מי בעד רצח?
סטודנטיות ערביות יצאו למסע לקידום נשים: "שאלנו בכיתה מי בעד רצח אישה על מה שמכונה כבוד המשפחה". הן הופתעו לגלות תמיכה

והמונח "כבוד משפחה" נתון לפרשנויות שונות ומשתנה בהתאם לאזור הגיאוגרפי, בין משפחה למשפחה ועוד.
כך שבמקרים מסוימים פגיעה בכבוד המשפחה יכולה להתבטא בקיום יחסי מין מחוץ למסגרת הנישואין ובמקרים קיצוניים כבוד המשפחה יכול להתבטא בשמועה לקיומו של קשר רומנטי או שיחה לא שגרתית עם גבר לא מוכר. במאמר זה נתמקד בחברה הערבית אשר מהווה קבוצת מיעוט בתוך הרוב הישראלי.
במהלך עבודתנו, אנו מעבירות סדנאות בקרב בני נוער בבתי ספר תיכון. ואחת הדילמות הקשות שחששנו ממנה היא הכניסה לבתי ספר והצגת נושא כה רגיש. לשמחתנו זכינו לשיתוף פעולה ותמיכה מצד ההנהלות בתקווה להעלות את המודעות על מנת להילחם בתופעה זו.
לאחר שנפתרה הדילמה הראשונה וקיבלנו אישור להיכנס לבית הספר גילינו שזו רק ההתחלה ושצפויות לנו דילמות נוספות.
הצגת הנושא לבני הנוער הייתה אחד האתגרים הקשים שעמדו בפנינו. באחת הסדנאות אחד המשתתפים הצביע ואמר "אתן חברות בעמותת נשים פמיניסטית שאינה מחוברת למציאות, זאת החברה שלנו ולערכים שאתן מנסות להציג אין מקום בחברה שלנו..".
נדהמנו מדבריו ובייחוד בשל העובדה שאותו נער התעלם מהעובדה שגם אנו בנות אותה חברה ערבית שהוא משתייך אליה. אנחנו לא מאמינות שהעולם כה מושלם או שאפשר לעשות שינוי בקלות כה רבה אך כל שינוי גדול התחיל באמונה קטנה שנחשבה פעם לאבסורדית ובלתי אפשרית.
בסדנא אחרת שאלנו "מי בעד רצח אישה על מה שמכונה כבוד המשפחה?". יד אחת הורמה בכיתה אך להפתעתנו הייתה זו משתתפת שתמכה ברצח. הדבר עורר את תדהמתנו מכיוון שבמהלך כל עבודתנו חשבנו שניתקל בהתנגדות דווקא מצד הגברים.
לרשות
בחלק מהמקרים ישנן נשים שלא מרגישות מוגנות מספיק בתוך המקלט או שהאיום על חייהן לא הוסר גם לאחר יציאתם מהמקלט לכן הן מוברחות מהארץ על ידי עמותות. מה הפתרון לנשים אלו? כיצד באה לידי ביטוי ההגנה שהרשויות אמורות לספק?
יצוין כי במקביל לעבודתנו בסדנאות אנו עורכות גם כן מחקר מקיף על טיפול הרשויות השונות בתופעה, שתוצאותיו יפורסמו בהמשך.
נשמח לשמוע תגובותיכם/ן-
feministic.clinic@gmail.com