להיות רב והומו
האיסור בתורה הוא על משכב זכר – ולא על הנטייה המינית. מי שמאמין בחוסנה של החברה היהודית מבין כי אין סתירה בין היותך יהודי, ואפילו רב, להיותך הומוסקסואל. תשובה לאברהם תירוש
סוגית בעלי הנטייה ההומוסקסואלית היא מהסוגיות המורכבות בעולמם של החיים ובעולמה של היהדות. הדרך האמונית, ההלכתית, והרגישה להתמודדות עם הנושא חייבת להיות מתוך הכרה עמוקה בכך שמחד-גיסא אין כל היתר לקיום משכב זכר ומאידך-גיסא ישנם בחורים הומוסקסואלים שמחפשים דרך לחיות חיים דתיים. יש לזכור כי איסור התורה אינו על הנטייה אלא על המעשה האסור. כמו כן, הטענה כי העובדה שהתורה אסרה את מעשה משכב זכר מלמדת כי נטייה זו כלל אינה קיימת באדם – היא טענה שאין לה בסיס תורני או עובדתי.
אף על פי כן, ישנו איסור כללי של התורה ממנו נלמדים כל דיני צניעות והוא "ונשמרת מכל דבר רע". ונראה כי מבחינת ההדרכה הכללית אדם צריך להשתדל לעשות את שביכולתו על מנת לא לעבור על איסורים. יהדות אינה עניין של הכל או כלום, "אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא" ועל כל אחד להשתדל בעבודת הבורא באותו מצב ובאותה נקודה בה הוא נמצא.
אנו מאמינים כי אין אדם שאין טעם לקיומו, ושאין לו שליחות. יש פעמים שהשליחות היא נוראה וקשה, והיא לא כוללת את התגשמות כל החלומות האישיים. יחד עם זאת, דווקא החיים של מי שצריך להתמודד עם שליחות מורכבת, יכולים להפוך לחיים רבי משמעות יותר מכולם, של קשר עמוק שיכול להיווצר עם האלוהים דווקא מתוך השליחות הזאת.
מדרש ידוע מספר שמשה רבנו עליו השלום שואל את הקב"ה (בעת ששמע שיסרקו את בשרו של ר' עקיבא לפני מותו): זו תורה וזו שכרה? עונה לו הקב"ה: שתוק, כך עלה במחשבה לפני! זוהי המציאות בעולמנו. לא תמיד דברים ברורים לנו. ההיסטוריה היהודית רצופה במצבים בלתי אפשריים ובלתי מובנים לשכל האנושי. יותר מכל אנו צריכים להיזהר מהענקת פרשנויות מופשטות למצבים מורכבים.
כמו בהרבה עניינים בתורה אין אנו יודעים לאשורם מדוע כך הם פני הדברים. תורת אלוהים היא התורה, ואין אנו יורדים תמיד לסוף דעתו של בורא עולם. הדת לא התחייבה לתת תשובה לכל שאלה. אף על פי כן, אנו מנסים להבין אותה כמידת יכולתנו. הדת היהודית כפי שהיא בתקופתנו אינה אלא קמצוץ מהפאר והדעת שהיו מנת חלקה בעבר. יש תשובה לכל שאלה, אולם בעוונותינו לאחר שבטלה הנבואה והאמת נעדרת ייתכן והתשובה חסומה עבורנו. ייתכן שהיא אינה נמצאת עתה בכתובים אלא בלבו של כל אדם שיבקשה מאלוהיו.
ההלכה עוסקת בפעילויות מיניות, אך לא בזהויות מיניות. בהלכה אין איסור על זהות הומוסקסואלית, והיא עוסקת ביצרים מיניים שעלינו לשלוט בהם. קיים בלבול בין "נטייה מינית" (תופעה ביולוגית- פסיכולוגית) לבין "זהות מינית" (בעל משמעויות פוליטיות – חברתיות בעיקר). לכל אנוש יש נטייה מינית כלשהי.
חשיבות השם שנותנים לנושא זה (אוריינטציה מינית, תסביך פסיכולוגי, תופעה גנטית, יצר הרע חזק) היא משנית ומחמיצה את העיקר. והעיקר הוא כי יש דתיים הומוסקסואלים שלא יכולים להשתנות, יש כאלה שעשו "הכל" ונכשלו, ויש כאלה שמצבם הנפשי קשה, מיואש ודכאוני, חלקם אף רצה להתאבד ל"ע.
יש הו"ד (הומואים דתיים) שמבינים לחרדתם כי התביעה הדתית שתובעת מהם היהדות גדולה כל כך, ונשגבת לאין ערוך מכל מצב אחר "רגיל" שדורשים מהם לכרות חלק מישותם הגופנית, המינית, הפסיכולוגית, הקהילתית.
מר תירוש כתב עוד כי "אפילו במגזר הדתי מסתמנת ליברליות והבנה מסוימת כלפי התופעה". ובכן, התמודדותם של תופשי התורה עם שאלות החיים, מחייבת התמודדות עם יציאה רוחנית מכותלי הגטו המסודר אל מרחבי החיים אשר תביא עימה את בשורת רוממות האדם אל בית המדרש.
זהו אתגר שבית המדרש האמיתי אינו בורח ממנו אלא משתמש בו כדי לבחון את תופעת התורה המיוחדת לדור שלנו על פי ההלכה. אם נמצא נתיבות בבית המדרש, במקומות בו עוסקים בעולמות אידאים ובתפיסות עולם יסודיות, ללימוד ולהתמודדות עם הסוגיות הניצבות מולנו, כמו זו של הו"ד, נעלה קומה יחד בבניין הקומה היהודית והישראלית.
בכלל תרי"ג המצוות, יש הרבה הבדלים בין אדם לחברו בדרגת הניסיון בכל מיני מצוות ואיסורים,
מפאת הנטיות האישיות שכל אחד נולד עימם או שפיתח אותן. לכל אחד אכן תפקיד אחר בחיים
והתמודדות מסוימת השמורה רק לו, ובעמידה בהתמודדות המיוחדת לו לבדו, האדם מייצר את הכתר האישי שלו לבורא עולם, שרק הוא יכול לייצר ואף אחד אחר לא יכול לעשות זאת.
עידן ההשתקה מתקרב לקצו. בעיות היו גם בעבר, ואנשים חיו איתן בפחד ובהשתקה שגרמו להם לסבל גדול ומיותר. אלא שהיום אנשים לא מוכנים לשמור בבטן. הכל עולה לדיון, וצריך לתת לאנשים כלים להתמודד עם שאלות החיים. אנחנו רוצים שחז"ל ודבריהם יהיו מודל שלאורו אנחנו מחנכים דווקא מתוך החשיבות שאנו מייחס להלכה, אנו מאמינים שחשוב לקיים דיון אחראי ורציני כיום.
אנו מאמינים בחוסנה של החברה היהודית הדתית ובחוזק ערכיה ואמונתה, אשר רק בזכותם ובזכות שמירה עליהם תתאפשר הכלתם של ההו"ד בקרבנו. לכן, אין בהכלה זו בכדי להוות איום של ממש ולערער את חוזק יסודות החברה הדתית וערכיה.
אני קורא לכולם לקבל את "מסמך העקרונות" - מסמך הלכתי-חברתי הפועל לשם הכרה בהומוסקסואל הדתי והכלתו בחברה הדתית על-פי ההלכה היהודית, עליו חתמו עד כה מאה רבנים. הקדישו מעט זמן לקרוא, ללמוד ולשמוע אותנו - ואז בעזרת ה' תיעלם השנאה המיותרת וייעלמו הסטיגמות והדעות הקדומות ו"אמת מארץ תצמח" כי "ניכרים דברי אמת".
הכותב הוא רב אורתודוקסי, הומוסקסואל מוצהר, המנהל את ארגון הו"ד - ארגון דתי אורתודוקסי של הומואים דתיים
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם