הישרדות האוניברסיטאות: ההדחה מתקרבת
העתיד של האקדמיה הוא הסגל הזוטר, אבל כשמסתכלים לעתיד בעיניים – עיניו כבויות. כל עוד נמשכים הקיצוצים, תימשך גם בריחת המוחות
אבל אם נרצה להיות מעשיים נוכל לחפש את עתיד האקדמיה במסדרונות האוניברסיטאות. העתיד מסתובב שם בדמותו של "הסגל הזוטר" – תלמידים לתארים מתקדמים ומרצים צעירים אחרי סיום הדוקטורט. עיניו של העתיד כבויות. הנהגת המדינה והנהגת האקדמיה בישראל מאותתת לו כל הזמן: אתה לא באמת חשוב. כאשר מתבוננים מבחוץ קשה לקלוט את האיתותים כי המנהיגים הללו אומרים את כל המלים הנכונות: "בלי השכלה גבוהה לא נשרוד", "יש לנו אוניברסיטאות לתפארת", "נעצור את בריחת המוחות" ועוד כיוצא באלו אמירות. על מנת לקלוט את האיתותים – יש להתבונן פנימה.
ומה רואים מבפנים? מספר תקני ההוראה בפקולטות השונות קטן בהתמדה. הדוקטורנטים הצעירים מסתכלים קדימה ורואים כיצד האפשרויות להיכנס למערכת האקדמית כחוקרים מהשורה הולכות ומצטמצמות. את משימות ההוראה שלהן, האוניברסיטאות שוכרות בזול על ידי גיוס "מורים מן החוץ" ו"עמיתי הוראה"; אותם אנשים שלא הצליחו להפוך לחלק מממסד ההשכלה
הגבוהה בגלל צמצום התקנים. ותלמידי המחקר הצעירים של היום מסתכלים על המורים מן החוץ ומבינים – הרי הם אנשים נבונים – שזהו עתידם. עתיד של עבודת הוראה קבלנית על פי צרכיהן המזדמנים של האוניברסיטאות. וזוהי לצערנו המתכונת לבריחת המוחות ההמונית.
מה עוד רואים מבפנים? רואים שורות מתדלדלות גם בין תלמידי המחקר. התלמידים לתארים המתקדמים מופקדים על תפקידי הוראה רבים. הם מתרגלים סטודנטים מתחילים בקבוצות למידה, מנחים עבודה במעבדה וכו'. זהו חלק מתהליך הכשרתם וזו עבודתם. השנה קיצצה האוניברסיטה העברית עשרה אחוזים מהיקף העסקתם בהוראה. משמעות הקיצוץ ברורה: פחות קבוצות לימוד, יותר סטודנטים בכל קבוצה.
כיצד אמורים תלמידי המחקר להבין את המסר הזה? אולי ראשי האוניברסיטה סבורים שקבוצות לימוד גדולות מרבות את חדוות הלימוד? אולי הם מאמינים שהדוקטורנטים כל כך מוכשרים שהם מסוגלים לתרגל קבוצה של 40 תלמידים בקריאת מקורות ראשוניים בהיסטוריה? המסר הוא כמובן שונה והוא מובן היטב לכל מי שעיניו בראשו: הנהגת האקדמיה הישראלית והנהגת המדינה לא באמת דואגות לעתיד האקדמיה. לו מקבלי ההחלטות היו באמת דואגים, הם היו שומרים על הסגל הזוטר מכל משמר ולא מקריבים אותו למולך הקיצוצים.
הכותב הוא עמית הוראה, האוניברסיטה העברית
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם