לים המלח דרוש יועץ תקשורת
מי לא אוהב את ים המלח? האם מישהו מתנגד להצלתו? ובכל זאת, דבר לא מבוצע. "אי אפשר לסמוך על זה שבליבנו פנימה יש פינה חמה לים המלח", טוען יועץ התקשורת מוטי שרף וממליץ על קמפיין פרסום. במועצה המקומית תמר תולים תקווה בתחרות "שבעת פלאי עולם" ורק ח"כ ניצן הורוביץ לא מאמין במסע פרסום, אלא בהמשך בחינת האופציות
ח"כ ניצן הורוביץ. "אנשים מאוד מודעים. הבעיה היא לא תקשורתית" צילום: פלאש 90
ח"כ ניצן הורוביץ (מרץ), יו"ר השדולה להצלת ים המלח, מאמין שים המלח דווקא נמצא על סדר היום הציבורי. "ים המלח הוא נושא שעולה מהציבור, אנשים מאוד מודעים. הבעיה היא לא תקשורתית. זו בעיה אמיתית וקשה", הוא אומר ומוסיף, "יש קטסטרופה בים המלח. המפלס יורד ביותר ממטר בשנה, יש בעיית מים כללית בארץ ובעולם, ונדרש שיתוף פעולה בינלאומי כדי לפתור זאת".
ובכל זאת, בעיית המפלס היורד קיימת לפחות 30 שנה.
"הבעיה קיימת, אבל היא לא נובעת מזה שאין תקשורת או מודעות ציבורית. אנחנו חיים באזור מדברי. מקורות המים הטבעיים שזרמו לים המלח נוצלו, נתפסו על ידינו, על ידי הירדנים ועל ידי הפלסטינים. גם לפעילות התעשייתית של מפעלי ים המלח חלק בירידת המפלס. השאלה היא: איך מחזירים מים לים המלח? יש כל מיני הצעות לפיתרון – אבל מדובר בפתרונות שהם פרויקטים".
אבל גם על הפתרונות דיברו כבר לפני 30 שנה.
"יש סחבת נוראית בסיפור הזה וצריך לזרז את הבדיקות של ההשפעה על הסביבה. המודעות קיימת. זו לא הבעיה".
אולי דרוש קמפיין גדול להצלת ים המלח, כמו למשל, הקמפיין להצלת הכינרת?
"אפשר לצאת למסע פירסום. ים המלח מתחרה בתחרות 'שבעת פלאי עולם', ויש קמפיין בנושא. הציבור מאוד רוצה להציל את ים המלח, אבל זה לא תלוי בו. זה לא כמו קמפיין 'אסור לקטוף את פרחי הבר'. זה עניין בינלאומי שמצריך החלטות קשות ובינלאומיות. גם ירדן במצוקת מים נוראית. יש שכונות בעמאן שמגיעים אליהם מים רק פעם בשבוע. העניין הוא לא בקמפיינים, העניין הוא לקדם את הבדיקות כמה שיותר מהר כדי שבעתיד הקרוב נוכל לקבל החלטה רצינית לגבי ים המלח".
באגם מונו זה הצליח
בארגון "ידידי כדור הארץ המזרח התיכון" ובמועצה האזורית תמר דווקא תולים תקוות גדולות בקמפיינים, ומאמינים שקמפיין רחב יכול להיות בדיוק מה שים המלח זקוק לו. "לצערי, רוב הציבור עסוק בענייניי היומיום השוטפים והמהירים", טוען ראש המועצה האזורית תמר, דב ליטבינוף. "אנשים לא עוצרים לרגע אחד כדי לחשוב ולהבין שהמדינה עלולה לאבד את אחד מאוצרות הטבע הנדירים והייחודיים שלה, שמשלבים טבע, תיירות, היסטוריה ומרפא".
במועצה מקווים שתחרות שבעת פלאי עולם תהווה מנוף לתיקון המצב."עמלנו קשות כדי להציב את ים המלח בגמר התחרות ונמשיך להפוך כל אבן כדי שגם נזכה", אומר ליטבינוף. "אני מאמין בכל ליבי שהזכייה תשנה באופן דרמטי את מקומו של ים המלח בתודעה הציבורית בארץ ובעולם. באמצעות התחרות אנו מקווים לעורר את המודעות הלאומית והבינלאומית לים המלח כאוצר טבע שאין שני
לו בכל העולם, ובמקביל לגייס מודעות למצבו הטראגי".
בארגון ידידי כדור הארץ מקדמים גם כן בימים אלה פעילויות שונות הקשורות לים המלח, ביניהן: "שביל שכנים", מסלול טיול לאורך חופי ים המלח – בצד הישראלי ובצד הירדני – שמטרתו הפניית זרקור לים המלח. ב-24 בחודש זה מתוכננת פעילות במסגרת קמפיין 350 העולמי להעלאת המודעות למשבר אקלים, במסגרתה ייצרו תושבים ישראלים בגופם את הסיפרה 0 בחוף עין גדי, ובמקביל ייצרו בשטחם הגובל בים המלח גם פלסטינים וירדנים את הספרות 5 ו-3.
"אנחנו מקווים לזכות להד תקשורתי בארץ ובזירה הבינלאומית בעקבות הפעילות", אומר המנכ"ל הישראלי של הארגון, גדעון ברומברג. "ים המלח לא מופיע מספיק בתקשורת. אמנם, אחת לכמה חודשים עולות כמה כתבות בנושא, אבל אחר כך הוא נשכח לחצי שנה, וזה בהחלט לא מספיק כדי להשפיע על מקבלי החלטות".
איך אפשר לגייס את הציבור?
"יש דוגמה מצוינת, אגם מונו בצפון קליפורניה, גם הוא מלוח כמו ים המלח. הנהרות שזרמו לאגם נתפסו על ידי לוס אנג'לס, והאגם כמעט התייבש. קבוצה של אנשי סביבה ותושבים פתחו בקמפיין להצלת האגם: בכל סוף שבוע הם רכבו על אופניים מלוס אנג'לס לאגם, עם בקבוקי מי-ברז מלוס אנג'לס. באגם מונו הם רוקנו את הבקבוקים. זה הפך למעין טקס סמלי: קריאה לציבור לחסוך במים, על מנת שהנהר שזרם לאגם ישוב לזרום. זו היתה הצלחה אדירה. אל המקום, שלא היה תיירותי לפני כן, הגיעו המון תיירים, הקמפיין משך תשומת לב, ובסופו של דבר השלטונות הגיעו להסדר בנושא ומפלס המים יוצב. זו גם הדרישה של ארגוני הסביבה בארץ בנוגע לים המלח. אין ציפיה שהוא ישוב להיות מה שהיה, אלא שיגיע לאיזון סביר".
רק המדינה יכולה
היועץ האסטרטגי לקמפיין רשות המים "ישראל מתייבשת", מוטי שרף, טוען שבמדינה רווית צרות כמו שלנו, קמפיין הוא תנאי הכרחי להעלאת נושא לסדר היום, העמוס לעייפה ממילא.
בר רפאלי בקמפיין רשות המים למען הכנרת. אולי אסתי גינזבורג פנויה לקמפיין ים המלח? צילום: רשות המים
"אי אפשר לסמוך על זה שבליבנו פנימה יש פינה חמה לים המלח", הוא מסביר. "תפקידו של קמפיין לשמש הדבק. הוא זה שיוצר את אותה תחושה של כולם בעד הדבר הזה. קמפיין הוא סוג של אינטראקציה, וללא קמפיין שיוצר מטרה מסוימת, אנחנו אוסף של פרטים תועים. הקמפיין שם מטרה מסוימת – ברורה ומדידה, ואז כולם מתיישרים אליה".
מה גורם לעניין מסוים לעלות על סדר היום הציבורי?
"אני חושב שמה שעולה דבר ראשון הם נושאים שרלוונטים לכל אחד ואחד מאיתנו. התקשורת והציבור מתעסקים במשהו כשהם מרגישים שזה נוגע אליהם באופן אישי".
איך זה עובד בקמפיין רשות המים?
"הכותרת של הקמפיין השנה היתה 'מצילים את הכינרת'. 'מצילים' פונה לפן אמוציונאלי שרלוונטי לכל אחד כי הכינרת היא סמל המים וסמל החיים. אבל לא הסתפקו בזה. נתנו גם יעד של חיסכון וטיפים לחיסכון. כך הציבור נרתם וגם מרגיש שהוא תורם, הנושא נמצא בקדמת הבמה כל הזמן ולא נשכח. בכל מה שקשור לקמפיינים אקולוגיים-סביבתיים, פונים לגרעין קשה שממילא מעורב ורוצה לדעת מה לעשות. אבל אם לא תיתן לו את המטרה ומה לעשות – הוא לא יהיה מעורב".
ובמקרה הספציפי של ים המלח, מה אפשר לעשות?
"צריך לקחת לדוגמה את הדברים שקשורים בהרס החיים והאקלוגיה במקום, לעטוף את זה בחירום, בהזדמנות חד פעמית היסטורית להציל את ים המלח, מה יקרה אם זה יעלם, ומה אני יכול לעשות. צריך גם לשאול: מי בעל האינטנרס שמוכן להוביל כזה קמפיין? ללא מנהיג שיעשה זאת, זה לא יקרה. אם זו מועצה מקומית – זה עניין מקומי. ארגונים ירוקים נתפסים רדיקליים ואין להם תקציב. רק המדינה יכולה להניע קמפיין שיציל את ים המלח. ואם המדינה לא תרצה, לא יהיה ים מלח".
צריך אסון בשביל שמישהו ישים לב, שאוטובוס יעלם בתוך בולען?
"אם יקרה אסון, לא עלינו, יצטרכו לטפל בזה מהצד של החירום והביטחון וימצאו לזה פיתרון פרקטי, ואז גם הציבור יחשוב: 'אוקי. יש בעיה, בולען, ויטפלו בה'. זה יהיה אסון לים המלח. הזווית חייבת להיות זווית מקרו ריגשית".
אז אולי זכייה בתואר "שבעה פלאי עולם" יכולה להציל את ים המלח?
"אני חושב שלו אני הייתי עכשיו מדינת ישראל וים המלח היה זוכה, הייתי הופך את זה לשפיץ של הקמפיין ומכניס לתוכו גם את עניין הגאווה הישראלית: 'לא ייתכן שהעולם מכיר במקום כפנינה עולמית ואנחנו נותנים לו למות', ודרך זה רותם את כולם. זכייה בתחרות יכול להיות הדבר הכי טוב שיקרה לים המלח.
נא להמתין לטעינת התגובות
