אל תטרפדו את שחרור גלעד

אני מקווה שכל המתנגדים, שלא רוצים לראות רוצחים חופשיים, ישאירו את הנושא הזה בצד. קצת אחרי יום הכיפורים, עכשיו הזמן לשים סוף לטרגדיה הזו

מיקי גולדווסר | 12/10/2011 13:40 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
נשימתי נעתקה, ופרצתי בבכי. גם עכשיו קשה לי להתבטא מרוב התרגשות. הידיעות על העסקה לשחרור גלעד החזירו אותי אחורה, לרגעים שבהם דיווחו לנו על העסקה שלנו. אלו רגעי אושר, הרגעים שהמשפחה מחכה ומייחלת להם. רגעים של שיא המתח אצל המשפחה, שיא המתח אצל העם בישראל.

אני בוודאי זוכרת מה עבר עליי ועל משפחתי, ואני יכולה להניח מה עובר ברגעים האלה על אביבה ונועם שליט. אני ממהרת לעלות לירושלים כדי לפגוש את המשפחה הנהדרת הזו. אני מתפללת במתח הנובע מהחשש הכבד שאולי מישהו בממשלה לא יאשר את העסקה וחס וחלילה היא לא תעבור. אני רוצה להאמין שכולם יאזרו אומץ ולא ייתנו להזדמנות הזו לחמוק.

אני מקווה שכל המתנגדים, אלה שלא רוצים לראות רוצחים חופשיים, ישאירו את הנושא הזה בצד. היום, כשאנחנו כמה ימים אחרי יום הכיפורים, זו ההזדמנות לשים סוף לטרגדיה הזו. זו ההזדמנות לראות את גלעד בבית.

אני יודעת שרוצים לתת הזדמנות לאלה שלא מתלהבים או אפילו מתנגדים לשחרור מחבלים, לאותן משפחות שנפגעו מהטרור הרצחני הזה, להתנגד למימוש העסקה. אני מתחננת בפניהם: אל תשימו מכשולים. אסור להחמיץ את הרגע, אסור לתת לעסקה הזו לחמוק. בואו נחזיק אצבעות שנראה את גלעד בבית בקרוב. מאוד בקרוב. כמה שיותר בקרוב.
מקבלים את גלעד בחזרה - אין דבר יותר גדול מזה

המחבלים שישוחררו בעקבות העסקה הרי מוחזקים במלון ברמה של חמישה כוכבים. אולי שחרורם והחזרתם לסמטאות בעזה ולמחנות הפליטים יהיו העונש האמיתי שלהם. הם מקבלים שחרור מאיתנו, אבל חוזרים לחיים הנוראיים שלהם וזו חצי נחמה. אבל הנחמה הגדולה באמת היא שתמורת המחבלים האלה אנחנו מקבלים את גלעד שליט הביתה. אין דבר יותר גדול מזה.

פעלתי בתקופה האחרונה לצד משפחת שליט, אבל אני בורג קטן. הייתי חלק מהמפעל האדיר הזה של ההורים והמשפחה. הם עזבו הכל למען הבן

שלהם ויותר מחמש שנים לא עצמו עין. הם חלמו על הרגע הזה, והנה הוא מגיע.

אין לי מילים להגיב מרוב עוצמת הרגשות. אני בוכה כי אני מרגישה שזה מתקרב וזה יום גדול למדינה שלנו, למשפחה המורחבת ולעם ישראל. החזרתו של גלעד היא ניצחונו של העם. ניצחון אדיר לעם שיודע לעמוד על ערכיו, עם שלא נוטש את אנשיו. כולם עד אחד, כולם מקווים שהאחד יצטרף לכולם. אני רוצה להפסיק לבכות, אני רוצה לחבק את גלעד, ויותר מכל אני רוצה לראות את אביבה מחבקת את הבן שלה.

מיקי גולדווסר היא אמו של אודי גולדווסר ז"ל, שנחטף על ידי חיזבאללה בשנת 2006 וגופתו הוחזרה כעבור שנתיים
הביא לדפוס: יונתן הללי

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור אורח

צילום: .

nrg מעריב מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים