פרפר של מלחמות
אנחנו הולכים לצעוד למען גלעד בשם החיים, האנושיות והעיקרון שכל נפש שנשלחה מטעמך ובאחריותך חייבת לחזור ללא תנאים. מכתב גלוי לראש הממשלה
אתה בטח מרגיש את זה, ראש הממשלה, אבל מה היה קורה אילו זה היה אבנר ולא גלעד, היית מרשה שיקראו לאבנר "קלף מיקוח"? היית מרשה שישתמשו בו ל"חוסן לאומי"? אני לא חושב, כבוד ראש הממשלה.
אני רוצה לחשוב שאני מדבר בשם רוב העם שלך. אנחנו מתחילים ללכת כי אנחנו רוצים לראות אותו חוזר אלינו. אנחנו מתחילים ללכת כי מגיע לנו לשבת באיזה אחר הצהריים שרבי ולראות אותו חוזר, ולהוריד דמעה כבדה שתקועה לנו בעיניים כבר ארבע שנים, ולהיות גאים ולו לשנייה אחת שאנחנו גרים פה.
אנחנו רוצים להישיר מבט לילדינו ולהראות להם שמוסר
החיים זהו ערך עליון, ואין מחיר או כמות לנפש אחת חיה וללב אחד של אמא דואגת. אנחנו רוצים להרגיש אנושיים, כבוד ראש הממשלה. כולנו ילדים של מישהו, כבוד ראש הממשלה.
היה עצוב לראות את הסב של גלעד מתייבש במסדרונות מחוץ למשרדך. הוא אדם מבוגר, כבוד ראש הממשלה, ומגיע לו לחבק את הנכד שלו. ביני ובינך, מה כבר יש לו בחיים וכמה זמן נשאר לו?
אל נא תאמר שיש ויתורים כואבים כי בשם העם הזה אני מודיע לך שאנחנו לא מוותרים על גלעד. לא מוותרים על התקווה שהוא יחזור, ואין יום שעובר שאנחנו לא חושבים עליו. אני, אשתי והילד הולכים לצעוד למען גלעד בשם החיים, האנושיות והעיקרון שכל נפש שנשלחה מטעמך ובאחריותך חייבת לחזור ללא תנאים. תזכור שיש לו גם פנים וחלומות, הוא רק פרפר, פרפר של מלחמות. כבוד ראש הממשלה, גלעד רוצה הביתה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם