשכתו של סילבן ויקראו לו לדגל", מקווה מקורב לשלום. אם זה לא יקרה, שלום מוכן לשבת על ספסלי הכנסת עוד ארבע שנים, חמש, כמה שצריך. מבחינתו, הסבלנות משתלמת. "תראי מה קרה לשרון, ביבי וברק – כולם היו במדבר וחזרו להנהגה", מסביר מקורב לשר החוץ לשעבר. "נשב בכנסת כמה שנים. נעבוד ונחכה".
בניגוד לפוליטיקאים רבים אחרים, שמבחינתם זה להיות בכנסת או לחדול, שלום יכול לפרוש מהחיים הפוליטיים ולהתקבל בזרועות פתוחות בעולם העסקים. בחוץ הוא יעשה הרבה כסף. אבל שלום מבהיר שהוא בפוליטיקה מתוך שליחות. אין לו עניין לעשות כסף, אבל הוא נחוש למצות את הפוטנציאל הפוליטי שלו.
כלומר, לדעתו, הוא צריך להגיע עד ללשכת ראש הממשלה. אז בינתיים הוא מחכה עד, ששעת הכושר הבאה בוא תבוא. שלום משוכנע שהשעה תגיע, גם אם זה ייקח הרבה זמן. כמו שזה נראה היום, זה ייקח הר-בה זמן, והוא יזדקק להר-בה סבלנות.
גם מנהיג הפועלים לשעבר, עמיר פרץ, חזר השבוע מחופשה של כחודש בארצות הברית. שם, אגב, הוא הספיק להמר בקזינו בלאס וגאס. הגיע לו לצאת לחופש. אחרי הכל, הוא עבר תקופה ארוכה ומייסרת של השפלות מצד שרי העבודה ומאבקים בלתי פוסקים על מנהיגותו.
בסוף הוא הודח, ואחרי הפריימריז לראשות העבודה, הוא לקח פסק זמן. בזמן הזה, במקום לעשות חשבון נפש ולתכנן איך הוא חוזר לשורשיו החברתיים, פרץ תכנן איך לחזור למאבקים הפוליטיים. לאחרונה פורסם שהוא מתכנן לעשות לברק את החיים קשים. הוא הקים מטה, שיכן לימינו בלשכה את יורם הזועם-על-ברק מרציאנו, ומשם הם מתכננים את הקרב בראש המפלגה.
אם זו האסטרטגיה של פרץ – לפגוע במנהיגותו של ברק – הרי שהוא לא למד כלום. במקום לשקם מחדש את תדמיתו כמהפכן חברתי נטו, שוב גובר האגו על ההיגיון. חיסולי חשבונות פוליטיים תמיד היו אצל פרץ לרועץ, זה עקב אכילס שלו. "פרץ כנראה לא יודע מתי להפסיק", אמר אחד השרים המקורבים לברק. "אם הוא יכריז במלחמה על ברק הוא יגלה שהוא נלחם בטחנות רוח. אנחנו לא מתכוונים לשתף איתו פעולה. המשימה שלנו היא לנצח בבחירות הבאות. הוא יכול לצרוח לתוך המגאפון, אבל אף אחד לא מתכוון לצאת מהמשרד הממוזג בשבילו".
אבל פרץ לא פראייר, אסור לטעות בו - הוא יודע להיות אופוזיציונר אכזר. לכן, אם הוא ינהל מאבק חברתי בברק – ייתכן שייצא נשכר. הוא יוכיח שבדמו עדיין מבעבע חוסר הצדק החברתי. אבל, אם הוא ינהל מאבק פוליטי – הוא יפסיד. שוב.
מדי שבוע מביאה הכתבת הפוליטית שלנו, מיה בנגל, את הדוח השבועי של הנעשה בפוליטיקה הישראלית - בפרשנות או בראיון אחד על אחד עם פוליטיקאי. כל השאלות הקשות, כל השורות התחתונות - בלי הנחות.
נא להמתין לטעינת התגובות
