מדריך לעריק המתחיל

מרחמים כלנתר עד אלי אפללו. 12 הכללים שמנחים עריקי מפלגות

נדב איל | 31/12/2009 8:00

אפילו לפלגנים, מפצלי מפלגות ומורדים אידיאולוגים יש כללים. סיומה (הזמני) כנראה של פרשיית פורשי קדימה ממחישה את קווי המתאר של הבגידה הפוליטית הישראלית. מדובר בהיסטוריה ארוכה של אלסטיות מוסרית, שמייסדה הוא ככל הנראה רחמים כלנתר, חבר עיריית ירושלים שערק מסיעתו באוגוסט 1956 בתמורה לתפקיד סגן ראש העיר. את דרכו ממשיכים, אבלים וחפויי פנים בשל כישלונם הזמני, כמה חברים מסיעת קדימה.

1. לנצח יטען העריק שבגידתו במפלגתו היא עניין אידיאולוגי וענייני ותמיד ייעלב ויתבע את כבודו אם מישהו ירמוז כי נפל פגם אתי בהחלטתו.

2. העריקה הצפויה היא תמיד, אבל תמיד, על רקע דם רע, לכלוכים חסרי מעצורים, התמודדות פנימית והדובדבן (ראה סעיפים 8-7).

3 . העריק תמיד יאמר כי מעולם לא ניהל משא ומתן עם איש, הוא רק "קיבל פנייה". מעניין לציין כי "פנייה" היא תמיד להצטרף למפלגה שנמצאת בממשלה או עומדת לנצח בבחירות. עריקים אף פעם לא "מקבלים פנייה" ללכת לאופוזיציה.

4. ההתייסרות: מיד אחרי ש"קיבל פנייה", העריק נכנס לתקופה של התלבטות קורעת לב, שבה הוא שוקל בכובד ראש את החלופות הרעיוניות ומעיין בנאומיהם של מייסדי התנועות, בוחן את מצעי המפלגות הרלוונטיות ומתחבט בשאלות הקשורות בפילוסופיה פוליטית פרטית וקולקטיבית.

5. אם אתם מאמינים לסעיף 4, אתם יכולים להפסיק לקרוא עכשיו: הטקסט הזה אינו מיועד לעריקים ובני משפחותיהם.

6. העריק לעולם לא ישקול להחזיר את המנדט למפלגתו, שבזכותה נבחר. אם בכל זאת יתפטר מהכנסת, זה רק בשל חשש מפני סנקציה חוקית.

7. לנצח ישאף העריק לייסד קבוצת תמיכה אידיאולוגית. התקשורת תכנה את הקבוצה "עריקים", "פורשים" או "מורדים", ותבדה סיפורי בדים על פגישות ליליות עמוסות מזימות.

8. חברי הקבוצה תמיד יהיו: א. טיפוסים שוליים שלא יכולים להיבחר בזכות עצמם. ב. נעלבים סדרתיים. ג. עסקנים תמהונים או ד. מועמדים שהפסידו בבחירות הפנימיות (תמיד בגלל הזיופים). העריקים המרתקים ביותר הם אלה שנמנים על קבוצות א', ב', ג', ו-ד' במקביל.

9. ג'וב: נקודת הארכימדס הנצחית של כל יוזמת פרישה תהיה הג'וב/ים הצפוי/ים, והיא תתיר באבחה קצרה כל התלבטות הקשורה להתייסרות (ראה סעיף 4). מדובר בנוסחה עדינה: לנצח ישקול העריק את הנזק הפוליטי העתידי שייגרם לו למול כיבודי התפקיד שהוצע ובלבד שהג'וב הוא שר או סגן שר. יו"ר ועדה בכנסת זה ג'וב לעריקים פראיירים.

10. הרצון בתפקיד, משרה או ג'וב יתואר תמיד כ"אפשרות להשפיע", "חשיבות ההכרעות שניצבות בפנינו" ו"הצורך באחדות".

כאשר העריק יידרש להסברים ספציפיים, הוא תמיד ינמק את בגידתו ב"איומים הביטחוניים" או "תהליך השלום" או שניהם.

11. שריון : על מה חולמים העריקים (והעריקות) בלילות? על שריונים. פרס הנובל של העריקים לדורותיהם. הגביע הקדוש. תעודת הביטוח שתבטיח עוד שנתיים-שלוש שנים של פעילות אידיאולוגית נמרצת שתסתיים בתקיעת סכין חלודה בגב.

12. הבית החדש: המפלגה שאליה אמורים העריקים לערוק תקבל אותם תמיד בחמיצות פנים, כי הרי אף אחד לא אוהב בוגדים. במפלגה עשויה להיווצר מתיחות גוברת בין ההנהגה ובין הח"כים הפשוטים, שיחששו מפני השריונים ויתאוננו שלא התייעצו בהם לפני המהלך המוסרי הפגום של גיוס עריקים. לקראת הבחירות, התסיסה תהפוך לדיבורים על מרד או פרישה. חזור לסעיף 1.