פרשת שליט הוכיחה: אנחנו נפרדים מהמדינה

השארתו של גלעד שליט בשבי היא סופה של מדינת ישראל שאהבנו. וגם: העם אוהב את מנחם - והעם מטומטם

גיא מרוז | 20/3/2009 11:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
היום, ביום האלף לנפילתו בשבי של גלעד שליט, המדור מוקדש לזכרה של מדינת ישראל שהייתה פעם, לתקופה קצרה, מדינה שאהבנו. היום אנחנו מסתכלים בהשתאות ובפליאה על העלאת גלעד שליט כקורבן בשם החוזק ההרתעה והעוצמה, מדמיינים את הילד הפרטי שלנו במקומו, ובוכים. יהי זכר מדינת ישראל ברוך. והנה חידה: האם כשאולמרט אמר שהוא לא יחצה את "הקו האדום" הוא התכוון להתרת דמו של גלעד שליט מבחינת "אדום" או לחציית הקו מבחינת "קו השפיות" של ההחלטה הנפשעת הזו?

לפני הכל, הנה חמש סיבות מדוע אני מסרב להאמין שעסקת שליט מבוטלת:

1. לא יכול להיות שאחרי שלש שנים מישהו חושב שאפשר לעצור את המשא ומתן הזה ולחכות לממשלה הבאה, לא יכול להיות.

2. אני אגיד זאת אחרת - לא יכול להיות שאחרי שלוש שנים ממשלת ישראל משליכה את משפחת שליט לתהום של ייאוש ולאבדון כזה נוראי, זה לא יכול להיות.

3. אני אנסח זאת אחרת - לא יכול להיות שממשלת ישראל, עם ישראל הצבא השב"כ וכל זרועות הביטחון באשר הם מפקירים חייל ישראלי, כנראה פצוע,  מאחור וממשיכים בחייהם. זה לא יכול להיות.

4. אני אנסה לומר זאת אחרת - אני מסרב להאמין שממשלת ישראל מוציאה להורג את גלעד שליט. אני חושב שעכשיו ניסחתי את זה במדויק. וזה עדיין לא יכול להיות.

5.  למרות כל הניסוחים האלה, אני באמת מסרב להאמין שזה הולך להיגמר ככה. זה לא יכול להיות זה מנוגד לכל היגיון. כמו ילד אני בוהה בשידורי הטלוויזיה ומחכה שתופיע שם הודעה שאומרת - עוד מעט ראש הממשלה בנאום מיוחד לאומה... ובנאום הזה יבשר ראש הממשלה שהקבינט החליט לשלם את המחיר הכבד והנורא וכל הקלישאות האלה ולהחזיר את גלעד הביתה. כל אפשרות אחרת היא הודעה שמדינת ישראל היא לא המדינה שלי יותר. 
נועם שליט.
נועם שליט. צילום: רויטרס


הנה משהו קטן לנועם ואביבה שהשבוע סוף סוף עשו מעשה. יכול להיות שכבר אמרתי לכם, אבל השבוע אני בטוח בזה יותר מתמיד: צאו מהאוהל ותתחילו לצעוד. לעזה. לכו לעזה. לכו לשם עד שתפלו גם אתם בשבי. הרי חייכם אינם חיים. אני חושב שמה שעובר עליכם, לא דומה להורים שבנם נפל. אני לא מצליח להבין איך אפשר לחיות אחרי טרגדיה של נפילת ילד, אבל לפחות במקרה הנורא הזה - הכל נורא ברור, יש ילד מת, צריך להמשיך בחיים או למות אתו לאט לאט.

במקרה שלכם, הטרגדיה כל כך גדולה, הוא כאן מעבר לגדר, במרחק נגיעה ואתם רואים איך שולחים אותו למותו במקום להביא אותו, בהחלטה אמיצה והומאנית - הביתה.  לכו לעזה עד שתפלו בשבי גם אתכם. עבור שלושה שבויים, חיים, יכול להיות שלממשלת ישראל יהיה "צידוק" ציבורי לעשות מעשה ולהפסיק לשחק במשחקי כבוד וכוחניות. לבנו אתכם. יכול להיות שזו ההצעה הכי מטומטמת ששמעתם בזמן האחרון אבל אל מול ההצעה של לחזור ללא לעשות כלום, זו ההצעה השפויה היחידה. 
האח הגדול

הנה המעבר הכי חד בתולדות המדור: מגלעד שליט למנחם בן. ראשית וידוי: העונה הזו של "האח הגדול וי אי פי סוג זין" - היא מעולה! חצי שעה של צפייה גרמה לי לחכות במתח

לפרק ההדחה. בעונה הקודמת עשר דקות של צפייה גרמו לי להקאות בלתי נשלטות ובחילה מוגזמת ואילו כאן, עונג צרוף. יש לזה סיבה אחת וקוראים לה - מנחם בן.

אני ומנחם

אין מה לעשות, סליחה שאני מפאר את עברי אבל מנחם בן בגרסת ה"אני משוגע ואומר רק דברים נורא משוגעים על כולם ובעיקר על הומואים" הומצא בתכנית "המחשוף" של יוני להב ושלי ששודרה בשנת 2000.

מנחם בן
מנחם בן  מוטי לבטון , רייטינג

למנחם בן הייתה פינה בה בכל שבוע הפגשנו אותו עם מיעוט אחר: הומו, ערבי, אוהד כדורגל, חולה איידס ומנחם הסביר לעם למה צריך להוציא את המיעוט הזה להורג או לפחות לנקות אותו אל מתחת לשטיח.

אבל האיש, אין מה לעשות, לא טיפש, מדי פעם מבריק בהתבטאויותיו ובעיקר פרובוקציה מהלכת שלא צריך לקחת ברצינות מדי. לראות אותו מתעלל בקלילות באמיר פיי התמים שלא לומר כסיל או בכוכי מרדכי השדופה שלא לומר בורה, לראות סוף סוף מישהו מבריק בתכנית הזו ועוד מול עשרה או מעט יותר אגואים ריקים מתוכן, בלתי חשובים ובלתי נחוצים - זה מרתק. מי שהביא אותו שיחק אותה בגדול.

אז תכה אותם מנחם, דבר איתם במילים שלא יבינו, תמשיך להסביר לבוסקילה כמה היא פוק אורירי מיותר. תמשיך להיות הילד מבגדי המלך החדשים שמספר לכולנו כמה הסלב'ס סוג זין הזה הוא נוד אחד גדול ומיותר. העם אתך מנחם והעם (כמו שאתה פעם הסברת לי בדייקנות) העם מטומטם נורא.

קורין אלאל ושימי תבורי

מעבר לעצב, מבוכה, תמיהה, השתאות, הלם תרבותי והמון סימני שאלה, אין לי מה להגיד על הנוכחות של קרוין אלאל במקום הזה.
 

שימי תבורי והקינדר
שימי תבורי והקינדר  צילום מסך

מצחיק. נראה לי שגם שימי תבורי מבין כמה הקריירה שלו הייתה מיותרת עד עכשיו. טעות גדולה לא להביא לידו את ננסי ברנדס אבל אני מניח שחשבו על זה ואולי זה יגיע.

האח הגדול פעם אחרונה ודי

בצער רב וביגון שאולה שמענו על לכתן ללא עת של דניאלה פיק וכוכי מרדכי. זה נורא עצוב אבל דניאלה תוכל לחזור לכתיבת השירים שהיו כל כך חסרים לאחרונה וכוכי תוכל לחזור לטפח את הקריירה שלה ולחזור להיות מה שהייתה - אשתו לשעבר של אנס. זאת העבודה  שלה, נכון?

בשורה משמחת

יעקב אגמון חגג את יום הולדתו השמונים. מזל טוב לאיש המוכשר והכל כך חכם הזה.

בשורה פחות משמחת

הייתי באירוע לכבודו של אגמון. היה מקסים ועצוב כאחד. היו שם כל כך הרבה אנשים טובים ומוכשרים, היה שם נשיא לשעבר שקוראים לו יצחק נבון, איש שלא רק נהג לקרוא ספר בשעות הפנאי במקום להטריד מזכירות, אפילו כתב מחזה, היו שם אנשי תיאטרון גאוניים, משוררים ומחזאים שלא מייצרים יותר.

אז למה בשורה פחות משמחת? כי חשבתי ישר על אירוע מקביל של אחד מחברי כשזה יגיע לגיל שמונים ומי בדיוק יהיה שם, מי יהיו הסמלים התרבותיים של הדור שלנו שכרגע מהופנט בעיקר מהיחסים בין מנחם בן לאמיר פיי גוטמן? בכל זאת מזל טוב. היה אושר גדול.

הערות לסדר

הנה כמה הערות לסדר בעניין האשמת ראש הממשלה (לשעבר?) אולמרט נגד משפחת שליט על ה"פסטיבל התקשורתי" אותו הם מנהלים שפוגע כמובן "אנושות" במשא ומתן הכושל הזה:

אם זה היה פסטיבל, דיוויד ברוזה היה מופיע, לא זכור לי אירוע כזה.

אם זה היה הפסטיבל כמו בומבמילה או שנטיפי בטח היה לזה שם כמו גלגילולי או גלעדוגלי, גם זה לא קרה.

בפסטיבל בדרך כלל יש את הבדואית שנמצאת בפתח האוהל ואופה פיתות על טבון. גם אירוע כזה לא נרשם.

בקיצור- זה לא פסטיבל - זה טכס אשכבה שאתה מנהל אדוני ראש הממשלה. אני מניח שבזריחה, בסוף "הפסטיבל" הזה לא נשיר את 'יהיה טוב', אלא כנראה את 'אל מלא רחמים'. זהו בעניין הזה.

הנה משהו נורא משמח - שלום חנוך תקליט חדש, אירוע יותר חשוב מבחינתי מהולדת הנצרות. סתם.. אני פשוט בודק אם האפיפיורים עדיין מקשיבים לקולות מישראל.
 
חבר הכנסת לשעבר הירשזון השתמש בכספי הקשר עם הבוחר ורכש בסכום השווה ל-11,000 שקל!!! קטעי עיתונות.
הנה מר הירשזון, קטע עיתונות שעוד לא רכשת: אתה גם גנב וגם דוחה במיוחד. אם אתה מעוניין אני מוכר את הקטע הזה במבצע - חמישים שקל בשטרות לא מסומנים.

עבר המון זמן מאז שכותב המדור הזה אמר שהמלחמה בעזה היא טעות איומה של שני הצדדים לדורי דורות. השבוע באופן ברור הייאוש כל כך גדול שברורה לגמרי גודל הטעות.

פתרון לחידה: לא יודע אבל עדיין כמו ילד אני מחכה שמישהו ייצא ויספר שהכל בסדר, נגמר המשא והמתן וגלעד חוזר הביתה, היום, ביום האלף.

בלוגים של גיא מרוז
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

גיא מרוז

צילום: דעות

גיא מרוז, עיתונאי, זוכה פרס אומץ אבל מפחד מהחושך ומיהודים גדולים וצודקים. חושש גם מפלסטינים מוצקים שצודקים יותר מהיהודים הגדולים ומכור אנונימי לטוקבקיסטים מהימין הקיצוני. יהי זכרו ברוך

לכל הטורים של גיא מרוז

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים