האם בישראל ערוכים לאסון סביבתי?
המומחה לאקולוגיה ימית של BP מת כבר חמש שנים. תיק האסונות של החברה כולל טעויות מביכות. האם אצל התאגידים והרשויות בישראל זה יראה אחרת?
כך לדוגמה, מתברר כי פרופסור לאקולוגיה ימית אשר בתוכניות של החברה מופיע כמי שאמור לסייע לה במקרה של דליפת נפט מת כבר לפני חמש שנים. גם ביחס למומחים מתחומים אחרים אשר על פי התוכניות היו אמורים לסייע לחברה להתמודד עם אירועי אסון ודליפה מתברר שפרטי הקשר כפי שמופיעים בתוכניות החברה אינם מעודכנים כלל. כאשר בוחנים את תרחישי הסיכונים של החברה להגנה על בעלי חיים ימיים במקרה של דליפה מתברר כי חלק מבעלי החיים המופיעים באותם התרחישים לא חיו בסביבה הימית של המתקן או בקרבתו.
רק עתה מתברר שבתיק עב הכרס הכולל כ-600 עמודים, אותו הכינה החברה לפני כשנה, טרם תחילת הקידוח, כלולים תרחישי סיכון הנראים כשגויים, טעויות ונתונים הנראים מופרכים בדבר הסיכון הסביבתי הנמוך לכאורה מפעילות הקידוח ומוכנותה הגבוה של החברה להתמודדות עם אירועים סביבתיים - גדולים עוד יותר מזה אשר קרה בפועל. תיק זה, עד כמה לא מפתיע, הוגש לרשויות הפדרליות בארצות הברית ואושר על ידן טרם תחילת הקידוח. בעקבות ממצאים אלה, נשקלת פתיחה של חקירה פלילית כנגד BP.
האם כל זה קשור אלינו בישראל? עד כמה מוכנים תאגידים ורשויות הסביבה בישראל להתמודדות עם אירועי אסון סביבתי?
אחד מהכלים המרכזיים הקיימים בחקיקה הישראלית בנושא מוכנות לאירועי אסון סביבתי הינן תקנות רישוי עסקים (מפעלים מסוכנים). התקנות דורשות להכין ולהחזיק "תיק מפעל" לטיפול במקרי תקלות ותקריות העלולות להתרחש ועלולות להוות סכנה לבני אדם ולסביבה.
תיק המפעל חייב לכלול בין היתר: פירוט והגדרה של תקלות ותקריות העלולות לקרות; אמצעים קיימים במערכת הייצור למיגון מפני תקלות ותקריות כתוצאה מהתפוצצותם, התלקחותם או פיזורם בסביבה של החומרים המסוכנים;
עוד נקבע בתקנות כי העתק תיק המפעל יימסר לרשות המקומית ויעודכן מזמן לזמן וכי תוכנו יאומת בתצהיר על ידי בעל המפעל. כפועל יוצא מן התקנות מוכנים ומעודכנים מדי שנה בישראל תיקי מפעל רבים המועברים לידי הרשויות.
הערכות לאירועים סביבתיים בים נדרשת בחקיקה הישראלית בחוק ובתקנות למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים. חקיקה זו מחייבת מהמזרימים לים תיאור מפורט של הסביבה הימית, כולל בין השאר פירוט תכונות ביולוגיות, הידרוגרפיות, מטאורולוגיות, גיאולוגיות סוטופוגרפיות, יכולת הסביבה הימית הקולטת לקלוט הזרמות או הטלות של שפכים ללא השפעות בלתי רצויות וכושר פיזור המזהמים של אתר ההזרמה. היערכות למניעת זיהומי קרקע כתוצאה מדליפות דלק נדרשת לדוגמה ממפעיל תחנת דלק על פי חוק המים ותקנות המים.
המטרה העיקרית של תיקי המפעל ותוכניות ההיערכות השונות היא מניעתית - למנוע אירוע אסון סביבתי ולחלופין להיערך מבעוד מועד להתמודדות עימו תוך מיזעור נזקיו. האם תוכניות ההערכות ותיקי המפעל מכילים פרטים עדכניים ונכונים? האם התרחישים הכלולים בהם אמיתיים ומשקפים סיכונים רלוונטיים לאתרים ביחס אליהם הוכנו?
האם המוכנות הנטענת בהם תעמוד במבחן המציאות בשעה שאירועים סביבתיים יתרחשו? האם אנשי הרשויות קראו את התיקים ואת התוכניות, הבינו את תוכנם והם מודעים לעומק הפרטים הכלולים בהם? האם מנהלים בתאגידים החותמים על תיקים אלו מודעים לתוכנם ולמשמעויות החתימה שלהם? האם יש להעביר את תוכנם של התיקים לידיעה ולביקורת של הציבור כחלק ממערך חופש המידע והשקיפות הבא לידי ביטוי בחקיקה סביבתית הקיימת במדינת ישראל?
נסיוננו בתחום משפט הסביבה מראה כי התשובות לכל השאלות המטרידות הללו רחוקות מלהניח את הדעת. על מנת להשיג את מטרת המניעה יש להשקיע אמצעים רבים ולהיערך בצורה מיטבית לאורך זמן, בכוח אדם מתאים ובתקציבים ראויים, הן בתאגידים והן ברשויות המפקחות עליהם.
המקרה של דליפת הנפט במפרץ מקסיקו ממחיש עד כמה רעועה הגישה המסתמכת על אישור הרשויות ולראייה – גם משאושרו תוכניות ההיערכות של חברת BP על ידי הרשויות הרי שעתה, משהנתונים מתגלים לכאורה כלא נכונים, חשופים חברת BP ומנהליה לתביעות אזרחיות ולכתבי אישום פליליים בנושא.
ימים אלו מחזקים עוד יותר את הצורך המתמיד לבחון, מבעוד מועד, ולקיים דיון מעמיק ונוקב אצל כל "השחקנים" במגרש הסביבתי בכל הקשור להערכות של תאגידים ושל רשויות לאירועי אסון סביבתי.
אם לא נשכיל לפעול בנושא נמצא עצמנו מתמודדים עם אירוע שיגרור תביעות ענק, כתבי אישום ודיון ציבורי לאחר מעשה, כאשר הנזק הסביבתי, שהיה ניתן למנוע או לצמצם אותו מתרחש לנגד עינינו במלוא היקפו.
הכותבים, צבי לוינסון וגיל דרור, הם עורכי דין ממשרד עו"ד צבי לוינסון ועוסקים בתחום המשפט הסביבתי הישראלי והבינלאומי. מאמרים נוספים בנושא ניתן למצוא באתר המשרד.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם