ג'ורג' ווקר בוש
הנשיא ה-43 (2009-2001)
בוש נולד בניו-הייבן שבקונטיקט ב-6 ביולי 1946 אולם מגיל צעיר הוא גדל בטקסס. הוא בנם הבכור של ג'ורג' וברברה בוש ונולדו לו עוד שלושה אחים (ג'ב, ניל ומרווין) ואחות (דורותי). אחות נוספת, רובין, מתה בילדותה ממחלת הלוקמיה.
ב-1968 קיבל בוש תואר ראשון בהיסטוריה מאוניברסיטת ייל ולאחר מכן הוא שירת כטייס קרב במשמר הלאומי של טקסס בעוד רבים מבני גילו נשלחו לחזית במלחמת וייטנאם, דבר שגרם בהמשך לביקורת רבה כלפי בוש. בהמשך הוא סיים לימודי תואר שני במינהל עסקים בהרווארד ונכנס לעסקי הנפט והאנרגיה.
ב-1977, במהלך ארוחת ברביקיו, הכירו לו חברים את המורה והספרנית, לורה וולש. השניים התחתנו ב-5 בנובמבר ועברו להתגורר במידלנד שבטקסס. ב-1981 נולדו לבני הזוג התאומות ג'נה וברברה.
את דרכו הפוליטית החל בוש בהתמודדות על מקום בבית הנבחרים מטעם מחוז 19 בטקסס ב-1978, אולם הוא הפסיד בפער קטן ושב לעסקי הנפט. ב-1988 סייע בוש לאביו במירוץ לנשיאות ומיד לאחר הבחירות שב בוש לטקסס ורכש חלק מקבוצת הבייסבול "טקסס ריינג'רס", בה החזיק עד ל-1998.
עד אמצע שנות ה-80 חי בוש חיים פרועים למדי. הוא הרבה להשתמש באלכוהול, ב-1976 אף נעצר בחשד לנהיגה תחת השפעת אלכוהול, ויריביו אף העלו טענות על שימוש בקוקאין. ואולם, ב-1986 בוש "חזר בתשובה" כשהפך ל"נוצרי שנולד מחדש" ופנה לאורח חיים רגוע יותר ונטול אלכוהול.
בנובמבר 1994 נבחר בוש למושל ה-46 של טקסס מטעם המפלגה הרפובליקנית והוא המושל הראשון בתולדות המדינה שכיהן במשך שתי קדנציות רצופות אחרי שהצליח להיבחר מחדש בבחירות בנובמבר 1998 ברוב מוחץ של כ-69 אחוז.
באותה תקופה הוא החל לגבש סביבו את קבוצת היועצים הנאמנה שלו, ובראשם קארל רוב וקרן יוז. כמושל הוא העביר שני קיצוצי מסים, הוריד בהוצאות המדינה וצמצם את אחוזי הפשיעה. הוא גם ערך רפורמה במערכת בתי הספר ובחומר הלימוד והעלה את משכורות המורים. יותר מ-120 פושעים הוצאו להורג בתקופת כהונתו.
ב-1999 הצטרף בוש למירוץ לנשיאות ארה"ב. יריבו המרכזי היה הסנאטור ג'ון מקיין, אולם בוש הצליח לנצח במדינות רבות ונבחר כמועמד המפלגה הרפובליקנית כאשר לצדו מנכ"ל חברת הנפט הליברטון
במהלך המירוץ הוצג בוש על ידי התקשורת כחסר ניסיון במדיניות חוץ ומולו ניצב סגן הנשיא, אל גור, שביקש לנצל את האהדה לממשל קלינטון היוצא. למרות זאת הצליח בוש להגיע לבית הלבן. גור אמנם זכה ברוב הקולות ברמה הארצית, אך לאחר ספירת קולות חוזרת בפלורידה וטענות לאי סדרים קבע בית המשפט העליון כי בוש ניצח בפלורידה וכך הוא השיג את רוב האלקטורים שהבטיחו את ניצחונו בבחירות ובוש הוכרז כנשיא ה-43.
פחות משמונה חודשים אחרי השבעתו, ב-11 בספטמבר 2001, פגע הטרור בלב ארה"ב. 19 מחבלים המשתייכים לארגון אל-קאעידה חטפו ארבעה מטוסי נוסעים, ריסקו שניים מהם על מגדלי התאומים בניו-יורק, מטוס נוסף על הפנטגון והמטוס הרביעי התרסק בדרכו לוושינגטון. כ-3,000 בני אדם קיפחו את חייהם במתקפת הטרור.
מיד לאחר מכן הכריז בוש על מלחמה עולמית נגד הטרור וכחודש לאחר הפיגועים פלשה קואליציה בינלאומית בהנהגת ארה"ב לאפגניסטן והפילה את משטר הטאליבן וגרמה למנהיגי אל-קאעידה להימלט. עם זאת, עד היום לא נלכדו מנהיג הארגון, אוסמה בן-לאדן, וסגנו, איימן א-זוואהירי, במה שנחשב לאחד הכישלונות הגדולים של המודיעין.
במרס 2003, אחרי שהכריז על "ציר הרשע" – בו חברות עיראק, איראן וקוריאה הצפונית – החליט בוש לפלוש גם לעיראק ולסיים את מה שאביו לא השיג 12 שנה קודם לכן – הפלת משטרו של סדאם חוסיין. בוש הסביר את הפלישה לעיראק בכוונותיו של חוסיין לפתח נשק להשמדה המונית ובקשריו עם הטרור. בהמשך התברר כי מרבית המידע המודיעיני שעליו התבסס הממשל היה מוטעה.
בוש הכריז במאי כי "המשימה הושגה", אולם למרות הפלתו של הרודן המשיך הטרור להשתולל בעיראק ויותר מ-3,500 חיילים ועשרות אלפי אזרחים עיראקים איבדו את חייהם בפיגועים.
בתחום מדיניות הפנים הצליח בוש להעביר קיצוץ של 1.35 טריליון דולר במסים. הוא פעל לקידום רפורמות בתחום החינוך, רווחת הילדים ושיפור מערכת הבחירות, העביר חוקים שהעניקו הקלות במס וחיזק את היכולות הצבאיות.
הכלכלה האמריקנית ספגה מכה קשה אחרי פיגועי 2001 ואחרי שנחשפו פרשיות שחיתות בכמה חברות גדולות ובשנתיים הראשונות של בוש איבדו 1.5 מיליון בני אדם את מקום עבודתם. הגירעון בתקציב הוכפל על רקע הגדלת ההשקעה בביטחון. במאי 2003 אישר הקונגרס קיצוץ מסים של 350 מיליארד דולר, מחצית מהסכום שבוש ביקש.
למרות המלחמה בעיראק והמצב הכלכלי, שם בוש דגש על הביטחון הלאומי במהלך מערכת הבחירות ב-2004. הוא הצליח לזכות בכהונה נוספת אחרי שניצח את מועמד המפלגה הדמוקרטית, סנטור ג'ון קרי, עם 51 אחוז מהקולות.
גם תקופת כהונתו השנייה של בוש לא היתה קלה. המשך המלחמה בעיראק גרמה לביקורת קשה על ארה"ב בזירה הבינלאומית וגם בבית, כאשר בטלוויזיה נראו ארונות החיילים חוזרים מאפגניסטן ובעיקר מעיראק והתמיכה הציבורית בבוש ירדה לשפל חסר תקדים. במהלך 2007 הגדיל בוש את מספר החיילים בעיראק ונרשמו הישגים מול המיליציות החמושות.
באוגוסט 2005 נאלצה ארה"ב להתמודד עם אסון הטבע הקשה בתולדותיה כאשר הוריקן קתרינה פגע במדינות רבות בדרום ארה"ב, ובעיקר באזור ניו-אורלינס בלואיזיאנה. מאות נהרגו ואלפים איבדו את בתיהם בסופה הקשה. בוש אמנם הכריז מצב חירום והורה למשרד לביטחון הפנים ולסוכנות לטיפול במצבי חירום לנהל את המשבר, אך הרשויות התנהלו באיטיות ובוש לקח על עצמו אחריות מלאה למחדלים.
בנובמבר 2006 ספג בוש את המפלה הפוליטית הקשה ביותר שלו כאשר בבחירות האמצע הצליחה המפלגה הדמוקרטית להחזיר לעצמה את הרוב בסנאט ובבית הנבחרים אחרי 12 שנה. הדמוקרטים ניצלו זאת כדי לנהל קרבות פוליטיים נגד הבית הלבן כאשר הם מנסים לקדם לשווא נסיגה מוקדמת של הכוחות מעיראק ולמנוע מבוש קידום של רפורמות בתחומים שונים.
עם זאת, בוש גם רשם כמה הישגים כאשר הצליח למנות נשיא חדש מטעמו לבית המשפט העליון, ג'ון רוברטס, והצליח להוריד את האבטלה לרמות שלפני פיגועי ה-11 בספטמבר. ביולי 2006 הטיל בוש את הווטו הראשון שלו על חוק למחקר בתאי גזע.
