רונלד וילסון רייגן
הנשיא ה-40 (1989-1981)
רייגן נולד בעיירה טמפיקו באילינוי ב-6 בפברואר 1911, בנו השני של מוכר נעליים שעבר עם משפחתו ממקום למקום ברחבי אילינוי עד אשר השתקעה המשפחה בדיקסון. כבר מגיל צעיר אהב רייגן אתלטיקה ובחופשות הקיץ עבד, בין השאר כפועל בנייה וכמציל.
לאחר לימודיו פנה רייגן לעסקי השעשועים והפך לשדר ספורט בתחנות רדיו. כאשר סיקר את מחנה האימונים של קבוצת הבייסבול שיקגו קאבס בקליפורניה ב-1937, ערך רייגן מבחן בד באולפנים של האחים וורנר והוחתם על חוזה.
ב-27 השנים הבאות השתתף רייגן בלא פחות מחמישים סרטים באורך מלא לצד עבודות קצרות יותר. שמונה מהסרטים צולמו בשנה הראשונה של החוזה, כאשר בסרט הראשון "אהבה באוויר" הוא גילם שדר רדיו. במרבית הסרטים הוא שיחק דמויות משנה לצד הגיבורים. רק בסרטו האחרון הוא שיחק את דמות האיש הרע.
בעת שצילם סרט ב-1938 הוא פגש את השחקנית ג'ין וויימן והם נישאו כעובר שנתיים. בתם אליזבת נולדה ב-1941 והם אמצו בן נוסף ב-1945. בני הזוג התגרשו ב-1948.
במהלך מלחמת העולם השנייה הוצב רייגן בחיל האוויר, אולם ראייתו הלקויה מנעה ממנו ליטול חלק בפעילות. את שנות המלחמה הוא העביר בקריינות לסרטי אימונים והשתחרר בדרגת סרן ב-1945.
בשנים 1952-1947 ובהמשך גם ב-1959-60 שימש רייגן נשיא גילדת השחקנים. בתפקיד זה הוא סייע לשפר את שכר השחקנים, שינה את הסדרי המס ושיפר את תנאי העבודה. ב-1949 הוא גם כיהן שתי קדנציות כיו"ר אגודת תעשיית הקולנוע.
בשיא רדיפת הקומוניזם ב-1947 הופיע רייגן בפני ועדת בית הנבחרים לפעילויות אנטי אמריקניות והביע את תמיכתו במאמצים לחשוף את הקומוניסטים ולמנוע מהם
ב-1952 התחתן רייגן עם השחקנית ננסי דיוויס. בתם פטרישיה אן נולדה באותה שנה ובנם רונלד פרסקוט נולד ב-1958. בני הזוג הופיעו יחד בסרט קולנוע ב-1957 וחיו בחווה גדולה שבה גידלו סוסים ובקר.
ב-1954 הוא החל חוזה עם חברת ג'נרל אלקטריק ומונה למארח בתוכניות שלה ולמפקח על סדרת הטלוויזיה שלה. הוא גם הרצה בפני עובדי החברה, כשהוא מגן על יזמות חופשית ומביע התנגדות לממשלה גדולה. בשנים 1965-1962 השתתף רייגן בסדרה "ימי עמק המתים".
בשנות הארבעים היה רייגן דמוקרט ליברל ואף תמך בנשיא הארי טרומן ב-1948, אך בתחילת שנות החמישים החל לעבור לצד השני של המפה הפוליטית. הוא סייע לדוויט אייזנהאואר בשתי מערכות הבחירות שבהן ניצח וב-1960 עבד לצדו של ניקסון. שנתיים לאחר מכן עבר רשמית למפלגה הרפובליקנית וב-1964 תמך במועמדותו של בארי גולדווטר השמרן.
ב-1966 נכנס רייגן לזירה הפוליטית ובתמיכתם של אנשי עסקים ושמרנים התמודד על תפקיד מושל קליפורניה. הוא הביס את יריבו הרפובליקני בפריימריז והתמקד במסע הבחירות שלו בנושאי רווחה, פשע וממשל גדול. רייגן ניצח בפער של מיליון קולות במדינה הדמוקרטית וגם ב-1970 הצליח להיבחר לכהונה נוספת.
רייגן לא הצליח להגשים את כל מדיניותו השמרנית בתור מושל במהלך שתי כהונותיו הטיל רייגן וטו על קרוב לאלף הצעות חוק. באותן שנים התקציב הפך לגדול בהיסטוריה, הוצאות הממשל הוכפלו ורייגן גם העלה מסים בשיעור גבוה מהממוצע הארצי. עם זאת, הצליח רייגן להכפיל את הסיוע לבתי הספר וערך רפורמה במערכת הרווחה. הוא גם חתם על חוקים נוקשים למניעת זיהום אוויר ומים.
כבר ב-1968 הודיע רייגן על התמודדות לנשיאות מול ניקסון, אולם קיבל רק 14 אחוז מקולות הצירים בוועידה. ב-1976 הוא ניסה להתמודד שוב, הפעם מול ג'רלד פורד, אך למרות כמה ניצחונות בפריימריז הוא לא הצליח להשיג את מספר הצירים הדרוש.
במהלך מערכת הבחירות היה רייגן, שבחר את ג'ורג' בוש כמועמדו לסגן נשיא, צמוד בסקרים לנשיא ג'ימי קרטר, אולם יכולת הדיבור המרשימה שלו והופעותיו החזקות בעימות שבוע לפני הבחירות סייעו לו למשוך מספר רב של מצביעים. בבחירות בנובמבר 1980 הביס רייגן את קרטר עם 489 אלקטורים לעומת 49. באותו יום שוחררו בני הערובה האמריקנים בטהרן אחרי יתר מ-400 ימי שבי. רייגן בן ה-69 נבחר לנשיא ה-40.
69 יום בלבד אחרי שהושבע לנשיאות, ב-30 במרס 1981, נורה רייגן בחזהו בעת שעזב מלון בבירה וושינגטון. המתנקש היה ג'ון הינקלי שניסה למשוך את השחקנית ג'ודי פוסטר. רייגן הובהל לבית החולים והכדור הוצא בניתוח מהריאה השמאלית. על אף גילו התאושש רייגן במהירות ושב למלא את תפקידו.
במהלך כהונתו הראשונה נקט רייגן בגישה של הורדת הממשלה מגבם של האזרחים. על אף מיתון בשנים 1982-83 הוא הצליח להעביר בקונגרס את העלאת תקציב הביטחון וקיצוץ תקציבי ובמסים והדבר הוביל לצמיחה כלכלית וירידה באבטלה. השיקום הכלכלי סייע לרייגן ולבוש לנצח בבחירות ב-1984 את המועמדים הדמוקרטים וולטר מונדייל וסגניתו ג'רלדין פררו.
זמן קצר אחרי שנכנס לתפקידו פרצה שביתה של פקחי התעבורה האווירית שהפרו תקנה שאוסרת על עובדים פדרליים לשבות. רייגן נתן לעובדים 48 שעות או שיפוטרו, אך הדרישה לא נענתה ובאוגוסט 1981 פוטרו יותר מ-11 אלף פקחים.
ביולי 1985 עבר רייגן ניתוח במעיים לצורך הסרת גידול סרטני ובמשך שמונה שעות הועברו סמכויות השלטון לבוש. זו היתה הפעם הראשונה שסגן נשיא משמש כנשיא בפועל. ב-1987 עבר רייגן ניתוחים קטנים לפתיחת חסימה בדרכי השתן, הסרת גידול במעיים והורדת גידול מהאף.
ב-1986 ערך רייגן רפורמה במערכת מס הכנסה ששחררה מיליוני בני אדם בעלי הכנסות נמוכות. הוא גם היה הראשון שמינה אישה לשופטת בבית המשפט העליון והקים את תפקיד "צאר הסמים" שממונה על המלחמה בסמים.
בתחום מדיניות החוץ ניצב רייגן בראש מחנה המתנגדים לברית המועצות, אותה כינה "ממלכת הרשע". במרס 1983 הוא הכריז על יוזמת ההגנה האסטרטגית – שזכתה לכינוי "מלחמת הכוכבים" – ואשר נועדה לפתח כלי נשק ביבשה ובחלל שיגנו על ארה"ב מפני מתקפת טילים.
עם זאת, בקדנציה השנייה שינה רייגן את הטון והחל בשיחות עם מנהיג ברה"מ, מיכאיל גורבצ'וב, על פירוק נשק. השניים נועדו לכמה פסגות בין 1985-87 והגיעו להסכם על צמצום הנשק הגרעיני לטווח בינוני. ב-1988 הם החלו לדון בפיקוח על נשק לטווח רחוק. מדיניותו של רייגן לצד מדיניות "הפתיחות" של גורבצ'וב יצרה את הסדקים הראשונים שהובילו לקריסת הקומוניזם.
באוקטובר 1983 פלשו האמריקנים לגרנדה כדי להפיל את המשטר המרקסיסטי ששלט באי מאז 1979. אלפי חיילים אמריקנים נלחמו במשך כמה ימים מול כוחות מבוצרים של הצבא המקומי שזכה לסיוע קובני. בסופו של דבר הצליחו האמריקנים לנצח וסייעו להקים ממשלה חדשה. 19 חיילים נהרגו ויותר ממאה נפצעו בקרבות.
רייגן הכריז מלחמה על הטרור הבינלאומי. אחרי שהתברר כי לוב מעורבת בפיגוע במועדון לילה שבו בילו חיילים אמריקנים, שלח הנשיא באפריל 1986 מטוסי קרב שביצעו תקיפות נגד מטרות בלוב. שליט לוב, מועמר קדאפי, לא נפגע, אולם בתו המאומצת היתה בין 15 ההרוגים הלובים. שני טייסים אמריקנים נהרגו.
רייגן לא נמנע מלמתוח ביקורת על ישראל, בייחוד אחרי הפצצת הכור בעיראק ביוני 1981 והטבח בסברה ושתילה בספטמבר 1982, אולם הוא נחשב לידיד של ישראל ולא מנע מצה"ל להתקדם במהלך מלחמת לבנון ואף סיפק ציוד מתקדם לישראל. רייגן גם היה הנשיא הראשון שהכיר באש"ף אחרי שיאסר ערפאת הכריז על הכרה בהחלטות 242 ו-338 בנובמבר 1988. ב-1985, למרות מחאות של יהודים ופוליטיקאים, ביקר רייגן בבית קברות בגרמניה שבו היו קבורים גם אנשי אס-אס, אותם כינה "קורבנות".
ב-1986 נחשף כי הממשל היה מעורב בפרשת איראן-קונטרס של מכירה סודית של נשק למשטר בטהרן דרך ישראל בתמורה לשחרור בני ערובה אמריקנים בלבנון. רווחים מהמכירות גם הועברו למורדים בניקרגואה.
במהלך כהונתו ניצל רייגן את יכולת ההופעה המרשימה שלו ויחד עם יועצי התקשורת שלו הם פיתחו את אמנות "הסאונד בייטס" של השמעת סיסמאות קצרות וקליטות ובכך הצליחו להעביר בקלות את מסרי המדיניות לכלל התושבים. אחוזי התמיכה בו עברו לא פעם את ה-70 אחוז.
עם סיום הקדנציה השנייה פרש רייגן לביתו בקליפורניה ומדי פעם השתתף בהופעות פומביות. בנובמבר 1991 הוא חנך את הספרייה הנשיאותית על שמו בסימי וואלי שבקליפורניה בהשתתפות חמישה נשיאים – ניקסון, פורד, קרטר, רייגן ויורשו הנשיא בוש.
ב-1994 חשף רייגן כי אובחנה אצלו מחלת אלצהיימר. ''התחלתי את המסע שיוביל לשקיעה של חיי'', כתב רייגן במכתב ל"אחיי האמריקנים" ומאז לא נראה בציבור. ב-5 ביוני 2004 הוא הלך לעולמו בביתו בגיל 93 ואחרי טקסי פרידה בוושינגטון, הוא נקבר בספרייה הנשיאותית.
