גלעד ארדן בא לעבוד
השר להגנת הסביבה נכנס לתפקיד במלוא המרץ. עכשיו מה שנשאר לשאול הוא אם יצליח להזיז משהו בממשלה
על הרקע הזה, הימים הראשונים של גלעד ארדן בלשכת השר נראים כמו תחילתו של רומן מלבלב. ארדן פתח את הקדנציה בסערה מתוכננת היטב: הוא פנה אל מזכיר הממשלה, וכמובן גם אל העיתונות, בדרישה לדון מחדש בתוכניות להקמת תחנת הכוח הפחמית באשקלון ולהקפיאן. ארגוני הסביבה התייצבו מאחריו כמו חומה בצורה. זו המשוואה: כשהשר הופך לאופוזיציה בתוך הממשלה, הוא מייד נהנה מתמיכה של קואליציה ירוקה מקיר לקיר.
אפשר להאשים את ארדן בפופוליזם - הוא הרי יודע שהתנגדות לתחנה הפחמית תהפוך אותו ליקיר הארגונים והתקשורת - אך לזכותו ייאמר שזו היתה עמדתו עוד כשהיה חבר כנסת. ובשביל מה פוליטיקאי הופך מח"כ לשר אם לא בשביל לממש את המדיניות בה הוא מאמין?
ההכרעה אצל אחרים
ארדן, כצפוי, הוכיח שהוא יחצן מוכשר, אבל הפעם גם הצדק לצדו: יש שלל סיבות ענייניות שהופכות את העיון המחודש בסוגיית התחנה הפחמית לצו השעה. למעשה, הדיון הוא לא על תחנה אחת אלא על כל משק האנרגיה הישראלי. מה שדרוש הוא מבט רענן על התפתחות משק האנרגיה בשנים הבאות, והיערכות שתהפוך את הרחבת השימוש בפחם למיותרת.
בהודעה של ארדן הוא מונה חלק מהסיבות הללו. בראשן, גילוי מרבצי הגז בסמוך לחופי ישראל; המשבר הכלכלי, שהביא לירידה של כעשרה אחוזים בצריכת האנרגיה ברבעון הראשון והרחיק מאוד את המשק מניצול מקסימלי של יכולת ייצור החשמל; העובדה המביכה שישראל מסתפקת ביעד של 10 אחוזי אנרגיה מתחדשת ב-2020, מחצית מהיעד של מדינות אירופה (כנראה שם יש יותר שמש); וכמובן העובדה שלהפקת חשמל מפחם יש עלויות חיצוניות אדירות,
בדמות מיסים על פליטות גזי חממה שיושתו בשנים הקרובות על המדינות המפותחות.
העובדה שארדן הצליח לעורר גלים בתקשורת (בזכותו תוכניות האקטואליה ברדיו הפסיקו לכמה רגעים למחזר אייטמים פוליטיים), עדיין לא מבטיחה שיצליח להזיז משהו גם בממשלה. ההכרעות שמשפיעות על הסביבה בישראל נתונות בידיהם של שרים אחרים, במקרה הזה שר התשתיות.
השר החדש, עוזי לנדאו, פתח באותו בוקר את מסיבת העיתונאים של רשות המים, ואולי לא במקרה נמנע מלהשיב לשאלות בטרם מיהר לעזוב את המקום. אחר כך יצאה בשמו הודעה מעורפלת, שבה הצהיר על מחויבותו לנושאים ירוקים, אבל גם על אחריותו לאספקת חשמל סדירה. אין ספק שחובתו של שר התשתיות לדאוג לאספקת חשמל. השאלה איזה חשמל, ומה המחיר הסביבתי, הבריאותי והכלכלי שנידרש לשלם עבורו.
נא להמתין לטעינת התגובות
