מי בעד רצח?

סטודנטיות ערביות יצאו למסע לקידום נשים: "שאלנו בכיתה מי בעד רצח אישה על מה שמכונה כבוד המשפחה". הן הופתעו לגלות תמיכה

שורוק סראחנה ודועא אבו אליונס | 17/6/2010 8:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
פגיעה בכבוד המשפחה הינה התנהגות נון-קונפורמית של אישה שבאה לידי ביטוי בכל התנהגות שמצטיירת כאסורה או מבזה בחברה הערבית, למשל קיום יחסי מין מחוץ למסגרת הנישואין. כל מעשה אשר פוגע בכבוד המשפחה נחשב למגונה, אסור ומחייב עונש כאשר לרוב עונש האישה הוא המוות, היא נרצחת על ידי קרוב משפחה כגון אבא, אח, דוד וכדומה.

המשטרה האיראנית עוצרת צעירה בשל עבירה על קוד הלבוש
המשטרה האיראנית עוצרת צעירה בשל עבירה על קוד הלבוש צילום: אי-פי
החברה הערבית הינה חברה מסורתית בעלת קוד מוסרי אשר מושתת על ערכים גבריים
והמונח "כבוד משפחה" נתון לפרשנויות שונות ומשתנה בהתאם לאזור הגיאוגרפי, בין משפחה למשפחה ועוד.

כך שבמקרים מסוימים פגיעה בכבוד המשפחה יכולה להתבטא בקיום יחסי מין מחוץ למסגרת הנישואין ובמקרים קיצוניים כבוד המשפחה יכול להתבטא בשמועה לקיומו של קשר רומנטי או שיחה לא שגרתית עם גבר לא מוכר. במאמר זה נתמקד בחברה הערבית אשר מהווה קבוצת מיעוט בתוך הרוב הישראלי.

במהלך עבודתנו, אנו מעבירות סדנאות בקרב בני נוער בבתי ספר תיכון. ואחת הדילמות הקשות שחששנו ממנה היא הכניסה לבתי ספר והצגת נושא כה רגיש. לשמחתנו זכינו לשיתוף פעולה ותמיכה מצד ההנהלות בתקווה להעלות את המודעות על מנת להילחם בתופעה זו.

לאחר שנפתרה הדילמה הראשונה וקיבלנו אישור להיכנס לבית הספר גילינו שזו רק ההתחלה ושצפויות לנו דילמות נוספות.

מחוברות למציאות?

הצגת הנושא לבני הנוער הייתה אחד האתגרים הקשים שעמדו בפנינו. באחת הסדנאות אחד המשתתפים הצביע ואמר "אתן חברות בעמותת נשים פמיניסטית שאינה מחוברת למציאות, זאת החברה שלנו ולערכים שאתן מנסות להציג אין מקום בחברה שלנו..".

נדהמנו מדבריו ובייחוד בשל העובדה שאותו נער התעלם מהעובדה שגם אנו בנות אותה חברה ערבית שהוא משתייך אליה. אנחנו לא מאמינות שהעולם כה מושלם או שאפשר לעשות שינוי בקלות כה רבה אך כל שינוי גדול התחיל באמונה קטנה שנחשבה פעם לאבסורדית ובלתי אפשרית.

בסדנא אחרת שאלנו "מי בעד רצח אישה על מה שמכונה כבוד המשפחה?". יד אחת הורמה בכיתה אך להפתעתנו הייתה זו משתתפת שתמכה ברצח. הדבר עורר את תדהמתנו מכיוון שבמהלך כל עבודתנו חשבנו שניתקל בהתנגדות דווקא מצד הגברים.

לרשות

נשים שמאוימות ברצח עומדת האפשרות לפנות למשטרה. במידה וישנה סכנה ממשית לחייה של האישה היא יכולה לפנות למקלט לנשים מוכות לזמן מוגבל על מנת לספק להן הגנה ולהכשיר אותן לקראת חיים עצמאיים בעתיד. לאחר היציאה מהמקלט עולות שאלות כגון האם אותה אישה מסוגלת לנהל אורח חיים עצמאי? והאם הוסר אותו איום על חייה?

בחלק מהמקרים ישנן נשים שלא מרגישות מוגנות מספיק בתוך המקלט או שהאיום על חייהן לא הוסר גם לאחר יציאתם מהמקלט לכן הן מוברחות מהארץ על ידי עמותות. מה הפתרון לנשים אלו? כיצד באה לידי ביטוי ההגנה שהרשויות אמורות לספק?

יצוין כי במקביל לעבודתנו בסדנאות אנו עורכות גם כן מחקר מקיף על טיפול הרשויות השונות בתופעה, שתוצאותיו יפורסמו בהמשך.

נשמח לשמוע תגובותיכם/ן-         
feministic.clinic@gmail.com       

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

הקליניקה

צילום:

הקליניקות למשפט ושינוי חברתי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, הן תוכניות אקדמיות במסגרתן סטודנטים, בליווי עורכי דין ואנשי סגל, מזהים בשטח כשלים וחסמים למיצוי זכויות - ופועלים לתיקון ושינוי מערכתי.

לכל הכתבות של הקליניקה

עוד ב''הקליניקה''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים