מהפכה ירוקה - לא כדי להרשים את העולם

אם ניכנס בישראל למשטר אימונים ירוק רק נרוויח מכך. אז בואו נעשה זאת למען עצמנו, לא למען הכדור ולא כדי לעשות רושם בקופנהגן

אביב לביא | 6/12/2009 5:30 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
עמיעד לפידות היה רב סרן בחיל הים, כשיום אחד עמד על סיפון הספינה שלו במפרץ חיפה, הבחין בזרם העכור שנפלט ממנועיה לתוך המים, והרגיש שנמאס לו להיות בצד המזהם. הוא פרש משירות קבע, הפך לאחד מאנשי הסביבה המקוריים בישראל, וכיום הוא אחראי לעובדה שבכשלושים יישובים בצפון מפרידים התושבים אשפה והופכים את הפסולת האורגנית לדשן.

לפידות עורך מדי פעם סיורים שבהם הוא מציג את מערך הטיפול בפסולת שהקים, כולל המחשה שקומפוסט לא מסריח. כשהמבקרים שואלים אם הוא מאמין שהפרדת אשפה בכמה יישובים קטנים תציל את העולם, יש לו תשובה מוכנה: "בהתחלה חלמתי לשנות את העולם, אבל הגעתי למסקנה שאני קטן מדי. אחר כך רציתי לשנות את מדינת ישראל, אבל גיליתי שגם זה לא יהיה קל. בסוף הבנתי שהתפקיד שלי הוא לשנות את עצמי. ואתם יודעים מה - זה בכלל לא פשוט".

עם הגישה הזאת, התמקדות צנועה בניסיון לשנות את עצמה, ישראל צריכה להתייצב מחר בוועידת קופנהגן. הוויכוח הער שהתחולל בתקופה האחרונה סביב העמדה שעל ישראל להציג בוועידה, והשאלה מה היקף המחויבויות לקיצוץ פליטת גזי חממה שעליה לקחת על עצמה, השכיחו מעט את העובדה שישראל היא שחקן זניח לחלוטין על מפת הפליטה העולמית.

לעולם, אם להתנסח בעדינות, יש דברים חשובים יותר לעסוק בהם. למשל סין, שבה יש ערים שפולטות יותר מכל מדינת ישראל.
מהפכה כזאת תעשה נפלאות לישראל בבית פנימה

ולכן, ישראל צריכה לעבור תהליך של התייעלות סביבתית דרמטית וקיצוץ בפליטות, לא כדי להציל את העולם, גם אם אין לזלזל בשום טון פחמן שייחסך מהאטמוספירה, אלא כדי לעזור לעצמה. מדינות שיירתמו למהפכה הירוקה ייזכו בשנים הבאות בדיווידנדים מדיניים, כלכליים ותדמיתיים משמעותיים. אבל גם אם שמים לרגע את הזירה הבינלאומית בצד, מהפכה כזאת תעשה נפלאות לישראל בבית פנימה.

בספרו החשוב "חם, שטוח וצפוף", מתייחס העיתונאי האמריקאי תומס פרידמן לוויכוח (שבעולם המדעי, למעשה, הסתיים) על השאלה אם האנושות אכן אחראית להתחממות הכדור. פרידמן גורס שזה בעצם לא משנה: גם אם האנושות תעבור מהפכה סביבתית ורק אז תגלה שאין לבני האדם קשר להתחממות

הגלובלית, הוא טוען, מדובר ברווח נקי.

פרידמן ממשיל את זה לאדם שמחליט להפוך לטריאתלט אולימפי ומתאמן בריצה, שחייה ואופניים במשך שנה שלמה. יום לפני האולימפיאדה מודיעים לו שלא התקבל. הוא אולי מאוכזב, אבל הוא הרבה יותר בריא, רזה ונמצא בכושר גופני מצוין.

אם ישראל תחליט להיכנס עכשיו למשטר אימונים ירוק, היא אולי לא תעצור את התחממות הכדור, אבל תמצא את עצמה בשנת 2030 עם תחבורה ציבורית יעילה, עם כמויות מופחתות של זיהום אוויר, עם תמהיל דלקים נקי יותר, עם מאגרי מים מספקים ועם הפחתה בתחלואה הסביבתית. את כל זה אנחנו צריכים לעשות למען עצמנו, לא למען הכדור, ובוודאי לא כדי לעשות רושם על מישהו בקופנהגן.

aviv67@gmail.com

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אביב לביא

צילום: דעות

כותב במעריב על ענייני איכות סביבה וכדורסל. מגיש את התוכנית "יהיה בסדר" בגלי צה"ל. פרסם ספר על אוכל אורגני

לכל הטורים של אביב לביא

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים