מי אחרון בתור?
הממשלה מקדמת את הפרטת הרפואה הציבורית בדרך מתוחכמת: קיצוצים נרחבים שיוצרים שירות כושל ותחושת ייאוש מדרך הניהול
חדר מיון בבית חולים צילום: אמיר מאירי
ממשלת נתניהו יונקת את השקפת עולמה ממשנתו של ז'בוטינסקי, אך נראה כי היא לא באמת מבינה אותה. הממשלה הזאת, שטוענת כי היא ממשיכת דרכו של מפקד בית"ר, רומסת בהדרגה את שאריות מדינת הרווחה שעוד נותרו כאן.
אתמול הורה משרד הבריאות למגן דוד אדום לא לשלוח יותר מטופלים לבתי החולים שיבא, העמק וברזילי בשל עומס יתר בחדרי המיון ומחסור במיטות אשפוז.
במקביל פרסמה המועצה לשלום הילד סקר על פיו 30 אחוזים מבעלי ההכנסות הנמוכות מוותרים על טיפולי שיניים לילדיהם. מהדוח עולה כי 35 אחוזים מהילדי המשפחות העניות לא ביקרו מעולם אצל רופא שיניים. הנתונים המדאיגים מראים גם כי הורים רבים מן המעמד הבינוני והגבוה מעדיפים את שירותי הרפואה הפרטית.
הטריק הידוע
הקורא הממוצע יניח כי מדובר בצירוף מקרים מצער. ייתכן שהוא גם יחשוב שבתקופה הנוכחית, תקופה של משבר כלכלי, אין ממש ברירה ואין אפשרות לתקצב את השירות הציבורי כראוי. זאת טעות. קיצוץ התקציב לבתי החולים ופגיעה בשירותי הבריאות הניתנים לילדים מבטאים את התוכנית העתידית של הממשלה: הפרטה מוחלטת של הרפואה הציבורית, מהלך שישאיר את השכבות החלשות ללא שירותים רפואיים הולמים.
הטריק ידוע. המדינה מקצצת באופן משמעותי את תקציב המגזר הציבורי. כשזה קורה, משפחות המעמד הבינוני והגבוה מתייאשות מהשירות הכושל ופונות לאפשריות פרטיות.
כאשר מגיע שלב ההפרטה מלינים חסידיה על השירות הגרוע ועל חוסר היכולת של המדינה לנהל את נכסיה. בשלב הזה, הציבור הרחב מסכים איתם ותומך בהעברת נכסי המדינה לידיים פרטיות תוך ביקורת חריפה על המערכת הציבורית.
חסידי ההפרטה שכחו לספר לנו דבר חשוב: הנטל על עובדי השירות הציבורי הפך גדול הרבה יותר בעקבות הקיצוצים. עובדי השירות הציבורי (שאנחנו אוהבים לשנוא) מנסים לתת שירות הולם לאזרחים, אך המדינה מקשה עליהם. האג'נדה שאותה מקדמת הממשלה לא משאירה להם ברירה והם נאלצים להתמודד עם מערכת ציבורית שמדרדרת מיום ליום.
המשוואה ברורה
בשנים האחרונות צצים כפטריות אחרי הגשם מרכזים רפואיים פרטיים המעניקים שירותי בריאות עבור סכומי כסף גבוהים. מערך הרפואה הזה, שצומח כאן באין מפריע, מאיים על מערכת הבריאות הציבורית ומאפשר לעשירים לזכות בשירות רפואי טוב ואדיב יותר.
בנימין נתניהו על רקע תמונתו של ז'בוטינסקי ראובן קסטרו
אני מאמין שאם ז'בוטינסקי היה קם לתחייה, הוא היה כועס שאין מספיק מיטות בבתי החולים או שילדים לא מקבלים את טיפולי השיניים שלהם הם זקוקים. אני לא מסכים עם המנהיג הרוויזיוניסטי בתחומים רבים, אך אם יש משהו שראש הממשלה שלנו יכול ללמוד ממנו אלו הם חמשת המ"מים: חמישה עקרונות אנושיים, נטולי יוהרה, שמאמינים באמת ובתמים באחריות של המדינה לספק לאזרחים את הצרכים הבסיסיים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם