ג'ון פיצג'רלד קנדי
הנשיא ה-35 (1963-1961 - נרצח במהלך כהונתו)
קנדי נולד בברוקלין, פרבר של בוסטון במסצ'וסטס, ב-29 במאי 1917, השני מבין שבעה ילדים. אביו ג'וזף היה בנקאי עשיר ואמו רוז היתה בת למשפחה ידועה במסצ'וסטס ושניהם היו ממוצא אירי-קתולי. ג'וזף קנדי הקים קרן למען ילדיו ובכך שחרר אותם מכל מחסור כלכלי בעתיד. ההורים גם חינכו את כל הילדים לרוח תחרותית ולהצלחה. הילדים גם אהבו ספורט ויצאו עם אמם לטיולים.
קנדי הצעיר למד בבתי ספר בברוקלין ולאחר מכן למד בבתי ספר פרטיים בניו-יורק ובקונטיקט. ב-1935 הוא למד בבית הספר לכלכלה בלונדון ובהמשך התקבל לאוניברסיטת הרווארד, שם היה שחיין ואתלט מצטיין עד שנפצע בגבו.
אחרי שג'וזף קנדי מונה לשגריר בבריטניה ב-1937 יצאו ג'ון ואחיו הגדול ג'ו למשימות ברחבי העולם כדי לדווח לאביהם על התרחשויות חשובות. כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה גרם קנדי האב למורת רוח בלונדון אחרי שהתבטא נגד התנהלות המלחמה ואף קרא לפיוס עם היטלר וב-1940 הוא שב לארה"ב.
ב-1940 סיים ג'ון קנדי את הרוורד בהצטיינות ובאותה שנה גם הכין עבודת מחקר באוניברסיטת סטנפורד. חודשים ספורים לפני המתקפה בפרל הרבור הוא ניסה להתגייס לצבא, אולם פציעת הגב מנעה זאת. אחרי שהתאמן הוא הצליח להתגייס לצי ואף הפך למפקד סירת טורפדו בקרבות בדרום האוקיינוס השקט.
באוגוסט 1943 נפגעה הסירה ליד איי שלמה וקנדי שוב נפצע בגב. הוא אסף את אנשי הצוות וכשהוא נושא פצוע קשה הם הגיעו בשחייה לאי סמוך. על כך קיבל קנדי את מדליית הצי והנחתים, את עיטור לב הארגמן וציון לשבח. פציעת הגב מנעה ממנו להמשיך ולהשתתף במלחמה.
במהלך
אחרי שהשתחרר מהצי עבד קנדי ככתב של "שיקגו הראלד", אולם ב-1946 הוא החליט לפנות לפוליטיקה. כאשר משפחתו לצדו זכה קנדי בקלות במושב בבית הנבחרים מטעם הדמוקרטים. במהלך שנותיו בבית הנבחרים – הוא נבחר שוב ב-1948 וב-1950 – לא נמנע קנדי גם מלצאת מול המפלגה.
ב-1952 החליט קנדי להתמודד לסנאט. משפחתו שוב סייעה לו במסע הבחירות והוא ניצח את המועמד הרפובליקני ברוב של 70 אלף קולות, הישג מרשים במיוחד מאחר שבאותה שנה התחזקו הרפובליקנים בהנהגת אייזנהאואר. בסנאט הביא קנדי להעלאת מכסים על טקסטיל שסייעו ליצרנים במסצ'וסטס.
במהלך מסיבה בוושינגטון פגש קנדי את ג'קלין לי בובייה היפהפייה. השניים התחתנו בספטמבר 1953 ונולדו להם בת ובן (בן נוסף מת אחרי הלידה). השניים נחשבו לאחת הזוגות המרשימים ביותר בוושינגטון בפרט ובארה"ב בכלל.
ב-1955, בעת שהתאושש מניתוח בגבו, כתב קנדי ספר שבו תיאר את דמותם של שמונה מהסנאטורים האמיצים ביותר בהיסטוריה האמריקנית. הספר "פרופילים של אומץ" הפך לרב מכר וב-1957 זכה קנדי בפרס פוליצר.
ב-1956 לא הצליח קנדי להיבחר למועמד לסגן נשיא. אולם הוא לא התייאש והחל לתכנן את צעדיו לקראת הבחירות ב-1960. הפופולריות שלו גברה ובבחירות לסנאט ב-1958 הוא ניצח בהפרש חסר תקדים כשאחיו רוברט מנהל את הקמפיין.
בבחירות המקדימות ב-1960 הוא זכה בשבע מדינות ובוועידה הדמוקרטית בלוס אנג'לס הוא קיבל את המינוי בסיבוב הראשון. בעימותים הטלוויזיוניים הוא נראה צעיר ורענן יותר מאשר מועמד הרפובליקנים, סגן הנשיא ריצ'רד ניקסון.
קנדי ניצח בהפרש קטן והפך לנשיא ה-35 בגיל 43, הצעיר ביותר שנבחר עד אז (רוזוולט מונה לתפקיד לפני גיל 43 אולם הוא לא נבחר אלא הושבע אחרי רצח מקינלי). 17 יום לאחר מכן נולד בנו ג'ון.
בנאום ההשבעה קבע קנדי את אחד המשפטים הזכורים ביותר בהיסטוריה האמריקנית: "אל תשאל מה ארצך יכולה לעשות למענך, שאל מה אתה יכול לעשות למען ארצך". הוא פתח בתוכניות לחיזוקה הפנימי של ארה"ב והקונגרס אישר את הצעותיו להטבות ביטוח לאומי, הגדלת שכר המינימום וסיוע לאזורים חלשים כלכלית. קנדי גם הצליח להעביר את חוק הגדלת המסחר שנתן לנשיא סמכויות נרחבות כולל יכולת הורדת מכסים.
כאשר נכנס קנדי לתפקידו המתיחות של המלחמה הקרה המשיכה להתעצם והגיעה גם לחלל. באפריל 1961 שלחו הסובייטים את החללית המאוישת הראשונה וקנדי הגדיל את התקציבים לתוכנית החלל האמריקנית. הוא הבטיח כי עד סוף העשור יגיעו האמריקנים הראשונים לירח. קנדי גם הקים את "גדודי השלום" (צבא הישע) שבמסגרתם יצאו צעירים לעבוד במדינות בלתי מפותחות.
באביב 1961 ניסו מתנגדי שליט קובה, פידל קסטרו, לפלוש למפרץ החזירים. הפולשים, שקיבלו סיוע של סוכנות הביון האמריקנית, הובסו וביקורת קשה נמתחה על קנדי שאישר את הפעולה. ביוני אותה שנה הוא נפגש עם מנהיג ברה"מ כרושצ'וב כדי לדון בשאלת גרמניה.
ב-1963 פעל קנדי לחיזוק ברית נאט"ו והבטיח כי כוחות ארה"ב יישארו באירופה. הוא ביקר בברלין, שם הוקמה החומה באוגוסט 1961, והכריז "אני ברלינאי". בקיץ 1963 הושג הסכם עם ברה"מ ועם בריטניה על הגבלת הניסויים הגרעיניים.
בתקופתו של קנדי גם החלו ניצני הברית בין ישראל לבין ארה"ב. קנדי נחשב לידיד ישראל וב-1962 התיר מכירת טילים נגד מטוסים מסוג "הוק" וזאת היתה העסקה הרשמית הראשונה של מכירת ציוד אמריקני לישראל. אחרי שהתגלה כי ישראל בונה כור בדימונה העלה קנדי את הנושא בפני גורמים רשמיים ישראליים. ישראל אישרה לפקחים אמריקנים לסייר במקום (אם כי הסיור נערך באתר דמה), וסגן שר הביטחון, שמעון פרס, הבטיח לקנדי בפגישה ביניהם כי "ישראל לא תהיה הראשונה שתכניס נשק גרעיני לאזור", במה שהפך למשפט מפתח במדיניות האמריקנית.
בתוך ארה"ב גברו העימותים על רקע גזעי. ב-1962 שלח קנדי חיילים לאוניברסיטת מיסיסיפי כדי למנוע הפרות סדר של לבנים וביוני 1963 הוא שלח כוחות לאפשר לשני סטודנטים שחורים להיכנס לאוניברסיטת אלבמה. בעקבות האירועים ולנוכח התעוררות התנועה שהוביל הכומר מרטין לותר קינג, קידם קנדי חקיקה למען זכויות האזרח שכללה ביטול האפליה בעסקים, בהשכלה ובפרויקטים פדרליים.
בני הזוג קנדי היו הראשונים שיצרו את הקשר בין הבית הלבן לבין אמנים, במיוחד בהוליווד, לא מעט בזכות נישואיה של אחותו של קנדי, פטרישיה, לשחקן פיטר לאופורד שהיה חבר ב"חבורת העכברושים" לצדם של פרנק סינטרה ודין מרטין. קנדי ואחיו רוברט היו מקורבים מאוד לשחקנית מרילין מונרו (נטען אף על קשרים רומנטיים) וביום הולדתו של קנדי ב-1962 שרה לו מונרו "יום הולדת שמח, אדוני הנשיא" במסיבה בניו-יורק. מאז מותה של השחקנית באותה שנה היו שמועות על מעורבות של האחים בהתאבדותה.
כאשר הבחירות לנשיאות היו באופק החליט קנדי לצאת למסע בפלורידה ובטקסס בנובמבר 1963 כדי לחזק את מעמדו במדינות הדרומיות החשובות. למרות אזהרות מפני עוינות בטקסס, זכו בני הזוג קנדי לקבלת פנים אוהדת בסן אנטוניו, ביוסטון ובפורט וורת'.
המשטרה עצרה בתוך שעה את החשוד ברצח, לי הארווי אוסוולד, כשהוא מסתתר בבית קולנוע. אוסוולד, בן ה-24, היה מעריץ של הקומוניזם ואף ביקר בקובה. יומיים לאחר הרצח, בעת שהמשטרה העבירה אותו לכלא אחר, נורה אוסוולד למוות על ידי ג'ק רובי מול מצלמות הטלוויזיה.
ארה"ב היתה באבל כבד אחרי רצח קנדי. ארונו הוחזר במטוס לוושינגטון כאשר ז'קלין ניצבת לידו כל העת. אחרי שהארון הוצב בבית הלבן ובקונגרס התקיים מסע הלוויה וקנדי נקבר בבית הקברות הלאומי בארלינגטון ועל מצבתו דולק נר תמיד.
הנשיא לינדון ג'ונסון הקים את ועדת וורן שחקרה את הרצח. חברי הוועדה הגיעו למסקנה כי אוסוולד פעל לבדו וכי הוא ירה בקנדי. כמו כן קבעה הוועדה כי אוסוולד וג'ק רובי לא היו מעורבים במזימה פנימית או בינלאומית לרצוח את הנשיא. למרות זאת, עד היום ישנן קונספירציות שונות לגבי הרצח שכוללות נוכחות של מתנקש נוסף או של מעורבות של המאפיה או הסובייטים.
משפחת קנדי המשיכה למלא חלק מרכזי בארה"ב. רוברט קנדי, שהיה התובע הכללי בממשלתו של אחיו, הפך לבכיר המשפחה ונבחר לסנאט. ב-1968 הוא ניסה להתמודד על מועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות, אולם אחרי כינוס בחירות ב-5 ביוני בלוס אנג'לס הוא נרצח על ידי מתנקש פלשתיני-ירדני. הוא נקבר לצד אחיו. אח שלישי, אדוארד, הפך לבכיר ושימש במשך שנים סנאטור מטעם מסצ'וסטס.
ז'קלין קנדי עברה לניו-יורק והתחתנה ב-1968 עם איל הספנות היווני, אריסטוטלס אונסיס, שמת אחרי שבע שנים. מאז עבדה ז'קלין כעורכת ספרים והמשיכה להתעניין באמנות. היא הלכה לעולמה במאי 1994. ג'ון קנדי הבן (שזכה לכינוי ג'ון-ג'ון) נהרג עם רעייתו בתאונת מטוס ביולי 1999.
