יוליסס סימפסון גרנט
הנשיא ה-18 (1877-1869)
גרנט, ששמו הפרטי היה היראם, נולד בפוינט פלזנט שבאוהיו ב-27 באפריל 1822, בן למעבד עורות וחקלאי ואישה עובדת ספר. כאשר היה בן שנה עברה המשפחה מזרחה לג'ורג'טאון, שם קנה אביו חווה ובנה בית. עוד שני אחים ושלוש אחיות נולדו לגרנט בהמשך. כבר מגיל צעיר אהב גרנט סוסים ועבד בשדות בחריש, בזריעה ובקטיף. מדי שלושה חודשים בחורף הוא הלך לבית הספר.
כאשר היה בן 17 נשלח גרנט לאקדמיה הצבאית בווסט פוינט וטעות בטפסי הקבלה גרמה לכך ששמו הפך מהיראם יוליסס גרנט ליוליסס סימפסון גרנט, כאשר השם האמצעי הוא שם נעוריה של אמו.
עם סיום הלימודים נשלח גרנט לאזור סנט לואיס במיזורי, שם הוא פגש את ג'וליה דנט, בתו של בעל עבדים דרומי. שלושה חודשים לאחר מכן הוא הציע לה נישואים, אולם מאחר ששכרו היה צנוע, החתונה נדחתה. רק ב-1848, אחרי שגרנט עלה בסולם הדרגות, הם התחתנו ונולדו להם ארבעה ילדים.
במלחמה נגד מקסיקו השתתף גרנט כמעט בכל הקרבות. ב-1852 נשלח גרנט עם אנשיו למצר פנמה באוקיינוס השקט ושם נאלץ הכוח להתמודד עם מגיפת כולרה. הריחוק מהבית והולדת הילדים במהלך השנתיים שבהם שהה בפנמה גרמו לגרנט לשתות יותר ויותר ולהסתובב מרושל. מפקדו דרש ממנו להתפטר וגרנט שב הביתה.
אביה של ג'וליה נתן להם שטח אדמה ליד סנט לואיס שגרנט כינה הרדסקרבל והקים שם בקתת עץ. ב-1858 מכר גרנט את חיות המשק שלו והחל למכור נדל"ן, אולם הוא לא הצליח והחל להסתובב ברחובות. בסופו של דבר הצטרף לאחיו במפעל העור המשפחתי באילינוי, שם עבד כפקיד.
כאשר פרצה מלחמת האזרחים מינה המושל את גרנט לעמוד בראש גדוד של מתנדבים חסרי משמעת. הוא קיבל דרגת קולונל והכניס משמעת באנשיו. ההצלחה העלתה אותו עד לדרגת בריגדיר גנרל בספטמבר 1861.
אחרי שהצליח לכבוש את פדוקה בקנטאקי ועמד בראש כוח של 20 אלף מתנדבים, פנה גרנט להשיג שליטה על עמק המיסיסיפי. בפברואר 1862 השתלט על פורט הנרי ועל
אולם אחרי שלא הצליח לנצח בחודש אפריל בקרב הקשה בשילה ולא צפה את מתקפת הדרום, החלו הקריאות להדיחו מהתפקיד. הנשיא לינקולן דחה את הדרישות ואמר כי "אני לא יכול לוותר על האיש הזה, הוא נלחם".
המטרה הבאה של גרנט היתה ויקסבורג, עיר המפתח על נהר המיסיסיפי ששימשה כנתיב אספקה מרכזי עבור כוחות הקונפדרציה. אחרי מערכה מבריקה, כאשר בנו בן ה-13 לצדו, ניצח גרנט בוויקסובר והמוצב נכנע ב-4 ביולי 1863.
במרס 1864 מונה גרנט למפקד צבא הצפון והתמקד בקרבות מול צבא צפון וירג'יניה בפיקודו של רוברט אי. לי. במאי הצליח לי לגרום לאבידות קשות בקרב כוחותיו של גרנט, אך המפקד הצפוני לא התייאש ואמר כי הוא מוכן להילחם לאורך כל הקיץ.
הקרבות בין שני הצדדים נמשכו לאורך החודשים הבאים יד אשר באפריל 1865 נכבשה בירת הקונפדרציה, ריצ'מונד, וב-9 בחודש נכנע לי לגרנט. אולם השמחה לא נמשכה זמן רב מאחר שימים ספורים לאחר מכן נרצח לינקולן.
באפריל 1866 השתחרר גרנט בדרגת גנרל מלא, הראשון שהגיע לדרגה מאז ג'ורג' וושינגטון. השכר של הדרגה הנדירה אפשר לגרנט להתבסס כלכלית והציבור העריץ אותו.
גרנט לא התעניין בפוליטיקה ולא השתייך לאף מפלגה, אולם כאשר הנשיא אנדרו ג'ונסון ניסה להשיג את תמיכתו במדיניות השיקום והפיוס כלפי הדרום, הוא התנגד והצטרף לרפובליקנים הקיצונים שדרשו מדיניות תקיפה יותר.
במהלך דיוני משפט ההדחה נגד ג'ונסון בסנאט, מינתה ועידת המפלגה הרפובליקנית את גרנט כמועמדה לנשיא. בבחירות ב-1868 קיבל גרנט 214 אלקטורים לעומת 80 שקיבל מועמד הדמוקרטים, הוראטיו סיימור, הוא נבחר לנשיא ה-18. כאשר נכנס לבית הלבן ניהל גרנט את ממשלתו כפי שניהל את כוחות הצבא והוא אף הביא חלק מהצוות הצבאי שלו כדי שיעבדו לצדו.
במערכת הבחירות צצה טענה לאנטישמיות של גרנט. כמה ממנהיגי היהודים קראו לא להצביע לגנרל מאחר שבמהלך המלחמה הוא פרסם צו גירוש ליהודים בטנסי, במיסיסיפי ובקנטאקי כחלק מהמאבק בשוק השחור, אם כי לינקולן ביטל את ההוראה. גרנט טען כי לא הוא ניסח את הצו וחתם עליו בלי לקרוא. בסופו של דבר תמכו רוב היהודים בבחירתו של גרנט.
ההערצה הציבורית גרמה לגרנט להיכנס גם למצבים מביכים. באחד מהם הוא נראה עם שני ספקולנטים שתכננו להציף את השוק בזהב. כאשר גרנט הבין את מזימתם הוא הורה לשר האוצר למכור ארבעה מיליון דולר בזהב כדי להציף את השוק ולהוריד את המחיר כדי לסכל את התוכנית.
במהלך קמפיין הבחירות ב-1872 ניסו הליברלים במפלגה למנוע את בחירתו של גרנט מחדש. יחד עם הדמוקרטים הם מינו את הוראס גרילי כמועמדם לנשיאות, אולם גרנט הצליח לזכות ב-286 אלקטורים לעומת 63.
כהונתו השנייה התאפיינה בלא מעט מקרי שחיתות, בעיקר על רקע מתן כספים וקרקעות לבניית מסילה למערב. ב-1873 התגלה כי כמה חברי קונגרס קיבלו שוחד מחברת הרכבות ושנה לאחר מכן נחשפה מזימה של בעלי מזקקות ועובדי מס שרימו בתשלומי המס על הוויסקי. גרנט לא היה מעורב אישית בפרשיות, אולם הוא תמך באנשים שהתגלה כי אינם הוגנים.
אחרי פרישתו מהנשיאות יצא גרנט לטיול קצר באירופה עם אשתו ועם אחד מבניו. אחרי שחזר נעשה ניסיון להריצו לכהונה נוספת, אך היוזמה נכשלה אם כי גרנט נותר דמות נערצת. לאחר מכן השקיע גרנט בחברת ברוקרים שבה עבד בנו, אולם היא פשטה רגל.
כדי להרוויח כסף החליט גרנט לפנות לכתיבה. הוא יצר קשר עם מרק טווין שהציע לו סכום גבוה תמורת זיכרונותיו. ב-1885 החל גרנט להכתיב את תולדות חייו וגם לאחר שהתגלה כי הוא סובל מסרטן בגרון הוא המשיך בכתיבה. בקיץ 1885 השלים גרנט את כתיבת זיכרונותיו ו-23 ביולי הוא מת. גרנט נקבר בריברסייד דרייב בעיר ניו-יורק והמקום הפך לאתר זיכרון לאומי. ספר הזיכרונות הפך לרב מכר ואלמנתו של גרנט קיבלה תמורתו יותר מ-400 אלף דולר.
