קרש ההצלה של המחאה: עופר עיני
על רקע קיפול אחרון האוהלים בשדרות רוטשילד בתחילת השבוע הבינו מנהיגי המחאה שבלי התערבות של יו"ר ההסתדרות, כל מה שעבדו עבורו יתפוגג
עיני, הרגיל למחוות של כבוד בכל מקום אליו נכנס מאז נבחר ליו"ר ארגון העובדים הגדול במדינה, התקשה לדבר עם דפני ליף וחבריה באותה שפה.
עוד בטרם סיים לומר את האני מאמין שלו ולשתף את ליף, סתיו שפיר יגאל רמב"ם וחבריהם במהלכים שהוא רואה לנכון לבצע במסגרת המחאה ההולכת וגדלה, החלו כמה מהם להחליף מבטים ביניהם ובלי להתבלבל החלו בתנועות הידיים שהפכו לשפת רחוב המחאה, "חבר אתה חופר" מול עיניהם המשתאות של עיני ובכירי ההסתדרות שנכחו בפגישה.
הפגישה, כמו נוספות שהתקיימו בימים שלאחריה, התקיימה תוך חשדנות כבדה מצד שני הצדדים, כאשר נציגי האוהלים ממהרים לסיים בתואנה שכלי התקשורת מחכים להם, וחותמים כל פגישה במהלכה הציע עיני מהלך אופרטיבי ב"אנחנו צריכים לחזור לכל היושבים באוהלים ולדבר איתם על זה".
לאחר מספר פגישות שלא הביאו לפריצת דרך, כל אחד מהצדדים המשיך בכיוון שנראה לו לנכון. ליף, שפיר, קונטס ועמיתיהם הובילו את המחאה בהגדלת המאהלים ברוטשילד וברחבי הארץ והתנהלו מהפגנה להפגנה, עיני מצדו שמר על הקלפים קרוב לחזה כהרגלו, נתן הנחייה לסייע למחאה בעיקר בלוגיסטיקה והרים את עצרת העובדים ההמונית ברחבת ההסתדרות.
ההבדלים התהומיים בגישות של ראשי המחאה ועיני לא הצטמצמו במהלך החודשים האחרונים. ממש לא. החיבור החדש שנוצר כעת בין עיני לראשי המחאה על רקע הכרזתו על סכסוך עבודה כללי במשק כי "דוח טרכטנברג לא התייחס לעובדי הקבלן", מתקיים אך ורק כי גם ליף וחבריה מבינים את מה שכולם כבר הבינו מזמן – בלי התערבות עיני והנחייה שלו שעשויה להשבית מדינה שלמה, גם עוד שלוש הפגנות של 400 אלף איש לא יגרמו לשינוי
על רקע קיפול אחרון האוהלים בשדרות רוטשילד בתחילת השבוע וצמצום מרווח הסובלנות של הרשויות – ולא פחות חשוב של דיירי השדרות השונות – כלפי מחוסרי הדיור והנלווים אליהם במרחבי הציבור העירוניים, והכיוון אליו ככל הנראה הולך הולך דוח טרכטנברג, הכרזתו של יו"ר ההסתדרות על הכוונה להשבית את המשק היא לא פחות מקרש הצלה עבור ליף וחבריה להובלת המחאה.
מי שקולו לא נשמע בהקשר הזה בימים האחרונים אבל נמצא חזק בתמונה הוא איציק שמולי, יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית, שבעצמו העלה את סוגיית עובדי הקבלן בפני עיני בפגישות שקיימו ראשי ההסתדרות הסטודנטים בשבועיים האחרונים.
הסטודנטים, למי ששכח, הובילו בשנה האחרונה שורה של הישגים בתחום, כאשר סייעו לעובדות הניקיון באוניברסיטות באר שבע, תל אביב וירושלים לעמוד על זכויותיהן ויחד עם ארגון "כוח לעובדים" הצליחו לאגד את עובדי הניקיון והשמירה בחלק מהקמפוסים, לוועדי עובדים לכל דבר.
בסופו של דבר, אם אכן האיום של עיני יהפוך לשביתה (ולמעשה, גם אם לאו) זהו הצעד האופרטיבי הגדול והחשוב ביותר שיוצא מהמחאה החברתית שהחלה כאן באמצע חודש יולי.
ולזה, גם ראשי מחאת האוהלים שעמדו בצד ושתקו כאשר פעילי השמאל הלאומי הקימו לעיני אוהל מתחת לחלון לשכתו וריססו גרפיטי על השלטים שהכין לעצרת העובדים לתמיכה במחאה, לא יעיזו להגיד לא. בטח לא לעשות שוב את תנועות הידיים שעשו לו בפגישות הראשונות באמצע חודש יולי האחרון.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם