לאוטובוס נכנסת גברת עם תלונה
מה עושים כשהאוטובוס מאחר ב-13 דקות? לא מוותרים – תובעים. השופט הרים את הכפפה וקנס את "אגד" ב-30 אלף שקלים
השופט טננבוים אינו חוסך שבטו בכל פעם שמובא בפניו אישום כנגד מפעילי התחבורה הציבורית בארץ. בעקביות ראויה לציון, הוא מנצל היטב את הכלים העומדים לרשותו, ומעניש בחומרה את המפעילה הנאשמת, בניסיון בלתי נלאה להרתיע את נותני השירותים בתחום מלהפר את החוק וממילא להעלות את רמת השירות.
כך לדוגמה, בדצמבר 2007, בבית המשפט לתביעות קטנות, חייב השופט את "אגד" לפצות את התובע בסכום של 17,800 שקלים, בגין אי עמידה בלוחות זמנים בקו 185 היוצא מירושלים, תוך שהוא "מתנצל" בפסק הדין על שזהו הסכום המקסימלי שבסמכותו לפסוק בתביעה קטנה, וכי אלמלא היה מוגבל, "מן הראוי היה לפסוק לו סכום גבוה הרבה יותר", כלשונו.
כך בפברואר 2008, השית טננבוים על חברת האוטובוסים "סופרבוס", קנס בסך 50 אלף שקלים, חייב את מנהליה בקנסות ובפיצויים באלפי שקלים למתלוננים והורה למנהל החברה לחתום על התחייבות לפיה החברה לא תעבור את העבירות שיוחסו לה במשך שנתיים, שאחרת תחויב ב- 50 אלף שקלים נוספים. החברה הואשמה בכך שהנהג בקו 310 ממודיעין עלית לירושלים, לא הפעיל את הטכוגרף, במהלך הנסיעה נכנס לתחנת דלק ותידלק את האוטובוס כשבתוכו הנוסעים, ובהגיעו לירושלים, סטה ממסלולו ודילג על מספר תחנות. בסוף אוקטובר 2008, דחה בית המשפט המחוזי בירושלים את הערעור על ההרשעה שהגישו החברה ומנהליה, אך הפחית את הקנסות וההתחייבות ל- 25 אלף שקלים.
כך גם בחודש מרס 2009, הרשיע טננבוים את "אגד" באי הפעלת שירות סדיר ובאי עצירה בתחנה לאיסוף נוסעים, בקו 13 בירושלים. לדבריו, "האוטובוסים אינם מגיעים בתכיפות וכשמגיעים הם, מגיעים הם עמוסים לחלוטין, עוצרים במרחק מה מהתחנה, מורידים מספר נוסעים וממשיכים הלאה בלא לאסוף את נוסעי התחנה". טיעונה של "אגד" כי הקו המסוים עמוס מאוד ולכן אוטובוסים מלאים לא עוצרים לפעמים בתחנות מסוימות, לא עמד לה. השופט הטיל על "אגד" את האחריות לפתירת בעיית העומס, אם באמצעות הוספת אוטובוסים לקו ואם באמצעות שינוי סוג האוטובוס לרכב ארוך יותר.
הפעם הובא בפניו אישום כנגד "אגד", בעקבות תלונתה של עו"ד פרח חבשי. חבשי עבדה כעורכת דין במשרד התחבורה בירושלים והתגוררה בתל אביב. מדי יום במשך שנתיים היא השתמשה בקו 400 של "אגד", אשר תחנת המוצא שלו היא התחנה המרכזית בירושלים ויעדו גבעתיים. היא הגישה כמה תלונות בגין איחורים ביציאת האוטובוס מהתחנה המרכזית. לדבריה התלונות הן "טיפה בים בזמן שהייתי מתפוצצת. בדרך כלל אתה רושם ואחרי זה אתה מוותר. היו איתי נוסעים והגשתי בשם הנוסעים, כי הם לא מגישים בגלל חוסר זמן ונגישות למערכת. לולא הייתי עורכת דין וכל העניין היה נגיש לי כי עבדתי במשרד התחבורה, לא יודעת אם הייתי מגישה תלונה".
בהתאם לתנאי הקו, אחר הצהריים צריכים לצאת שלושה אוטובוסים בשעות 17:00, 17:20 ו- 17:40. בתחילת ספטמבר 2009, בתום יום עבודה מפרך, המתינה
"אגד" טענה להגנתה, כי היא מבצעת עשרות אלפי נסיעות בחודש ומיליוני נסיעות בשנה ולפיכך תיתכנה חריגות ותקלות, "שכן אין אנו עוסקים במלאכי שרת כי אם בבני תמותה". לטענתה, עונשים קשים לא ישיגו את התוצאה המיוחלת, אלא רק יובילו לפגיעה בה ובעקיפין בציבור. בית המשפט לא קיבל טענה זו.
השופט טננבוים עומד על חשיבותה של תחבורה ציבורית יעילה כאינטרס לאומי, ומציין כי "זמנו של הציבור איננו הפקר ואין שום היתר לשום מסיע לזלזל בזמנם של הנוסעים ואפילו בדקה מזמנם". הוא מצביע על הצורך בהתערבות ממלכתית ופיקוח על מפעילי הקווים ותגובה תקיפה וחד משמעית על כל הפרת חוק מצידם. לדבריו, ללא פיקוח כזה, הם יפעילו רק קווים רווחיים בשעות נוחות להם, ויפקירו את האינטרסים של כלל הנוסעים. הוא מתריע מפני "בריחת" הציבור מהתחבורה הציבורית, ומכך שרק אוכלוסיות שידן אינה משגת פתרון אחר, תישארנה "שבויות" בידי חברות ההסעה.
בית המשפט סומך ידו על דברים שפורסמו באתר משרד התחבורה, לפיהם "מערכת תחבורה ציבורית יעילה ומתקדמת, תחסוך למדינה מיליוני שעות עבודה מבוזבזות בפקקים, תפחית את מספר תאונות הדרכים, תמנע פגעי רעש וזיהום אוויר, תקל על בעיות החניה ותשפר את איכות החיים. לפיכך, הגברת השימוש בתחבורה הציבורית היא יעד מרכזי של משרד התחבורה ושל המדינה כולה".
כדי להעמיד את הציבור על זכויותיו וממילא לשפר את הדיווח על "זיופים", קורא בית המשפט להתקין בכל כלי תחבורה ציבורית שלט מאיר עיניים ובו הסבר לציבור היכן אפשר להתלונן ובגין אלו עבירות. על האזרח לדעת כי הוא רשאי וצריך להתלונן על כל איחור וסטייה מלוח הזמנים המוצהר, על התנהגות בלתי הולמת של הנהג, על תחזוקה לקויה של הרכב וכיוצא באלה. בית המשפט קורא למשרד התחבורה ליטול לידיו מדי חודש בחודשו את קבצי המחשב המתעדים את רישומי מכשירי ה G.P.S, המותקנים בימינו בכל כלי תחבורה ציבורית, ובאמצעותם לפקח ולטפל מיידית בתלונות הנוסעים ובכך לחסוך התדיינות משפטית.
לבד מהקנס בסך 30 אלף שקלים, גוזר בית המשפט על "אגד" לפצות את המתלוננת בסכום של 1,000 שקלים, תוך שהוא משבח את עו"ד חבשי על שגילתה אזרחות טובה, וקורא לנוסעים נוספים ללכת בעקבותיה. עוד מורה בית המשפט כי "אגד" תחתום, באמצעות נציגיה המוסמכים, על התחייבות בסך 50 אלף שקלים, לבל תעבור במשך שנה עבירה מהעבירות שבהן הורשעה בקו 400. אם "אגד" לא תחתום, "לא יהיה מנוס ממאסרם של מנהליה ומנהל איזור ירושלים לתקופה של שלושים יום".
השופט מציין כי הקנס "המתון יחסית" נובע מכך שחלף זמן רב מאז נעברו העבירות "ומכך שמדובר בהרשעה חדשה יחסית". הוא מאיים כי "אם יתברר שהתופעות לא נעקרות מהשורש, לא יהיה מנוס מהטלת קנסות ראויים יותר ואולי אף הטלת אחריות אישית על המנהלים כפי שנעשה בפרשת סופרבוס".
יודגש כי אין בדברים דלעיל משום ייעוץ משפטי או המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. לכל מקרה נסיבותיו הפרטיות ויכול שהאמור כאן אינו מתאים לו. אין להסתמך על המידע, וכל העושה כן עושה זאת על אחריותו בלבד.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם