הרשימות הערביות ערערו על פסילתן
מפלגות בל"ד ורע"מ-תע"ל ערערו לביהמ"ש העליון על ההחלטה למנוע התמודדותן בבחירות לכנסת. "זו פגיעה בכללי הצדק הטבעיים"
יו"ר בל"ד ויו"ר רע"מ-תע"ל, זחאלקה ואיברהים צרצור צילום: עיבוד מחשב
הערעור הוגש על ידי מרכז עדאלה, באמצעות עורכי הדין חסן ג'בארין וארנה כהן. על פני 500 עמודים, הכוללים נספחים ובהם מאמרים ופרוטוקולים של ועדת הבחירות נימקו שתי הרשימות את ערעורן.
ועדת הבחירות המרכזית ביססה את החלטתה לפסול את הרשימות על סמך הוראות סעיף 7 א' לחוק יסוד: הכנסת. החוק מאפשר לפסול רשימות השוללות את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ותומכות במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד מדינת ישראל.
אבחנה בין "אנחנו" ו"הם"
הרשימות הערביות טענו בערעור כי החלטות ועדת הבחירות לפסול אותן פגעו בכללי הצדק הטבעיים והתבססו על שיקולים זרים. לטענתן, חברי הוועדה לא אפשרו לקיים דיון נאות המתבסס על ראיות כלשהן, לא נתנו משקל כלשהו לחוק הקיים, לפסיקתו של בית המשפט העליון ולהנחיית יו"ר ועדת הבחירות, והתעלמו מחוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה.
המפלגות אף האשימו כי מגישי בקשות הפסילה, יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, וסיעתו וכן סיעת האיחוד הלאומי, "יצרו אווירה קיצונית המתבססת על אבחנה בין "אנחנו" ו"אתם", אשר מנעה קיום דיון ענייני,
רציונלי וחוקי".
בערעור נטען כי חלק גדול מחברי הוועדה התייחסו להשתתפות הרשימות הערביות בבחירות לכנסת כ"חסד" או כ"פריבילגיה" המוענקת להן ולא כאל זכות יסוד חוקתית. כמו כן, האשימו כי חברי ועדת הבחירות דרשו מהן, באופן בלתי סביר, להפגין נאמנות לציונות.
הרשימות הערביות טענו עוד כי נציגיהן אכן נאמנים למיעוט הערבי, אינם ציונים ואינם מקבלים את "מדיניות האפליה והדיכוי", אך ציינו כי הן מכירות בהגדרה העצמית של היהודים בישראל מטעמים מוסריים, ושואפות כי השינוי יתבצע באמצעות כלים פרלמנטרים - בהסכמת רוב.
נא להמתין לטעינת התגובות
