ג'ורג' וושינגטון
הנשיא הראשון (1797-1789)
וושינגטון נולד בחווה המשפחתית בוירג'יניה ב-22 בפברואר 1732, הבכור מבין ששת ילדיהם של אוגוסטין ומארי בול וושינגטון. היו לו עוד שני אחים חורגים מנישואיו הראשונים של אביו. כאשר היה בן 11 מת אביו וג'ורג' הצעיר עבר לגור עם אחיו החורג אוגוסטין בווייקפילד, שם למד בבית הספר הנרי וויליאמס שנחשב לאחד הטובים במושבה.
ב-1748 עבר וושינגטון לגור עם אחיו החורג השני, לורנס, במאונט ורנון. הוא סייע בסריקות בשטח הענק שהשתרע על פני 20 מיליון דונם בוירג'יניה ושנה לאחר מכן מונה לסוקר של מחוז קולפפר.
אחרי שלורנס מת ב-1752 ירש וושינגטון את אחוזת מאונט ורנון שהפכה לביתו עד יום מותו. בהשראת סיפורי השירות הצבאי של אחיו הוא הצטרף לצבא ומונה לקצין מסייע במחוז הדרומי של וירג'יניה. בהמשך קודם למפקד מיליציה ופיקד על ניסיון כושל להשתלט על מוצב שבו שלטו הצרפתים בנהר אוהיו. וושינגטון הקים מוצב סמוך ובמאי 1754 הצליחו כוחותיו לחסל ולשבות את הצרפתים באזור וכך ניתן האות למלחמה עם הצרפתים והאינדיאנים.
במהלך המלחמה היה מעורב וושינגטון בכמה קרבות. ב-1755 הוא שימש כעוזרו של הקצין הבריטי הבכיר, אדוורד בראדוק. ביולי אותה שנה תקפו הצרפתים את כוחותיו של בראדוק. הוא נהרג ו-וושינגטון הצליח להינצל למרות שכמה קליעים חדרו את המעיל שלו.
לאחר מכן מונה וושינגטון למפקד של כל כוחות המיליציה בוירג'יניה והגן על הגבול המערבי הארוך. ב-1758 הצליחו המיליציות והבריטים להביס את הצרפתים במוצב פורט דוקסן. וושינגטון עזב את הצבא עם דרגת כבוד של בריגדיר גנרל ונבחר לבית הנבחרים של וירג'יניה.
ב-1759, בגיל 27, נשא וושינגטון את האלמנה מרתה דנדרידג' קסטיס לאישה ואימץ את שני ילדיה מנישואיה הראשונים. מרתה הביאה עמה לנישואים הון ושטח רב והזוג התגורר במאונט ורנון. לזוג לא היו ילדים משלהם, שכן וושינגטון,
בגיל צעיר הוא גם איבד את כל שיניו, כנראה בשל אחת התרופות שקיבל בגיל צעיר כדי להילחם במחלת המלריה ואבעבועות שחורות. בניגוד למיתוסים רווחים בארה"ב, שיניו התותבות לא הוכנו מפיסות עץ, אלא משנהב של פילים. מספרים שהוא סבל מכאבים חזקים בפיו כל חייו ולכן בכל הפורטרטים שלו הוא מחמיץ פנים. שיער ראשו של וושינגטון היה אדמדם, אך ברוח התקופה הוא פיזר פודרה לבנה ואסף את המחלפות בקוקו מסוגנן.
סיום המלחמה ב-1763 הותיר את בריטניה בחובות כבדים והפרלמנט הטיל מסים על המושבות. מנהיגי המושבות ראו בכך פגיעה בזכויות ו-וושינגטון אף הציע להחרים סחורות בריטיות. המתיחות המשיכה לגבור כשבוסטון מהווה את מרכז העימות – במרס 1770 ירו חיילים בריטים באזרחים זועמים ובדצמבר 1773 הושלכו תיבות תה בנמל במה שזכה לכינוי "מסיבת התה של בוסטון".
ב-1774 הצטרף וושינגטון לקונגרס הקונטיננטלי הראשון מטעם וירג'יניה ולאחר שנה השתתף גם בקונגרס השני. הוא לא תמך מיד בעצמאות, אולם תמך בהתנגדות פעילה מול הכוחות הבריטיים. ביוני 1775 מינה הקונגרס הקונטיננטלי את וושינגטון לפקד על צבא המושבות והוא ביקש שלא לקבל תשלום מעבר להוצאותיו מאחר שראה בשירותו הגנה על זכויות התושבים. לרשות וושינגטון עמד צבא של אנשים לא מאומנים ושל קצינים שרבו ביניהם, אולם הוא הצליח לזכות באמונם ולהחדיר בהם משמעות ורוח לחימה.
במרס 1776 הצליחו כוחותיו של וושינגטון להסיג את הבריטים מבוסטון והחל מסוף השנה, כאשר המושבות כבר היו עצמאיות, השיג הצבא ניצחונות גם בפנסילבניה, ניו-ג'רזי ובהמשך גם בניו-יורק. עם זאת, בסתיו ובחורף 1777 היתה ידם של הבריטים על העליונה והאמריקנים נאלצו לסגת ולהתארגן מחדש. הצרפתים סייעו החל מ-1778 לאמריקנים וצרו על הבריטים בניו-יורק. ב-1781 הצליחו כוחותיו של וושינגטון, יחד עם הצי הצרפתי, לצור על יורקטאון בוירג'יניה עד אשר המפקד הבריטי נכנע. המלחמה הסתיימה עם חתימת הסכם השלום בפריז בספטמבר 1783.
וושינגטון המשיך לפקד על הצבא עד דצמבר ואז שב לאחוזתו. בביוגרפיה שלו נכתב כי "הוא חזר למאונט ורנון עם החלטה שלעולם לא לשוב לחיים הציבוריים. ההחלטה האחת הזו, שאין לה שום תקדים בהיסטוריה המודרנית, הפכה אותו לגיבור בינלאומי".
אולם ב-1787 הוא הוצב בראש הוועידה שהתכנסה לנסח את החוקה בפילדלפיה. אחרי שנפתרו כל חילוקי הדעות אושרה החוקה על ידי 11 מהמדינות ביולי 1788 והשתיים הנותרות אישרו אותה ב-1790 והקונגרס הפך לגוף הממשלתי של ארה"ב.
ב-4 בפברואר 1789 בחרו 69 האלקטורים פה אחד את ג'ורג' וושינגטון לנשיא הראשון של ארה"ב והוא הושבע ב-30 באפריל. בין שריו היו תומס ג'פרסון כמזכיר המדינה, הנרי קוקס כמזכיר המלחמה ואלכסנדר המילטון כשר האוצר.
בתקופת נשיאותו הראשונה ביסס וושינגטון את נורמות השלטון הפדרלי על אף שהיה חסר ניסיון במנהיגות אזרחית. רבים מהעקרונות שהכניס לשיטת הממשל האמריקנית ממשיכים לשמש את נשיאי ארה"ב עד היום. ב-1790 הוא הודיע על הקמת בירה על גדות נהר הפוטומק ובינתיים הועברה הבירה מניו-יורק לפילדלפיה.
ב-1792 נבחר וושינגטון לקדנציה שנייה, גם הפעם פה אחד. בתקופת נשיאותו הצטרפו עוד שלוש מדינות לאיחוד – ורמונט, קנטקי וטנסי. כאשר פרצה המלחמה בין בריטניה לצרפת ב-1793 החליט וושינגטון כי ארה"ב תישאר ניטרלית, על אף החוב לצרפתים ממלחמת העצמאות.
בתקופתו של וושינגטון גם הוקמו המפלגות הראשונות. המילטון הקים יחד עם סגן הנשיא ג'ון אדלס את המפלגה הפדרליסטית שתמכה בממשלה חזקה ובקשרים עם בריטניה. ג'יימס מדיסון וג'פרסון הקימו את המפלגה הרפובליקנית שתמכה ביותר כוח למדינות ובברית עם צרפת. וושינגטון נטה לכיוון הפדרליסטים, אך שמר על איזון בין המפלגות.
ב-1796 הודיע וושינגטון כי לא יתמודד לכהונה שלישית. הוא הסביר כי אינו חושב שעל אדם אחד להחזיק בעמדה כה חזקה במשך זמן כה רב. כל יורשיו, למעט פרנקלין רוזוולט, שמרו על המורשת. רק ב-1951 התקבל התיקון ה-22 לחוקה שקבע כי נשיא ייבחר רק לשתי קדנציות.
וושינגטון שב למאונט ורנון, שם בילה עם משפחתו וניהל את המקום. וושינגטון לא הסתייג ציבורית מסוגיית העבדות ואף החזיק באחוזה כ-300 עבדים, אולם כבר מ- 1778 הוא הפסיק לסחור בהם ובצוואתו כלל הוראה לשחרר את כל העבדים מאחוזתו ביום מותה של רעייתו.
ב-12 בדצמבר 1799, אחרי ששב מרכיבה ביום מושלג, הוא חלה ופיתח דלקת גרון. יומיים לאחר מכן מת וושינגטון בביתו ונקבר בחלקה המשפחתית במאונט ורנון, שהפכה לאתר המרכזי לשימור מורשתו.
ב-1800 נחנכה הבירה החדשה – ושינגטון די-סי – שנקראה על שמו. ב-1853 הוקמה הטריטוריה וושינגטון בצפון-מערב ארה"ב ואשר הפכה למדינה ב-1889. עוד 35 ערים, תשע אוניברסיטאות, עשר ספינות של הצי האמריקני ואינספור כיכרות, רחובות, מוסדות ואתרים ציבוריים קרויים בארה"ב על שמו של וושינגטון. דמותו גם מופיעה על שטר הדולר ועל מטבעות רבע דולר.
