למרות המכשולים: רצים להתאגד
כשאיגוד האתלטיקה החליט לייבא ספורטאים מקניה, הבנו שהגיע הזמן שנתחיל להיאבק על זכויותינו. הצטרפנו להסתדרות והתחלנו מסע ארוך ומייגע להקמת ועד. מונולוג של יוזם התאגדות האתלטים
איתי מגידי באליפות אירופה באתלטיקה. צילום: אי-פי
אני בדיוק חזרתי ארצה אחרי כמה שנים בקולג' בארצות הברית, שבהן השקפתי מהצד על האתלטיקה הקלה בישראל והייתי רחוק פיסית ומנוע מלפעול. כמו כן, הצטרפותי לוועד הספורטאים בוועד האולימפי לאחר האולימפיאדה גרמה לי לנסות לפעול ולקדם משהו בספורט הישראלי, בענף שאני עוסק בו מחצית מחיי.
אצל אתלטים פעילים, מאמנים ואתלטי עבר התחזקה התחושה שכבר די הרבה זמן יש יחס בעייתי כלפי האתלט הישראלי, שנאלץ לקבל גזירות מלמעלה ואינו יכול להשפיע על הנעשה - הן ברמת המתקנים והן בהחלטות המקצועיות. התחלנו להפיץ את הרעיון להקים ארגון אתלטים ישראלי, שיאגד סביבו את מרבית האתלטים הבכירים וייתן מענה לסוגיות רבות. הרעיון הופץ בפורומים השונים (אי-מיילים, פורום האתלטיקה, פורום ספורט הישגי ואולימפיאדה ועוד) וקיבל גיבוי מהסביבה (כולל יו"ר איגוד האתלטיקה הקלה).
ההתלהבות ההתחלתית דעכה במהירות, כאשר התברר לסובבים שיש כאלו שהמהלך יכול לסכן אותם או את מאמניהם. הפגישות המועטות - שהיה בהן ייצוג גם לאתלטים צעירים וגם לוותיקים, גם בדרגה בינונית וגם עם השתתפות באולימפיאדה ברקורד - הביאו למספר צעדים שניסו להחיות את הרעיון ולהעביר אותו מהתיאוריה לפרקטיקה.
איך משנים את המציאות בשטח? מכניסים נציג לישיבות איגוד האתלטיקה הקלה על מנת להיות גורם משפיע,
פונים כגוף אל מתקני הספורט ומשפרים את היחס והציוד שבמקרה הטוב הורסים התקדמות מקצועית ובמקרה הגרוע אף פוצעים אתלטים במסגרת האימונים והתחרויות, ומגייסים תרומות וספונסרים - ואלה רק חלק מהרעיונות הנהדרים שעלו בפגישות.
בהתחלה החתמנו עצומה ואז גם צירפנו לשורותינו את עו"ד עודד סלע, שמייצג אישית כמה ספורטאים וגם עובד עם ההסתדרות. עו"ד סלע דיבר איתנו על הסדרי פנסיה, על ביטוח פציעות ועל יחסי עובד-מעביד מול האגודות, האיגוד והוועד האולימפי. ההתלהבות היתה אז רבה, ועו"ד סלע קישר אותנו לארגון הספורטאים של הסתדרות, שהציעה את עצמה כבית להתאגדות שלנו. כל שהיה דרוש הוא היענות של כשליש מקבוצת המיקוח שנגדיר, שיצטרפו כחברים להסתדרות (עלות של 12 שקלים לחודש. בהחלט לא סכום שצריך למנוע מהמהלך לצלוח).
ניסיונות גיוס השליש הנדרש נכשלו כישלון חרוץ. בפגישות הגדרנו את קבוצת המיקוח כאתלטים המדורגים בשלוש השנים האחרונות - כ-170 איש. המשימה שלנו היתה להחתים כ-50-60 מתוכם. אני לא יודע אם לתלות את זה באדישות או בחשש מפני פגיעה, אך לכנס ההשקה של הארגון הגיעו רק 20 אתלטים, שמתוכם רק 12 מילאו טפסים והצטרפו רשמית. מאז הנושא בקיפאון מוחלט, אך עוד לא התייאשנו.
אני עוד מקווה שבעתיד יקום ארגון כזה ויעזור למנף את האתלטיקה הישראלית. אנשים עדיין פונים אלי מידי פעם ושואלים מה קורה עם הארגון, ואני עונה שכשיגיע המשבר הבא אולי האתלטים יתעוררו ויבינו שיש צורך בגוף כזה. כל זמן שהאתלטים עצמם לא ידרשו ייצוג, אני לא מתכוון לאלץ אותם. אחרי הכל זה לא עסק שלי, אלא ארגון של האתלטים ולמענם. ביום שבו הם יחליטו לקחת אחריות על גורלם ולהיאבק על זכויותיהם, גם מצבם ישתפר.
הכותב הוא יוזם התאגדות האתלטים ואצן מכשולים שהשתתף באולימפיאדת בייג'ין 2008
נא להמתין לטעינת התגובות
