גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן
  1. גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן (ראה תמונה).
  2. בחר "כן" (או Yes) בתיבת הדו-שיח שמופיעה.
  3. זהו, סיימת!

סגור


כאב הראש המוסלמי של סין

המוסלמים האויגורים בחבל שינג'יאנג, כמו הטיבטים, נתונים תחת דיכוי תרבותי. שלטונות סין חוששים כי הם יבצעו פיגועים באולימפיאדה בקיץ. תוצרת חוץ

חיים איסרוביץ | 29/4/2008 17:20 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
מהו האזור במערב סין שסובל במשך שנים מדיכוי, שתושביו הם מיעוט דתי שלעתים מעלה מחדש את קריאתו להגדרה עצמית ואשר יש חשש כי אנשיו ישבשו את המשחקים האולימפיים בבייג'ין? סביר להניח שמרבית האנשים יענו כי מדובר בחבל טיבט. התשובה אכן נכונה, אולם סמוך לחבל הידוע ישנו אזור נוסף, שלא תמיד מגיע לכותרות אך המצב בו אינו שונה מטיבט, וזהו האזור האוטונומי האויגורי של שינג'יאנג.

המהומות בשבועות האחרונים סביב מירוץ הלפיד האולימפי אמנם התמקדו בעיקר במצב בטיבט, אבל בסין סימנו דווקא את מחוז שינג'יאנג כאזור הבעייתי ובשבועות האחרונים דיווחו על חשיפה של כמה תאי טרור שלטענם תכננו לבצע פיגועים סמוך למשחקים שיחלו ב-8 באוגוסט או במהלכם.

ב-27 בינואר פשטו כוחות ביטחון סיניים על דירה בעיר אורומצ'י, בירת החבל, ובמקום פרץ קרב שכלל ירי והשלכת רימוני יד. שני אויגורים נהרגו ו-15 נעצרו במהלך הפעולה ובדירה התגלו גם חומרי חבלה, שלטענת הרשויות נועד לביצוע פיגועים באולימפיאדה.

בתחילת החודש מסר המשרד לביטחון ציבורי כי 45 חשודים בשתי קבוצות טרור נעצרו בחבל שינג'יאנג. לטענת דובר המשרד, אחת החוליות שמנתה 35 חברים תכננה לחטוף ספורטאים, עיתונאים זרים ומבקרים במהלך המשחקים בבייג'ין.

תקרית נוספת אירעה ב-7 במרס כאשר מטוס נוסעים שהמריא מאורומצ'י נאלץ לבצע נחיתת חירום בעיר לנז'ו שבמחוז גנזו. מפרטים שנחשפו התברר כי צעירה בן 19 ממוצא אויגורי ניסתה להצית את עצמה במטרה להביא להפלת המטוס. ההערכות הן כי הפיגוע נועד להסב את תשומת הלב למצב בחבל כאשר עיני העולם מופנות לעבר סין.
תושבים אויגורים. צילום: רויטרס
תושבים אויגורים. צילום: רויטרס רויטרס
תומכי מאו הרסו מסגדים

מחוז שינג'יאנג, הגדול ביותר בסין, שוכן בפינה הצפון-מערבית של המדינה וגובל עם מונגוליה, קזחסטן, קירגיסטן, טג'יקיסטן, אפגניסטן וקשמיר. במחוז, המשתרע על פני 1.646 מיליון קמ"ר, מתגוררות יותר מארבעים קבוצות אתניות, כאשר הגדולה שבהן – יותר משמונה מיליון בני אדם, היא של האויגורים, מוסלמים טורקמנים שקשורים בשפה ובתרבות לעמי מרכז אסיה.

המוסלמים הראשונים שהגיעו לאזור היו סוחרים שנעו לאורך "דרך המשי" בתקופת שושלת טאנג ששלטה במאות השביעית עד העשירית. אחרי שהמונגולים בהנהגת ג'ינג'יס חאן כבשו את האזור בתחילת המאה ה-13 גברה השפעת האיסלאם באזור וסינים רבים (המכונים הוי) המירו את דתם.

במאה ה-17 שבה השליטה על שינג'יאנג לידי סין עד אשר ב-1884 קיבל האזור מעמד של מחוז רשמי. הממשלה החדשה שעלתה לשלטון במהפכה של 1911-12

העניקה אוטונומיה למחוז ומינתה את המושל יאנג טסנג-סין שאפשר – עד הירצחו ב-1928 – חופש פולחן דתי, אולם יורשיו חידשו את הרדיפות אחרי האויגורים.

הסובייטים מעבר לגבול סייעו לאויגורים להקים ב-1944 את הרפובליקה העצמאית של מזרח טורקיסטן, אולם כאשר הקומוניסטים בהנהגת מאו דזה-דונג השתלטו על המדינה ב-1949 הם החזירו לעצמם את השליטה בחבל והחל מ-1955 הוא קיבל מעמד אוטונומי.

המהפכות התרבותיות של מאו לא פסחו על שינג'יאנג והמוסלמים נאלצו לשמור על דתם בהיחבא כאשר מסגדים רבים נסגרו או נהרסו. השלטון גם שלח אלפי סינים לחבל על מנת להחליש את התרבות המקומית וליצור רוב סיני. בעקבות זאת נמלטו מוסלמים רבים, אולם היו גם לא מעט אויגורים שלא ישבו בשקט והתעמתו עם כוחות הביטחון המאואיסטיים שלא נמנעו מדיכוי אלים.
כוחות ביטחון בחבל שינג'יאנג. צילום: רויטרס
כוחות ביטחון בחבל שינג'יאנג. צילום: רויטרס רויטרס

שאלות על הקשר לאל-קאעידה

על אף שלאחר מותו של מאו וסילוק תומכיו החל השלטון לנקוט במדיניות סובלנית יותר כלפי המוסלמים במחוז ואף פיתח את החבל מבחינה כלכלית, הרגשות הלאומניים לא נותרו מתחת לפני השטח. נפילת ברה"מ ועצמאותן של קזחסטן, קירגיסטן, טג'יקיסטן, טורקמניסטן ואוזבקיסטן – המכונות "מערב טורקיסטן" – חיזקה את שאיפת המוסלמים בשינג'יאנג להקים מחדש את מזרח טורקיסטן. באפריל 1990 פרצו בחבל מהומות קשות שבסיומן נרשמו עשרות הרוגים ואלפי עצורים.

הארגון הקיצוני ביותר במחוז, שמוביל את המאבק בשלטון הסיני, הוא התנועה האיסלאמית של מזרח טורקיסטן. ממשלת סין טוענת כי הארגון אחראי ליותר מ-200 פיגועים בשינג'יאנג החל מתחילת שנות התשעים, כולל פיצוץ אוטובוסים ומשרדי ממשלה, שבהם נהרגו יותר מ-160 בני אדם. בייג'ין אף הצליחה לשכנע את ארה"ב להוסיף את התנועה לרשימת ארגוני הטרור ב-2002.

אחת השאלות שיש עליהן מחלוקת היא בדבר קשרי התנועה האיסלאמית עם ארגון אל-קאעידה. וושינגטון ובייג'ין טוענות כי פעילים של הארגון התאמנו במחנות של אל-קאעידה בגבול אפגניסטן ופקיסטן ומנהיג הארגון חוסל באחד המחנות האלה ב-2003. כמה פעילים אויגורים אף הוחזקו במתקן המעצר בגוונטנאמו, אם כי חלק מהם שוחררו לאחר שלא נמצאו נגדם ראיות והועברו דווקא לאלבניה, למורת רוחה של סין שמחתה בפני ארה"ב.

מנגד ישנם מומחים שטוענים כי הראיות לקשרים בין ארגונו של אוסמה בן-לאדן לבין התנועה האויגורית אינן חד-משמעיות. ארגוני זכויות אדם אף תקפו את ממשלת סין בטענה שהיא מנצלת את המלחמה בטרור כדי לדכא את תושבי החבל וכי ההאשמות בדבר חשיפת תאי טרור שתכננו לפגוע באולימפיאדה הן רק תירוץ להמשך הפעלת היד החזקה בשינג'יאנג.

בדוח שפרסם החודש ארגון "אמנסטי" תחת הכותרת "הספירה לאחור לאולימפיאדה – איום בדיכוי פעילים", נאמר כי בתקופה האחרונה הגבירה סין את פעולותיה בחבל ונעצרו פעילי שלום. "במובן זה, נותרו הדאגות שהרשויות ינצלו את האיום 'הטרוריסטי' בניסיון להצדיק את העמדה הביטחונית הקשוחה בבייג'ין, או אפילו יסיטו את תשומת הלב העולמית מהדיכוי המתמשך של פעילי שלום", ציינו אנשי ארגון זכויות האדם הבינלאומי.

אויגורים בתפילת יום שישי. צילום: רויטרס
אויגורים בתפילת יום שישי. צילום: רויטרס רויטרס

האם הרוחנית

את הקול המתון למען עצמאות המחוז מייצגים הגולים האויגורים שמפוזרים במדינות רבות ברחבי העולם, בעיקר בארה"ב, בגרמניה ובטורקיה. ארגון הגג הוא הקונגרס האויגורי העולמי אשר נוסד לפני ארבע שנים במינכן ואשר שם לו למטרה "לקדם את הזכות של האויגורים להשתמש באמצעים שלווים, בלתי אלימים ודמוקרטים כדי לקבוע את העתיד של מזרח טורקיסטן".

כמו שהדלאי למה נחשב לדמות הייצוגית של הטיבטים, גם האויגורים מתגאים במנהיגה נערצת - רבאייה קדיר, אשר זכתה לכינוי "המנהיגה והאם הרוחנית של האויגורים" ושמה מופיע בכל רשימות המועמדים לפרס נובל לשלום בשנים האחרונות.

קדיר, בת 61, היתה אחת מנשות העסקים הבולטות ביותר בסין שהקימה חברת סחר וקניון בשינג'יאנג ותרמה רבות לקהילה האויגורית. היא אף זכתה למעמד מכובד במפלגה הקומוניסטית וייצגה את סין בקונגרס הנשים הבינלאומי של האו"ם ב-1995.

אולם הכל השתנה אחרי שבעלה, האסיר הפוליטי לשעבר סידיק רוזי, עזב לארה"ב ב-1996. דרכונה של קדיר הוחרם והיא הודחה מתפקידיה במפלגה. באוגוסט 1999 נעצרה קדיר בטענה שהדליפה סודות מדינה אחרי ששלחה קטעי עיתונים לבעלה, על אף שכל הקטעים היו גלויים.

היא נידונה לשמונה שנות מאסר, אך שוחררה במרס 2004 בשל התנהגות טובה ובעקבות הידרדרות במצבה הבריאותי. קדיר הצטרפה לבני משפחתה בוושינגטון, אם כי חלק מ-11 ילדיה עדיין כלואים בסין.

בנובמבר 2006 נבחרה קדיר לנשיאת הקונגרס האויגורי העולמי, במסגרתו היא פועלת נמרצות למען בני עמה. נשיא ארה"ב בוש, שפגש אותה ביוני אשתקד, אמר כי "הכישרון של גברים ונשים כמו רבאייה הוא המשאב הגדול ביותר של האומות שלהם – בעל ערך רב מאשר הנשק של צבאותיהם או נפט מתחת לקרקע".

סיפורם של תושבי מחוז שינג'יאנג הוא ביטוי נוסף למצב זכויות האדם בסין. ייתכן שההקשר המוסלמי הופך את מאבק התושבים להגדרה עצמית לפחות מושך בעיני התקשורת מאשר המתרחש בטיבט, אולם אם העולם יעמוד לצדם של אנשים כמו רבאייה קדיר זה יסייע לצמצם את השפעתם של הקיצונים ויוכל לשמש כלי לחץ נוסף על שלטונות בייג'ין לפעול לשיפור המצב בחבל.

רבאייה קדיר. צילום: אי-פי-איי
רבאייה קדיר. צילום: אי-פי-איי אי-פי-איי

על "תוצרת חוץ"

מטבע הדברים אנחנו מתרכזים בנעשה בתוך ישראל, אבל העולם מסביב אינו נח. מדי שבוע יציג חיים איסרוביץ, עורך חדשות החוץ של nrg מעריב, סוגיות שונות שעומדות על סדר היום העולמי ואשר לא תמיד מגיעות למרכז החדשות במדינתנו הקטנה.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

nrgטורסדילים ונופשונים

nrg shops מבצעי היום

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

תוצרת חוץ

מטבע הדברים אנחנו מתרכזים בנעשה בתוך ישראל, אבל העולם מסביב אינו נח. חיים איסרוביץ, עורך חדשות החוץ של nrg מעריב, יציג סוגיות שונות שעומדות על סדר היום העולמי ואשר לא תמיד מגיעות למרכז החדשות במדינתנו הקטנה.

לכל הכתבות של תוצרת חוץ
  • עוד ב''תוצרת חוץ''

לאייטמים קודמים לאייטמים נוספים
  • פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים