עיתון עם עבר מפואר מחפש עתיד ורוד יותר
הבהלה לגיליונות המזכרת של הוושינגטון פוסט אחרי ניצחון אובמה לא דחתה את השאלות על עתיד העיתון בעידן האינטרנט. זמן די-סי
התורים הארוכים שהשתרכו מחוץ למשרדי הוושינגטון פוסט ברחוב 15 בעיר הוציאו את המו"לית קת'רין ויימוט' מהמשרדים בקומה השישית לרחוב כדי להצטלם כשהתור בגבה והיא חובקת בזרועה ערימה עבה של גיליונות.
היסטוריה בהתרחשותה. לא רק הנשיא הנבחר השחור הראשון, אלא היסטוריה בחשק של הצרכנים לקנות נייר עיתון. "אבל הם לא רצו לקנות את זה כדי לקרוא את העיתון. הם רצו לקנות את זה כדי למסגר", אמרה השבוע ויימוט', ברגע של התפכחות כאובה לעובדה שפחות אנשים קוראים היום את עיתון הנייר.
קת'רין ויימוט' (Katharine Weymouth), שנכנסה לתפקיד מו"לית הוושינגטון פוסט לפני פחות משנה, רכונה ברוב שעות יומה על דוחות רווח והפסד ומנסה לשבור את הראש כיצד להכניס עוד כסף לעיתון שנמצא בבעלות משפחתה מאז 1933 ואשר נוהל על ידי סבתה, קתרין גרהאם, במשך שנים ארוכות ביד רמה.
ויימוט' מודעת לשנה הקשה הבאה על עולם המפרסמים ואין לה שום פתרון קסם כיצד להוציא את העיתון החשוב הזה מן ההתדרדרות במספר המנויים. "הזמנים עכשיו הם מאוד קשים", אמרה השבוע בגילוי לב מרשים. "במיוחד אצל רשתות המסחר הקמעוניות (הריטליירס) שהם מפרסמים כבדים שלנו. גם חברות הטלקום מצמצמות את השיווק, וגם חברות הרכב ואנחנו מאוד מוטרדים
בפעם הראשונה מאז נכנסה לתפקידה והובילה את מהלך חילופי העורכים בעיתון, כינסה ויימוט' אנשי תקשורת ועיתונאים בפורום של מכון אספן בוושינגטון כדי לדבר על האופן בו היא מתכוונת לנהל את העיתון המשפיע, על מהלך איחוד המערכות (מודפס ואינטרנט) ועל התקופה ההיסטורית בארה"ב.
ומה שהתברר בסוף הפגישה הוא שגם ויימוט', נצר לשושלת עיתונות מכובדת, המנהלת הבכירה של המוסד העיתונאי אולי החשוב ביותר בארה"ב, לא יודעת את התשובה. איך עוצרים את הירידה בתפוצה? היא לא יודעת. איך מונעים ממפרסמים לעזוב את הנייר? היא לא יודעת. איך הופכים את האינטרנט ליותר רווחי? גם כאן, היא לא בטוחה שיש תשובה.
ויימוט' סבורה שזה מוקדם מדי להספיד את עיתון הנייר. "אני חושבת שכולם מיהרו להגיד שזה מוצר גמור. הפרינט עדיין משמש הרבה אנשים. זה מוצר אפקטיבי במארז מאוד נוח ואין לו עדיין תחליף".
ומה התוכנית העסקית להחזיק את העיתון המודפס בחיים? "עדיין מרוויחים את רוב הכסף מפרסום", אמרה ."אמנם הפסדנו את עמודי המודעות שעברו לאינטרנט והרבה כסף הלך עם זה. אבל הליבה של ההכנסות היא עדיין הפרסום ומזה אנחנו מרוויחים".
אחד המהלכים החשובים שוימוט' מובילה בימים אלה בעיתון שלה הוא איחוד מערכות העיתון המודפס ואתר האינטרנט. ויימוט' מינתה עורך ראשי חדש, מרקוס ברוצ'לי, שנכנס לתפקידו בחודש ספטמבר האחרון. ברוצ'לי, שהגיע מהוול סטריט ז'ורנל הוביל שם מהלך של איחוד חדשות האתר והפרינט בעיתון.
"אנחנו עדיין מנסים לגשש ולראות מה הדרך הנכונה לעשות את הדברים", אמרה השבוע והפגינה זהירות מרבית בנוגע לקצב התפתחות הדברים. "הדבר הכי נחמד באון ליין זה שאנחנו עושים ניסוי וישר מקבלים פידבק מהקוראים אם זה טוב או לא".
האם האפשרות שתגבו כסף עבור השימוש באתר עוד קיימת? "לא. אין מצב. אנשים צעירים מצפים שהחדשות יהיו חינם באינטרנט וזה כבר לא ישתנה. אנשים משלמים לנו באמצעות הזמן שהם שוהים באתר שלנו ולכן אנחנו עובדים על כך שהם ירצו להיכנס פנימה לתוך האתר, ולא רק להישאר בעמוד הבית. ככל שהם נכנסים עמוק יותר פנימה, כך יותר טוב".
ויימוט' סיפרה שאחד האתגרים הגדולים באיחוד המערכות הוא האיחוד הכספי. "הוושינגטון פוסט הוא ארגון אחד, לא חלקים נפרדים, ולכן כרגע זה לא משנה לנו מאיפה מגיע הכסף של המפרסמים - מהאתר או מהפרינט", הבהירה.
לדבריה, בשנה האחרונה, הרבה בזכות הבחירות, אפשר היה לראות בתנועת קוראים עצומה באתר. "אנחנו עיתון מקומי שבמקרה גם יושב בבירת ארה"ב. זה נותן לנו ערך מוסף וזה לא משהו שתכננו אותו. היינו עיתון מקומי רגיל, ופתאום האינטרנט הפך אותנו למותג בינלאומי".
ומה לגבי שילוב רשתות חברתיות באתר של הוושינגטון פוסט? ויימוט' נזהרת מהכיוון הזה בגלל הלקחים שלמדה דווקא בישראל.
"לפני איזה שנה הייתי בישראל ואחד הבכירים באתר האינטרנט העסקי של עיתון הארץ (דה מרקר- ט.ש.) סיפר לי שהם פתחו את הרשתות החברתיות וזה פשוט הפך להיות אתר דייטים בחסות עסקית. אנשים באו לשם לחפש דייטים כי היתה לזה כסות עסקית איכותית ולכן אני לא יודעת עם רשתות חברתיות זה משהו שהוא נכון עבור הוושינגטון פוסט".
נא להמתין לטעינת התגובות