המלחמה בטרור גרמה לביקורת קשה כלפי ממשל בוש על רקע הסמכויות שקיבלו שירותי המודיעין כדי למנוע פיגועים, כולל האזנה לשיחות טלפון של אזרחים ושימוש בעינויים נגד חשודים בטרור במחנה המעצר במפרץ גוונטאנמו בקובה.
שר המשפטים, אלברטו גונזאלס, נאלץ להתפטר בעקבות לחץ מצד הרוב הדמוקרטי בקונגרס וגם מצד חברים רפובליקנים אחרי שנטען כי לא העיד אמת בנוגע לתוכניות המעקב של הסוכנות לביטחון לאומי וכאשר התברר כי פעל לפטר את כל התובעים הכלליים במדינה עם תחילת הקדנציה השנייה של הממשל.
ממשלו של בוש היה גם מעורב בפרשת הדלפת שמה של סוכנת ביון במסגרת הניסיון למצוא ראיות נגד סדאם חוסיין. עיתונאים בכירים נחקרו ונדרשו לגלות מי המדליף עד שהתגלה כי מדובר בסגן מזכיר המדינה, ריצ'רד ארמיטאג'. לואיס "סקוטר" ליבי, עוזרו הבכיר של סגן הנשיא צ'ייני, נאלץ להתפטר מתפקידו והועמד לדין על שיבוש חקירה ומתן עדות שקרית. נגזרו עליו 30 חודשי מאסר בפועל, שנתיים מאסר על תנאי וקנס של 250 אלף דולר, אולם בוש מיהר להעניק לו חנינה.
לכל אורך שנות כהונתו של בוש הוא היה מטרה לחצי הסאטירה וכמעט מדי ערב צחקו עליו מנחי תוכניות האירוח. הם ניצלו בעיקר את חולשתו בשפה האנגלית ונטייתו לטעות בהגיית מילים ואת התאונות המוזרות שקרו לבוש (שנחנק מבוטן ונפל מאופניו). גם בוש ידע להתנהג לא פעם בקלילות והיה מצטרף ללהקות במהלך ביקוריו בחו"ל או בבית הלבן ואף צחק על עצמו מול העיתונאים.
בתחום מדיניות החוץ המשיכה המתיחות בין ארה"ב לבין מדינות ערב וחלק ממדינות אירופה על רקע המלחמה בעיראק. עם זאת, אחרי הבחירות בגרמניה ובצרפת חל שיפור ביחסים בין המדינות. גם הרחבת נאט"ו למזרח אירופה חיזקה את היחסים בין ארה"ב לבין מדינות אלה.
עם זאת, ביחסים בין ארה"ב לבין רוסיה גברה המתיחות על אף היחסים האישיים החמים בין בוש לבין נשיא רוסיה פוטין. גורם אחד היה רצונה של ארה"ב להציב מערכת הגנה מפני טילים במזרח אירופה שרוסיה ראתה כאיום נגדה ופוטין אף לא היסס לאיים בשימוש בנשק גרעיני.
שיא העימות הגיע לשיאו כאשר בתחילת אוגוסט 2008 פלשה רוסיה לגיאורגיה, בת בריתה של ארה"ב, בעקבות פעולה גיאורגית נגד החבל הבדלני דרום אוסטיה. במשך כשבוע הפציצו מטוסים רוסיים מטרות בגיאורגיה וחיילים השתלטו על יישובים בעומק השטח הגיאורגי.
בוש, שנכח בפתיחת המלחמה בבייג'ינג לכבוד האולימפיאדה, הסתפק תחילה בקריאה לרוסיה להפסיק את ההפצצות. אולם לאחר מכן, עם שובו לוושינגטון, הוא החריף את הטון כשהוא דורש מרוסיה להסיג את כוחותיה ומזהיר מפני ניסיון להפיל את הממשלה הדמוקרטית הנבחרת. הפסקת האש אמנם ציננה את הרוחות, אולם בוש המשיך להבהיר כי גיאורגיה היא בת ברית וארה"ב תמשיך לעמוד לצדה.
גם תוכנית הנשק הגרעינית של איראן גרמה למתיחות כאשר הרוסים מנעו לא פעם הטלת סנקציות על טהרן והמשיכו עמה את הקשרים המסחריים והצבאיים. לאורך המשבר האיראני לא פסל בוש את האפשרות הצבאית, אם כי תמך בניסיונות דיפלומטיים להפסקת התוכנית.
במאי 2005, בעת שבוש נשא נאום בטביליסי, בירת גיאורגיה, הושלך רימון יד לעבר הבמה שעליה עמד יחד עם עמיתו הגיאורגי. הרימון נפל בתוך הקהל ולא התפוצץ. חשוד במעשה נעצר ונידון למאסר עולם.
בוש סייר לא מעט ברחבי העולם - הוא ביקר כמעט בכל מדינות אירופה, במדינות רבות באסיה, במזרח התיכון ובאמריקה הדרומית. הוא גם ביצע שני סיורים נרחבים במדינות אפריקה במטרה להדגיש את הפוטנציאל הטמון בה ואת סיועו למאבק באיידס ובעוני.
לאורך שנות כהונתו הקדיש בוש במדיניות החוץ שלו מקום נכבד לתהליך השלום בין ישראל לבין הפלשתינים כאשר הוא הצהיר פעמים רבות כי יש צורך להקים מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל. למרות שבתחילת הכהונה ניסה בוש להוריד הילוך בכל הנוגע לתהליך - אחרי המעורבות אינטנסיבית של ממשל קלינטון – הרי הפיגועים הקשים של האינתיפאדה ב-2002 שינו את הגישה.
נקודת הפתיחה הייתה נאומו של בוש מיוני 2002, אז קרא להקים מדינה פלשתינית זמנית והחלפת המנהיגות, צעד שהביע את חוסר אמונו ביו"ר הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת, אותו תקף על תמיכתו בטרור.
בפברואר 2003 הציג בוש את "מפת הדרכים" שהציגה את התוכנית להקמת מדינה פלסטינית כאשר הצעד הראשון הוא פירוק כל ארגוני הטרור. בוש אף קיים פסגה משותפת בעקבה עם ראש הממשלה, אריאל שרון, עם ראש ממשלת הרשות, אבו-מאזן, ועם מלך ירדן עבדאללה. אולם חידוש הפיגועים הגדולים הקפיא את יישום התוכנית.
בתקופת כהונתו של שרון ולאחר מכן, כאשר אהוד אולמרט החליף אותו בראשות הממשלה, נוצר קשר עמוק בין המנהיגים הישראלים לבין בוש ונרשם מספר רב של ביקורים בבית הלבן. הצד הישראלי הגדיר את בוש כאחד הנשיאים הידידותיים ביותר שהיו לישראל.
בחודשים האחרונים נעשה מאמץ מחודש לקידום תהליך השלום בין ישראל לבין הפלשתינים כאשר ראש הממשלה אולמרט ויו"ר הרשות אבו-מאזן החלו בפגישות סדירות והסכימו לפעול לקראת הסכם קבע.
ב-27 בנובמבר 2007 כינס בוש את ועידת אנאפוליס, שבה השתתפו כל מדינות ערב, והודיע על פתיחת המו"מ על הסדר הקבע כאשר המטרה היא להגיע להסכם עד סוף 2008. ביקורו בתחילת ינואר, הראשון שהוא ערך בישראל וברשות הפלסטינית מאז נכנס לתפקידו, נועד לתת לשני המנהיגים את הדחיפה לקידום התהליך.
במאי 2008 הוא ערך ביקור נוסף בישראל, הפעם כדי לציין 60 שנה לעצמאות המדינה היהודית וכדי לחגוג את הברית בין שתי המדינות. "שנית מצדה לא תיפול. אמריקה תעמוד לצדכם תמיד", אמר בוש בנאום בכנסת, זמן קצר אחרי שסייר באתר ההיסטורי לחוף ים המלח.
במהלך 2007 פרץ משבר משכנתאות ה"סאב-פריים" (רוכשי דירות בסיכון אשראי גבוה) ובתוך חודשים ספורים הוא התפשט ברחבי העולם וגרם לירידות שערים חדות ולהאטה בצמיחה. לנוכח החשש ממיתון עולמי אישר הקונגרס בפברואר 2008 את בקשת הממשל לחבילת תמריצים בסך 152 מיליארד דולר שכוללת הקלות מס חד פעמיות והקלות לעסקים.
אולם בכך לא תם המשבר. ביולי 2008 התמוטט בנק המשכנתאות אינדימאק, החמישי מאז תחילת השנה, אחרי שנקלע לקשיי נזילות בשל תנאי האשראי והממשל האמריקני מיהר לקנות את נכסיו. בתחילת ספטמבר החליט הממשל גם להלאים את חברות המשכנאות פאני מיי ופרדי מאק כדי למנוע את קריסתן.
ב-15 בספטמבר החל כדור השלג להתגלגל בעוצמה. ליהמן ברדרס, בנק ההשקעות הרביעי בגודלו, הכריז על פשיטת רגל ובנק אוף אמריקה הודיע על רכישת בנק ההשקעות מריל לינץ'. בעקבות זאת קרס מדד המניות דאו ג'ונס ב-500 נקודות ביום אחד.
ארבעה ימים לאחר מכן, אחרי קריסת בנק נוסף ולאחר שהממשל סייע לענקית הביטוח AIG, הציג שר האוצר הנרי פולסון בפני הקונגרס תוכנית חירום בשווי 700 מיליארד דולר להצלת המערכת הפיננסית על ידי רכישת נכסים בעייתיים מהבנקים.
בנאום מיוחד לאומה הזהיר בוש כי הכלכלה נמצאת בסכנה וקרא לחברי הקונגרס להתאחד מעל המחלוקות המפלגתיות ולאשר את התוכנית. בוש אף כינס ישיבה עם מנהיגי הקונגרס ועם המועמדים לנשיאות, ברק אובמה וג'ון מקיין, אולם הדבר רק הגביר את המחלוקות שהובילו לירידות שערים נוספות בבורסות העולם.
ב-29 בספטמבר קיים בית הנבחרים הצבעה על תוכנית החירום ואחרי דרמה גדולה התברר כי המחוקקים דחו את התוכנית ברוב של 228 מתנגדים מול 205 תומכים. בוש הביע את אכזבתו מההחלטה ומדד דאו ג'ונס שבר שיא שלילי עם ירידה של 777 נקודות ביום אחד.
ב-1 באוקטובר אישר הסנאט את התוכנית ברוב של 74 מול 25 ולאחר יממה חזרה ההצעה לבית הנבחרים. גם הפעם נערך דיון מתוח כאשר חברים רבים הודו כי יתמכו על אף שאינם מרוצים מההצעה רק מאחר שמצביעים רבים ביקשו מהם. בסופו של דבר אושרה התוכנית ברוב של 263 תומכים מול 171 מתנגדים.
בוש חתם מיד על התוכנית ההיסטורית שהפכה לחוק שמסדיר את התערבות הממשל במערכת הפיננסית. "ייקח זמן עד שההשפעה בכלכלה תורגש בשל תכנית ההצלה. זה לא יקרה בין לילה והכלכלה תמשיך לעמוד בפני בעיות קשות שנצטרך לפתור", הודה בוש בנאום לאומה.
אולם המשבר נמשך וכך גם ירידות השערים. הבנקים המרכזיים הורידו את הריבית, מנהיגי אירופה התכנסו לדיוני חירום ובוש אירח את שרי האוצר של שבע המדינות המתועשות בניסיון לעצור את הסחף שהגיע לשיאו בשבוע השני של אוקטובר, אז סבלו הבורסות מהירידות הקשות ביותר מזה 20 שנה.
ב-14 באוקטובר הציג בוש את השלב הראשון של תוכנית ההצלה שכולל רכישת מניות בתשעת הבנקים הגדולים בארה"ב בסכום של 250 מיליארד דולר. ההודעה סייעה להשיג עליות חסרות תקדים, אך נתונים כלכליים קשים שהצביעו על מיתון החזירו את הירידות.
בשבועות האחרונים של נשיאותו החל בוש לסכם את כהונתו בשורת ראיונות טלוויזיה כשהוא מנסה לשקם את התדמית הציבורית השלילית. "אני מרגיש יותר מטוב. אני גאה בהישגים של הממשל הזה", אמר לרשת פוקס. "אני יודע שנתתי את כולי במהלך שמונה השנים, ולא מכרתי את נשמתי עבור הפופולאריות. ולכן כשאני חוזר הביתה ומביט במראה, אני גאה במה שאני רואה".
גם בנאום האחרון לאומה הבהיר בוש כי הוא רק רצה את טובת העם. "היו ימים טובים וימים קשים במהלך כהונתי – תמיד עמד לנגד עיני טובת האינטרס האמריקני", אמר. "יכול להיות שלא הסכמתם עם חלק מההחלטות הקשות שקיבלתי, אבל אני מקווה שתסכימו כי הייתי מוכן לקחת החלטות קשות".
ב-20 בינואר 2009 סיים את תפקידו כשברק אובמה נכנס במקומו לבית הלבן. אחרי טקס ההשבעה חזרו בני הזוג בוש לחוותם בטקסס, כאשר הם נערכים למעבר לבית חדש שקנו בדאלאס. את עיקר זמנו מקדיש הנשיא לשעבר להקמת הספרייה על שמו.
