תראו מי קיבל צו הקפאה

במשך השנים תושבי כפר האורנים עשו הכל כדי שלא יהיו מזוהים עם המתנחלים. שלשום הם קיבלו צווי הקפאה. מה לעשות? התנחלות

אראל סג''ל | 3/12/2009 8:46

לפני ארבע שנים בתקופת ההתנתקות גרתי בשכירות בכפר האורנים, יישוב קהילתי חילוני ומבוסס, שתי דקות ממודיעין. יישוב מעמד ביניים קלאסי - שתי מכוניות חברה ליד בית צמוד קרקע, גינה עם מגלשה מפלסטיק לילדים, גדר פסיפלורה. כל החבילה. אגב, השם המקורי של היישוב היה "מנורה", שם שנקבע במטרה להנציח את זכר מ"ה הנופלים מהפלוגה הדתית של חטיבת יפתח בקרב "חירבת כוריכור" העקוב מדם. אולם התושבים לא אהבו את השם "מנורה", שם ארכאי מדי, והחליפו אותו ל"כפר האורנים". שם יותר מותגי, סטרילי. שם בעל ניחוח של מטהר אוויר לרכב.

עניין אחר שהתושבים הסתייגו ממנו ודי הדחיקו היה שהיישוב משתייך למועצה אזורית מטה בנימין. התנחלות, רחמנא ליצלן. רק ששש, אל תספרו לאף אחד. בזמן ההתנתקות חלק ניכר מתושבי כפר האורנים תלו סרטים כחולים על מכוניותיהם. הצביעות הרתיחה אותי. חיים בהתנחלות ותומכים בפינוי מגוש קטיף.
בוויכוחים שניהלתי הם הסבירו לי שאני לא מבין את ההבדל. "זה לא דומה", הבהירו, "אנחנו שתי דקות ממודיעין, אין כאן ערבים. אין דין כפר האורנים כדין מורג". אמרתי להם שהקביעה "דין נצרים כדין תל אביב" היא בומרנג ושהיא תחזור אליהם. יותר מזה, "הסרטים הכחולים שלכם", הדגשתי, "הם ביטוי עמוק להדחקה שלכם". חוששני שהם העריכו כי ירדתי מהפסים והתעלמו בהדרגה מגישת נביא הזעם מטעם עצמו שאימצתי.

אתם יודעים מה, אני מודה שהייתי קצת פתטי. אבל חלפו ארבע שנים ושלשום חולקו בכפר האורנים, שתי דקות ממודיעין, טופסי ההקפאה. מה לעשות? התנחלות. לא הסרטים הכחולים, לא הקרבה למודיעין ולא ההצבעה למפלגות הנכונות שינו את הסטטוס. מבחינת ברק חוסיין אובמה, אין הבדל בין כפר האורנים ליצהר.

הפליק-פלאק המוסרי של השמאל

גם מוצי דהמן, ראש המועצה האזורית מגילות שבצפון ים המלח - שבשטחה הקיבוצים קלי"ה ומצפה שלם המשתייכים לתנועה הקיבוצית - לא מבין איך עשו לו את זה. "תמיד מידרנו את עצמנו ממועצת יש"ע", אמר דהמן לרועי שרון כתב "מעריב","לא התקרבנו ליש"ע, עכשיו אנחנו פושעים?... כל מה שבונים פה הוא חוקי. עד עכשיו היינו מלח הארץ, ובלילה אחד אנחנו כמו המתנחלים". אם זה לא היה כל כך עצוב זה היה נשמע כמו מערכון.

כל פעם מחדש אני נדהם מהפליק-פלאק המוסרי של השמאל, מההתנשאות הבלתי נסבלת. מוצי המסכן שלנו מגלה פתאום שלא משנה שאין לו כיפה, שהוא הצביע למפלגה הנכונה, ואפילו שהחזיק שלט בהפגנה הצודקת בכיכר. מבחינת הערבים והעולם הנאור הוא נחשב מתנחל. אולי בשל כך פתאום נשמע הקיבוצניק כמו תואם פנחס ולרשטיין. אבל עכשיו מוצי רוצה לעתור

לבג"ץ נגד ההחלטה הלא אנושית, לדבריו, אשר פוגעת בזכויות אדם.

מעבר לפגיעה בזכויות אדם, המשמעות המכרעת של ההקפאה היא העובדה שממשלת נתניהו מתייצבת על קווי הארבעה ביוני 67' כתנאי לפתיחת מו"מ עם הפלסטינים. דומני, ואולי זו משאלת לב, שנתניהו מבין כעת את הטעות ועושה קולות של רוורס. מצד שני, לשותף שלו אהוד ברק חזר הצבע לפנים. 300 אלף ישראלים נכנסו לפריזר כדי שלשר הביטחון יהיה קייס במרכז מפלגת העבודה מול ארבעת המוסקיטרים. ברק מסתובב בשטח בבטלדרס ובחיוך מונה ליזה. טוב, תמיד תישאר לו פריז.