תא"ל פארס הלך בדד הביתה
כשקצין כמו עימאד פארס מסתבך, אין לו משענת אוטומטית בצבא ומחוצה לו
באותן שעות כבר ידע פארס שהסיפור דלף לעיתונות, ושאשכנזי ואלוף הפיקוד גדי אייזנקוט כבר יודעים שלא דיווח אמת במסמך שהגיש לחברת הליסינג וששיקר פעמיים לאייזנקוט בעניין. אבל לאיש ממכריו לא הייתה אתמול תחושה שהחליט להתפטר מצה"ל, ואיש לא הרגיש שהוא מתנהג כמי שעננה רובצת עליו.
אז איך קרה שפארס התפטר 24 שעות אחרי שחגג את הסיום המוצלח של התפקיד התובעני, ובלי להרים טלפון אפילו לעורך הדין שייצג אותנו במשפטיו הקודמים? האם הרמטכ"ל ואלוף הפיקוד שמו לו אקדח על השולחן, והודיעו לו מה עליו לעשות? אם כך, אשכנזי נהג כאן באופן הרבה יותר החלטי משנהג במקרים קודמים. אבל כנראה היה כאן משהו אחר: פארס עצמו מיהר להגיש את ראשו ופתר לרמטכ"ל את הבעיה.
מישהו שנכח בטקס ההחלפה שלשום ציין עובדה מעניינת: נכחו שם כל אלה שהיו פקודיו של פארס בגבעתי, אבל אף לא אחד שהיה שם לפניו. עימאד פארס טיפס עד סף המטכ"ל ללא סוס מושך, מהסוג שתמיד יש לקציני הצנחנים וגולני. פארס, שביקש בצעירותו להתגייס לקורס טיס, גדל בחטיבה 300, ממנה לא יצאו מפקדים בכירים שימשכו למעלה את חביביהם על פי המסורת הצה"לית.
הוא היה מג"ד ומח"ט בגבעתי, עוד חטיבה שטרם הוציאה מתוכה רמטכ"ל, סגן או אלוף פיקוד. לכל אורך דרכו בלט כמפקד שדה מעולה, ומנגד צבר תלונות רבות על מזג סוער ואף הורשע בעבירות של אלימות. כשקצין כזה מסתבך, אין לו משענת אוטומטית של מקורבים בצבא ומחוצה לו שייתנו עצה משפטית או תקשורתית, שירגיעו את הדחף הראשוני, שיעזרו לעמוד בלחצים וברמיזות מלמעלה.
אי אפשר לדון את פרשת פארס במנותק מסיפורו של תמיר, המחכה בימים אלה לתוצאות ערעורו על הרשעה בפרשה שפרטיה דומים מאד. פה ושם יש רכב צבאי שבן משפחה נהג בו שלא כדין; פה ושם יש שקר שנועד לכסות על בן המשפחה ועל הקצין עצמו. כל עורך דין, אלוף
אבל פארס לא שאל והתפטר, עם או בלי רמז, ואשכנזי - שספג לא מעט בעניין תמיר - קיבל, יש להניח, את ההתפטרות בלי לבטים רבים. בכך, ואפשר להניח שהדברים לא נעלמו מעיניו, חרץ הרמטכ"ל במידה רבה, מבחינה ציבורית לפחות, גם את דינו של תמיר. הרי אם ערעורו של צ'יקו יידחה, יתקשה אשכנזי לעשות מה שחוק השיפוט הצבאי מתיר לו, ולהמתיק את העונש כדי שתמיר יישאר בצבא.
לכאורה, התפטרותו של פארס מאששת את ערך אמירת האמת בצבא, ומראה שהוא חל גם על מפקד בכיר. אבל בצבא שמפקד חיל הים שלו מסר גרסה מפוקפקת ביחס לשאלה כמה פעמים בילה במועדון חשפנות ונשאר בתפקידו, ושמפקדיו הבכירים ספגו הערה על מוסר כפול מפי מפקד בית הדין הצבאי אחרי שהתייצבו לצדו של תמיר בעדויות האופי שלהם, ספק אם גם התפטרותו של פארס, מרצון או מלחץ, תיתפס כטיהור השורות. סביר יותר שתחריף את הדימוי שיש לפיקוד הנוכחי של הצבא כחבורה של שורדים.
תמיר ופארס, איש בדרכו השונה מאד מרעהו, היו שניים ממפקדי השדה הבולטים של הצבא בשנים האחרונות. הם לקחו סיכונים והשיגו הצלחות בקרב, והיו שניים מאחרוני הקצינים הבכירים שאפשר לכנות אותם "צבעוניים", תוססים ומתסיסים את סביבתם.
עכשיו אחד מהם בחוץ, ועזיבתו מקשה עוד יותר על המערכת לחרוג מקיפאונה כדי שהשני ישרוד. ומי נשאר, ממתין עד בוש שאשכנזי יקבל כבר החלטות על סבב המינויים הלא נגמר? מי שאיכשהו הצליח לא להסתבך.
נא להמתין לטעינת התגובות
