מבזקים

אור בקצה מערות ים המלח

מחקר חדש חושף עשרות מערות באיזור ים המלח. במערות נתגלו שרידי בעלי חיים וגם ממצאים המעידים על חיים של בני אדם. המחקר עוזר להסביר כיצד פעילות אדם מושפעת ישירות מתנאים פיזיים קיצוניים, כמו אקלים

אלכס דורון | 7/10/2009 11:25

מחקר חדש חושף עשרות מערות שלא נחשפו קודם באיזור ים המלח. המחקר, אחד המקיפים והנרחבים בתחומו, שנערך על ידי צוות מהאוניברסיטה העברית בירושלים ובשיתוף מומחים ויועצים נוספים, ערך מיפוי של 400 מערות באיזור. רבות מהן, כאמור, נתגלו לראשונה במהלך הפרויקט המדעי הגדול.

מערת הר ישי. תופעות שונות הנוגעות לקשר שבין האדם לנוף צילום: עמוס פרומקין

עשרות המערות, שלא היו מוכרות קודם לכן, שימשו כ"מערות מפלט" שבהן חיו בהסתר ולאורך תקופה ממושכת לוחמים ומפקדים בכירים בימי מרד בר-כוכבא (136-132 לספירה). במערות נתגלו ממצאים חשובים שונים – לא רק ארכיאולוגיים

- שאישרו כי אכן מדובר באותה תקופה סוערת של מאבק עיקש בשלטון הכיבוש הרומי.

מנהל פרויקט המחקר, פרופ' עמוס פרומקין, מהיחידה למידע וחקר מערות במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה בירושלים, אמר בראיון ל-nrgמעריב כי "המחקר סיפק יכולת להסביר תופעות שונות הנוגעות לקשר שבין האדם לנוף הפיזי וכיצד פעילות אדם מושפעת ישירות מתנאים פיזיים קיצוניים, כמו אקלים"

מערות צעירות, בנות 75 אלף שנה

מאות המערות שנכללו בסקר ונחקרו - ביניהן גם כאלו שאורך כל אחת מגיע עד 90 מטרים, ולכן כל יכולה לאכלס בתוכה עד עשרות אנשים מחפשימסתור - מרוכזות על שטח קטן יחסית, 60-50 קמ"ר בלבד. "מדובר באזור שהוא עשיר מאד במערות", הדגיש פרופ' פרומקין. בין המערות גם המפורסמת והגדולה ביותר - ואחת הארוכות בכל הארץ (270 מטר) - הלא היא מערת האיגרות שבנחל חבר. במהלך המחקר היא נסרקה באופן יסודי. חלק גדול מעבודת המחקר הנוכחית התרכזה במכוון באזור מצוק ההעתקים, כשני קילומטרים מחוף ים המלח. כן כלל הסקר את המערות שבין עין-גדי למצוקי דרגות – אזור שכלל לא נסקר עד היום.

מטפסים למערת ישי צילום: עמוס פרומקין

"היסודיות שבה בוצע הסקר הנוכחי חייבה שכירת מטוס שצילם את האזור, זיהה מערות רבות שלא נראו בעבר גם למטיילים הנועזים שהגיעו אליהן", פרופ' הסביר פרומקין. אחר-כך נבדק כל "חור" וכל פתח מערה. חלק מהמערות שנתגלו, היו מוסתרות מעין המצלמה באמצעות סלעים. מבין יותר מ-400 שנסקרו עתה, ונמדדו בתלת-מימד, רק עשרים לערך היו מוכרות למדע, בעבר.

גילן של חלק מהמערות שנתגלו – במיוחד הגדולות יותר מבין ה-400 - מוערך במיליוני שנים. אולם יש גם "צעירות" יותר שגילן- בין 75 אלף שנה ל-20 אלף שנה. "גילינו במערות אצות ששקעו ממימי 'אגם הלשון' – חלק מים המלח המורחב שהתייבש ונעלם כליל. הוא היה קיים בעבר הרחוק. גילינו במערות נטיפים וזקיפים המעידים כי בעבר הרחוק היה מפלס הים גבוה יותר, אפילו במידה משמעותית, מהמפלס הנוכחי. התגליות הללו – האצות והזקיפים במערות – מעידות שבעבר, לפני עשרות אלפי שנים, אזור ים המלח, שהוא כיום צחיח, חם ויבש מאד, היה אזור שנהנה מאקלים גשום ולח הרבה יותר, לצד שיעורי התאדות נמוכים יותר מכפי ששוררים בו כיום".

שרידי צב

שרידי בעלי החיים והצמחים שנתגלו במערות, בכלל זה שרידים שמעולם לא נמצאו קודם לכן, מעידים לא רק על שינויי האקלים שהאזור עבר, אלא שהם הובאו למערות או בידי בני-אדם שהסתתרו בהן, או בידי בעלי-חיים. למשל: שרידי עצמות צב וחולד ים-תיכוני שנתגלו במערות למרגלות הר ישי באזור עין-גדי ופרות – כמו ערער אדום, גלעיני תמרים, שיזף, חיטה, גלעיני זיתים.

"בעוד ששרידי הצב, למשל, יכולים היו להגיע למערה גם בידי עוף דורס, כמו פרס, שקינן בתוכה או בידי אדם שהביא צב או חולד למאכל. אבל שרידים אורגניים אחרים שמצאנו, שהם בגדר שאריות מזון, הגיעו למערות בוודאות בידי בני-אדם שחיו במערות", מתאר פרופ' פרומקין.

לדבריו, תגלית זאת מצטרפת לממצאים ארכיאולוגיים שנתגלו בכל מיני מערות באזור הזה, במשך עשרות שנות מחקר קודמות. אז נתגלו בכל מיני מערות פפירוסים שעליהם נכתבו תעודות בעלות אופי כלכלי מובהק (חוזי שכר, חכר או מכירה), אן מטבעות – ועליהן מוטבעים סמלים מובהקים לתקופת מרד בר-כוכבא ששימשו רק בזמנו - שנמצאו בתוך ארנק, או כלי נשק (ראשי חץ) וחפצי ערך אחרים, כולל תכשיטים וחרסים, ששימשו את המסתתרים לצרכי יום-יום.

במחקר ובסקר המערות שותפו – החוקרים: סורין ליסקר, רועי פורת, אורי דוידוביץ'; היועצים הארכיאולוגיים: פרופ' חנן אשל מאוניברסיטת בר-אילן ופרופ' עמיחי מזר מירושלים ויועץ המו"פ במועצה האזורית תמר, אלי רז