לפרוץ את הדרך לירושלים
התקנה החדשה המחייבת משאיות להמתין בצידי הדרך לירושלים עד השעה תשע, יוצרת עומסי תנועה, תסכול וזיהום סביבתי. כמה קל ונוח לעובדי משרדי הממשלה, ושנהגי המשאיות כבר יסתדרו
התקנה החדשה הורתה לנהגי המשאיות לא להשתמש בכביש מס' 1. עורק חשוב לבירה נסכר בפניהם בין השעות שש לתשע. וכך, מדי בוקר, בשולי כביש 1 בואך שער הגיא, מתגלה מחזה של טור משאיות הממתינות בצד הדרך עד שהשעון יראה על השעה תשע. נהג אוטובוס, שעושה את הקו לירושלים מדי יום, סיפר לי שהרחקת נהגי המשאיות מהכביש בבוקר קיצר את זמן ההגעה לירושלים בכעשר דקות, אבל הפקקים הענקיים נוצרים דווקא בכבישים המובילים לכביש 1.
על כביש 38, (מבית שמש לשער הגיא), מתרכזות בשולי הדרך משאיות רבות, שעוצרות בצד הדרך בהמתנה לפתיחת הכביש לבירה. כביש 38 הוא כביש צר, דו-סיטרי, מוליך כלי רכב רבים מהדרום לכיוון הבירה, ונתיבו מצטמצם עוד יותר כשחונים בצידיו משאיות רבות. לפני שער הגיא מתרכזות משאיות נוספות, גם אלה ממתינות שהשעה תהיה תשע והנהגים יוכלו להצטרף לעולים לירושלים. וכך קורה גם בכל היציאות מהכבישים הצדדיים שמתחברים עם כביש 1. כבישי הגישה האחרים לבירה מצפון ומדרום עמוסים בכלי רכב איטיים עד זוועה למנגינת ליבם של התושבים באותם מקומות.
ומי מרוויח?
לטובת מי התקנה החדשה? כידוע, בבירה מרוכזים משרדי ממשלה רבים, רבים הפקידים הבכירים, ח"כים, שרים וסתם זוטרים שעושים את דרכם לבירה בשעות הבוקר מביתם במרכז הארץ. כמה נהגי משאיות יכולים לחכות עד שהשיירה תעבור. מה קורה מסביב? מה זה משנה, העיקר שכביש מס' 1 יהיה פתוח, ויוכלו לדהור לבירה, למשרד הנוח והמפנק. בעוד זמן קצר, מבטיחים לנו, ייפתח נתיב מהיר לירושלים, בתשלום כמובן. המחיר ייקבע לפי עומס התנועה באותו רגע. גם נתיב זה ישרת את מי שיכול, למי שיש ולמי שהמדינה או החברה משלמת את הוצאותיו. השאר - יידחקו עם המשאיות בפקקים אין סופיים.
העונש השני של המשתמשים בכביש מתחיל
אחרי השעה תשע. אז מזנקות לדרך משאיות רבות וכבדות שהמתינו בחוסר סבלנות בצד הדרך, והכביש נסתם לחלוטין. בזמן הזה, טוב יעשו השפויים אם יחפשו דרך חלופית. השאלה אם מי מהמחליטים באמת חשב על ההשלכות על הסביבה, על היישובים בצידי הדרך, על בזבוז זמנם של נהגי המשאיות. האם משהו טרח להדריך את המשתמשים בדרך, לחשוב אולי על הסדר אחר? תחבורה בשעות הלילה? לבדוק מה קורה מסביב לכביש, למצוא סידור יותר נוח? קל להטיל גזירה ושהציבור יתמודד.
בעוד מחצית השנה, כך מבטיחים, תהיה בחינה של התקנה, אך מי שיקבע שוב אלה אותם אנשים שנהנים מהנתיב המהיר (יחסית) שהתאפשר להם. היתר – שיסתדרו.