הבועה של דובאי נידונה להתפוצץ
דובאי רצתה להיות כמו סינגפור והונג קונג, אבל חיקוי מודלים כלכליים שנוצרו במקום אחר נועד לכישלון
אף שבתודעת הציבור היא משויכת לקבוצת נסיכויות הנפט של המפרץ, איש לא גילה שם מרבצי אנרגיה מסוג כלשהו, אבל ריח הכסף הגדול שהלך והצטבר באמירויות השכנות עלה גם באפם של שליטי דובאי: עם קצת השקעות של נסיכי האיזור והלוואות עתק מבנקים מערביים קמו גורדי שחקים, בתי מלון וקניונים. הדובאים החליטו להיות מרכז הסחר והבילויים של איזור המפרץ.
הדובאים לא המציאו את הגלגל. העיר-מדינה שלהם הלכה בעקבות מודלים מוצלחים של ערים משגשגות שהפכו למרכזי מסחר תוססים ועשירים לא בזכות משאביהן, אלא בזכות עושרן של המדינות הסמוכות, שהפכו אותן לצומת מסחרי נוח, כמו סינגפור והונג קונג.
הנסיכות הקטנה הצליחה בגיוס הלוואות עתק בבניית גורדי שחקים ומיזמי נדל"ן מנקרי עיניים, אבל לא ביססה מערכת כלכלית כמו בערי המדינה שאותן ניסתה לחקות. כמו כל בועה פיננסית התפוצץ הבלוף של דובאי ברגע שבו היא נדרשה להתחיל בפירעון חובות המיליארדים שצברה.
המרחק בין דובאי והונג קונג עדיין גדול, ולעולם לא יגושר: מדינות העולם ששות לקנות את הנפט של נסיכויות המפרץ, אבל המערכת הבנקאית העולמית לעולם לא תעביר חלק משמעותי מנכסיה לנסיכות נפט איסלאמית שאיש אינו יודע כיצד היא מתנהלת ומה יילד בה המחר. דובאי הצליחה בימי הגאות לגייס הלוואות מבנקים מכובדים, אבל למרות יחסי הציבור המצוינים שזכתה להם, נזהרו מרבית חברות ההשקעה הבינלאומיות הגדולות משיתוף פעולה איתה.
חיקוי מודלים כלכליים שנוצרו במקום אחר אינו זר גם לישראל, אבל נראה שאצלנו קשה מאוד לייבא מערכות כלכליות וליישם אותן במקומות אחרים, שבהם הגיאוגרפיה והתרבות שונים מהמקום שבו התפתחו.
עד המשבר הפיננסי האחרון פעלה בישראל ועדת מומחים שתפקידה היה להמליץ על דרכים להפיכתה של ישראל
אבל לא היה זה הניסיון הראשון או האחרון: במשרד התחבורה חולמים לייישם כאן את "תוכנית סינגפור" לסגירת מרכזי הערים בפני רכב פרטי. באגף שוק ההון חותרים ליישום "המודל הצ'יליאני" לפנסיה, שעל פיו מותאם אופן החיסכון לגילו של החוסך, אך לא למצבו הפיננסי. במרבית המקרים נתקלים יבואני המודלים במחסומים בלתי עבירים כמעט, המבדלים בין מדינות ועמים.