הבועה של דובאי נידונה להתפוצץ

דובאי רצתה להיות כמו סינגפור והונג קונג, אבל חיקוי מודלים כלכליים שנוצרו במקום אחר נועד לכישלון

הדר חורש | 2/12/2009 5:10 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
דובאי מאיימת לקרוס בחזרה אל החולות שעליהם הוקמו מגדלי הפאר שלה. עד לפני 50 שנה היא לא הייתה אלא כמה מבני בטון ששימשו נקודת ציון ומפגש לשבטים נודדים. אפילו מטבע מקומי לא היה לדובאים, והם השתמשו ברופיות הודיות.

אף שבתודעת הציבור היא משויכת לקבוצת נסיכויות הנפט של המפרץ, איש לא גילה שם מרבצי אנרגיה מסוג כלשהו, אבל ריח הכסף הגדול שהלך והצטבר באמירויות השכנות עלה גם באפם של שליטי דובאי: עם קצת השקעות של נסיכי האיזור והלוואות עתק מבנקים מערביים קמו גורדי שחקים, בתי מלון וקניונים. הדובאים החליטו להיות מרכז הסחר והבילויים של איזור המפרץ.

הדובאים לא המציאו את הגלגל. העיר-מדינה שלהם הלכה בעקבות מודלים מוצלחים של ערים משגשגות שהפכו למרכזי מסחר תוססים ועשירים לא בזכות משאביהן, אלא בזכות עושרן של המדינות הסמוכות, שהפכו אותן לצומת מסחרי נוח, כמו סינגפור והונג קונג.

הנסיכות הקטנה הצליחה בגיוס הלוואות עתק בבניית גורדי שחקים ומיזמי נדל"ן מנקרי עיניים, אבל לא ביססה מערכת כלכלית כמו בערי המדינה שאותן ניסתה לחקות. כמו כל בועה פיננסית התפוצץ הבלוף של דובאי ברגע שבו היא נדרשה להתחיל בפירעון חובות המיליארדים שצברה.
בין צ'ילה לסינגפור

המרחק בין דובאי והונג קונג עדיין גדול, ולעולם לא יגושר: מדינות העולם ששות לקנות את הנפט של נסיכויות המפרץ, אבל המערכת הבנקאית העולמית לעולם לא תעביר חלק משמעותי מנכסיה לנסיכות נפט איסלאמית שאיש אינו יודע כיצד היא מתנהלת ומה יילד בה המחר. דובאי הצליחה בימי הגאות לגייס הלוואות מבנקים מכובדים, אבל למרות יחסי הציבור המצוינים שזכתה להם, נזהרו מרבית חברות ההשקעה הבינלאומיות הגדולות משיתוף פעולה איתה.

חיקוי מודלים כלכליים שנוצרו במקום אחר אינו זר גם לישראל, אבל נראה שאצלנו קשה מאוד לייבא מערכות כלכליות וליישם אותן במקומות אחרים, שבהם הגיאוגרפיה והתרבות שונים מהמקום שבו התפתחו.

עד המשבר הפיננסי האחרון פעלה בישראל ועדת מומחים שתפקידה היה להמליץ על דרכים להפיכתה של ישראל

למרכז פיננסי בינלאומי. התוכנית הייתה חלק מאסטרטגיה חדשנית שגיבש אז משרד האוצר. המשבר קטע את עבודת הוועדה, אבל הסיכויים שישראל הייתה הופכת לצומת פיננסי כזה היו פחות מקלושים גם ללא המשבר הפיננסי, שכן הקמת מרכז פיננסי דורשת הרבה יותר מכוח אדם מיומן וקשרים עם בנקאים בוול-סטריט. מצבה הגיאו-פוליטי של ישראל אינו מאפשר לה להפוך לצומת עסקים.

אבל לא היה זה הניסיון הראשון או האחרון: במשרד התחבורה חולמים לייישם כאן את "תוכנית סינגפור" לסגירת מרכזי הערים בפני רכב פרטי. באגף שוק ההון חותרים ליישום "המודל הצ'יליאני" לפנסיה, שעל פיו מותאם אופן החיסכון לגילו של החוסך, אך לא למצבו הפיננסי. במרבית המקרים נתקלים יבואני המודלים במחסומים בלתי עבירים כמעט, המבדלים בין מדינות ועמים.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

הדר חורש

צילום: .

פרשן כלכלי, חובב טבע, יונקים ימיים וכדורגל (בית"ר ירושלים)

לכל הטורים של הדר חורש

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים