פזמון חוזר: 30 שנה, אותה כותרת, ים המלח
נכנסו אל הארכיון כדי לבדוק מה כתבו על ים המלח לאורך השנים. מתברר שבין 1976 ל-2009 הכותרות בעיתונים לא משתנות. גם אז וגם היום מצבו של ים המלח רע ודבר לא מבוצע. שבוע ים המלח ב-nrgמעריב

אם נמיר את המילה "נציב" במילה "מנהל רשות" ואת המילה "סימפוזיון" במילה "דיון", לא יהיה שום דבר מוזר בטקסט העיתונאי הזה, מלבד העיתוי. זהו הפתיח של כתבה שפורסמה במעריב כבר באוקטובר 1976, תחת הכותרת: "נציב המים קורא לשיתוף פעולה ישראלי-ירדני – להצלת הירדן".
לפני למעלה מ-30 שנה אמר נציב המים דאז, מנחם קנטור: "לא אנו ולא הירדנים מנצלים היטב את הירדן, ואולם בעתיד נלמד גם אנו וגם הירדנים לתפוס יותר מים הזורמים לתוך הירדן. התוצאה תהיה הרת אסון, הן למורד הירדן והן לים המלח, אם לא נשכיל לתכנן את תוכניות הפיתוח".
תמונה מדויקת למדי. מצבו של ים המלח בכי רע, וכמו במקרים רבים, הכתובת (או במקרה הזה: הידיעה על הירידה
כותרות חביבות על עורכים בסגנון "ים המוות גוסס" או "האסון (כלשהו) הבא" מעטרות את דפי העיתונים זה שנים רבות. למרות זאת, עד היום, לא ננקטו הפעולות הדרושות כדי למנוע את התחזית העגומה של נציב המים קנטור ומנבאי שחורות אחרים. מעידות על כך הכותרות, שאינן משתנות.
גם לפרויקט "תעלת הימים" המדובר והשנוי במחלוקת, המציע לפתור את בעיית מפלס המים בים המלח באמצעות תעלה שתוביל אליו מי ים מהים התיכון או מים סוף, ותק תקשורתי רב. מאז המליצה ועדת ההיגוי של הפרויקט, בראשתו של פרופ' יובל נאמן, על הקמת תעלה מהים התיכון לים המלח בשנת 1977, שב ועולה הרעיון, בגרסאות שונות ומשונות, על מתנגדיו ומהלליו. מקבץ חלקי ביותר, אך מייצג, של כתבות עבר, מעיד על כך שארוכה הדרך בין יוזמות למעשים:
מעריב, 26.08.80: החלטת ממשלה: תעלת ימים שתקשר בין הים התיכון לבין ים המלח.
קפיצה בזמן:
זמן הנגב, 27.06.03: "הרעיונות החדשים להזרים מים, מים סוף לים המלח, נשמעים בימים אלה כרעיון חדש, טרי, הישר משולחן יצירתי של מתכננים ואנשי חזון צעירים [...] אני לא יודע אם זו הפעם הראשונה, אבל במו אוזני שמעתי את שמעון פרס מדבר על הרעיון של תעלה מים סוף לים המלח, בחודש אוקטובר 1971".
מעריב, 11.01.06: פרס החליט באחרונה להחיות את תוכנית תעלת הימים ההיסטורית.
קפיצה נוספת בזמן:
nrgמעריב, 27.06.09: לאחר פגישה עם נשיא הבנק העולמי הכריז השר סילבן שלום, כי השלב הראשון בפיילוט שיבדוק את ההשפעות הסביבתיות של פרויקט תעלת הימים עומד להתחיל. זמן קצר לאחר מכן פורסמה ידיעה סותרת: הבנק העולמי טוען כי השלב הראשון בפיילוט כלל לא נידון בפגישה עם שלום.
סיכום ענייני ומתומצת של הנאמר לעיל יכולות לשמש מסקנותיו של דוח מבקר המדינה שפורסם במאי השנה ונוגעות למצבו של ים המלח: "בעוד שההידרדרות במצבו של ים המלח היא בעיקרה תוצאה של מעשה ידי אדם, הרי שטיפולם של משרדי הממשלה ושל הגופים הציבוריים בירידת מפלס ים המלח ובתופעת הבולענים מאופיין בחוסר מעש שנמשך שנים רבות. אי-מציאת פתרון ממשי בתחומים אלו עלולה לגרום לסיכון לחיי אדם, לפגיעה באוצר טבע חשוב וייחודי ולהמשך הפגיעה החמורה בפיתוח ההתיישבות והתיירות המתוכננים באזור ים המלח.
"ים המלח וסביבתו הם אזור גאוגרפי ייחודי המהווה משאב לאומי חשוב. דוח ביקורת זה מצביע על ליקויים חמורים בהתנהלותם של הגורמים המעורבים, אשר הביאו לכך שקיימת סכנה ממשית לעתידו של ים המלח. לדעת משרד מבקר המדינה, אין להשלים עם המשך המצב, ועל משרד התיירות בשיתוף יתר משרדי הממשלה הנוגעים בדבר מוטלת האחריות לנקוט את הפעולות המתחייבות בהקדם לפני שייעשה המצב בלתי הפיך".