המונדיאל מספק רגעי נחת לילדי המלחמה

כ-40 אלף איש, בהם ילדים שהוחזקו בשבי המורדים, צפו במשחק על גבי מסך גדול באוגנדה. "רוצה להיות כמו רוביניו", אמר אחד הנערים

סמסון נטלה | 24/6/2010 18:58

מווקה פוסיאנו צעד לאורך קילומטרים כדי לראות את הגביע העולמי בטלוויזיה – הפעם הראשונה עבור הנער שנולד בשבי המורדים במהלך הסכסוך המזוין שנמשך עשרות שנים באוגנדה.

"אני יודע איך רוביניו ודרוגבה נראים", אמר מווקה בחיוך קורן, כשהוא מתייחס לכוכבי הכדורגל מנבחרות ברזיל וחוף השנהב. "ראיתי איך הם משחקים ורצים, ואני רוצה לשחק כמו רוביניו".

צופים במשחק כדורגל במונדיאל. צילום: אי-פי

מווקה היה בקרב 40 אלף איש, רובם קורבנות המלחמה, שהתאספו כדי לראות את גביע העולם. MTN, חברת הטלפונים הניידים שסיפקה את החסות לאירוע, הציבה מסך ענק בעיירה גולו שבצפון אוגנדה.

לפני שצפה במשחק ביום ראשון, מווקה וצעירים נוספים התאספו סביב מקלט רדיו בכפר שלו כדי להקשיב לפרשנויות. "מיהרנו מחוץ לבית הספר כדי להקשיב לכמה תחנות רדיו ששידרו בקול רם בחנויות", הוא אמר.

מווקה, יתום חולה איידס, הוא אחד מאלפי ילדים שחולצו משבי המורדים. הם סיפקו סיפורים מצמררים על פשעים שהיו עדים להם בידי ארגון המורדים של צבא התנגדות האל וכוחות הממשלה, שנאבקים עבר 23 שנה.

כל זה נשכח לזמן קצר, כאשר הנער בן ה-14 וחבריו צופים בגיבורי הספורט. אין להם טלוויזיות או רדיו בבית. שכנים עם מקלטי רדיו מקשיבים רק למשחקים ספורים כדי לחסוך בסוללות. "בגלל זה גם אנחנו לא עוקבים היטב, המורים מעדכנים אותנו בתוצאות בכל בוקר", אמר מווקה.

500 שילינג למשחק

כדורגל הוא ספורט אהוב באפריקה. הליגה האנגלית פופולרית במיוחד, כאשר קהל רועש מתאסף בנאמנות בברים בערים כדי לראות את המשחקים במהלך העונה. גביע העולם השנה, הראשון על אדמת אפריקה, עורר גל פטריוטיות ברחבי היבשת.

אבל מיליונים שאין להם גישה לרדיו ולטלוויזיה לא נהנים מההתרגשות. הפסקות החשמל הנפוצות באפריקה מוסיפות לאכזבה, ומאלצות תושבים שמתקשים כלכלית לצפות במשחקים בברים, במסעדות ובאולמות וידיאו שהוקמו במיוחד.

"יש לי טלוויזיה, אבל לא ראיתי הקרנה אחת מלאה של משחק כלשהו מאז בעיטת הפתיחה, בעיקר בשל הפסקות החשמל", אמר בן אוצ'יאן, בן 31. "הוצאתי 500 שילינג (5 סנטים) על כל משחק כדי לעקוב אחרי גביע העולם באולמות שבהם יש גנרטורים".

במדינה שבה אדם ממוצע שורד על פחות משני דולרים ליום, יש חשיבות לכסף.

החגיגה

בגולו הביאה לרגע נדיר של אחדות, כאשר הקהל התאסף למטרה משותפת. "זה אפשר לקורבנות מלחמה רבים ולמענים שלהם להיות מאוחדים בהתרגשות", אמר נהג המשאית, לוק אובונגמין.

דין רביזה, פרופסור מאוניברסיטת סליסבורי במרילנד שהיה באזור לצורך מחקר, אמר כי אירועים כאלה מסייעים לקדם פתרון של סכסוכים. "תוכניות ספורט יכולות להשתמש ברגעים ניתנים ללמידה של סכסוכים בספורט כדי לקדם אסטרטגיות לפתרון סכסוכים", אמר. "האסטרטגיות האלה יכולות לשמש גם בתחומים האחרים של בית, בית ספר וקהילה כדי לקדם שלום באזור".

אחרי המשחק, אובונגמין העמיס 40 איש על המשאית שלו, כולם נסעו למרכז קניות סמוך, שם הם ירדו כדי להמשיך את המסע הביתה. אובונגמין הפעיל את המשאית ונופף לשלום. הפטפוט הרעשני של הנוסעים יכול היה להישמע על אף המנוע הרועם.

סמסון נטלה הוא כתב רשת CNN באפריקה.